חוגי שחייה לתינוקות ולפעוטות הפכו בשנים האחרונות לפופולאריים מאוד. למעשה מאז שהגיע תחום זה לארץ, לפני כ-15 שנה, הוא ממשיך להתפתחות תופס מקום נכבד בשוק חוגי הפעילות ההתפתחותית לתינוקות בישראל.

 

שיעורי השחייה לתינוקות ופעוטות, מספקים חוויה משותפת ומהנה להורה ולתינוק, התורמת להתפתחותו הגופנית: חיזוק חגורת הכתפיים, שיפור המוטוריקה הגסה והעדינה, חיזוק סיבולת לב-ריאה, שיפור הקואורדינציה ושיווי המשקל.

 

עוד בonlife:

איך תעודדו את הילדים לקרוא

הספרים שהילדים שלכם קוראים לא ראויים

פרופ' רולידר טוען שהורות היא מקצוע

 

הבריכה היא המקום היחידי שבו התינוקות דוחפים מים ועובדים כנגד התנגדות, בניגוד לשכיבה על הגב. הפעילות במים מלמדת גם הרבה על תעוזה, כשהתינוקות לומדים להשפריץ עם הידיים והרגליים על המים, ולומדים להסתגל למים ולא לפחד מהם.

חשוב ששיעורי השחייה לתינוקת יתקיימו בבריכה מחוממת בעלת סירקולציה טובה, העומדת בתקני ההיגיינה של משרד הבריאות, ומתאימה במיוחד לתינוקות - המים מחוממים לטמפרטורה של 32-34 מעלות, עם מינון מאוד נמוך של כלור.

 

המים הם מקום שמח וכיפי, המאפשר לפעוטות לשפר תנועתיות, גמישות וחוזק. הצעצועים מסביב, הגירוי של המים על הגוף, הצחוק של אמא או אבא - כולם מעודדים חיוך ותנועה. במשך חצי שעה של פעילות (המון זמן ביחס לתינוק), תוך כדי התנגדות המים לתנועה, כל תרגיל במים מחזק את מערך השרירים הכולל של התינוק (ולא שריר אחד כפי שהיה אילו היינו מתרגלים ביבשה).

 

הבנה של כל תרגיל והנעה נכונה תאפשר לפעוט להפיק את מירב התועלת תוך כדי הנאה. בשיעורי השחייה לתינוקות, שרים, מתנועעים במים, מבינים למה ואיך להחזיק את התינוק בכל תרגיל, לומדים להתאים את דרגת הקושי לילד ולצחוק, תוך כדי חיזוק השריר והמערכת החיסונית.

את שיעורי השחייה מומלץ להתחיל מגיל שלושה חודשים, כשהמערכת החיסונית של התינוק חזקה מספיק, אבל אין מניעה מלהצטרף בכל גיל. בשיעורי השחייה שאני מנהל משתתפים תינוקות ופעוטות מגיל 3 חודשים עד לגיל שלוש-ארבע שנים.

 

חשוב לדעת שעד עד גיל שישה חודשים, קיים אצל התינוק רפלקס עצירת הנשימה, שמגן על העובר מפני כניסת נוזלים למערכת הנשימה, ומסייע בשלבים הראשונים בפעילות. עם הזמן מוחלף הרפלקס בלימוד רצוני של עצירת הנשימה. השחייה יכולה לתרום דווקא לפגים, שחלשים יותר מבחינה התפתחותית, והיא מומלצת לכל תינוק עם בעיה כלשהי – החל מחגורת כתפיים חלשה או טורטיקוליס (שריר צוואר קצר) ועד לבעיות חמורות יותר.

 

לימוד השחייה עצמו הוא הדרגתי: בחודש הראשון התינוקות מסתגלים למדריך, לבריכה ולאווירה. לאחר חודש מתחילים בצלילות והכנסת הפנים למים. בהמשך עובדים על חיזוק השרירים, הקואורדינציה, שיווי המשקל, הנשימה והביטחון העצמי.

 

עד גיל שנתיים מתאמנים בעיקר על עיגולים בידיים ובעיטות ברגליים, כהכנה לשחייה. כך, כבר בגיל שנה פעוטות יכולים לשחות ולהגיע לקיר לבדם. בגיל שנתיים הם יכולים לשחות כבר לאורך ארבעה מטרים לבד מתחת למים. בגיל שלוש הם מתאמנים עם סנפירים ועובדים על חגורת הכתפיים כדי להרים את הראש מעל המים ולנשום, ולאחר מכן הם כבר לומדים שחיית חזה מלאה.

 

לאתר של אורי סלע