כולנו כהורים מבינים את החשיבות הטמונה בהתפתחות התקינה של הילדים שלנו. כולנו מחפשים את החיוך החברתי הראשון, את יצירת קשר העין ובהמשך את ההצבעה, את הביצועים הפיזיים (התהפכות, זחילה, ישיבה וכך הלאה), את המילים הראשונות, והרשימה עוד ארוכה. תאמינו או לא, את המסע המשמעותי עובר התינוק בשנתיים-שלוש הראשונות לחייו ואנחנו פונקציה מכרעת באיך הם יתפתחו.

 

עוד באון לייף:

 

 

איך המכנסונים של פמפרס מסייעים להתפתחות התינוק שלך וחיזוק הקשר הורה-ילד?

הפחתת ההפרעה לפעילות הילד, התחשבות ברצונו לשלוט בפעולותיו, חיזוק הקשר בין ההורה לילד שמעתה יכולים לעבוד כצוות והעלאת הדימוי העצמי של הילד שמעתה הוא "שייך לעולם הגדולים" הינם נדבך הכרחי.המשך>>

 

 

 

כדי לא לחכות באופן פסיבי שהדברים יקרו, לנו כהורים יש חשיבות בהתפתחות של הילדים בעזרת גירויים ומשחקים מותאמים לגילם ולקצב שלהם. "הכי חשוב מגיל אפס עד גיל שנה לשים את הפוקוס על המימד המוטורי", אומרת ד"ר סוזי קגן, מומחית בהתפתחות הילד ויועצת למותג פמפרס, "לנו יש תפקיד לתת לתינוק שלנו לממש מרקמים שונים, לתפוס צעצועים מגוונים, ללמד להבחין בין גדלים, ובעיקר לנוע ולהניע את גופו. כל אלו תורמים גם ליצירת הקשר שבין ההורה לילד".

 

ד"ר קגן מוסיפה כי מגיל שנה יש שני מוקדים חשובים בהתפתחות: "המוקד הראשון מגיל שנה הוא הקשר שבין הורה לילד והמוקד השני הוא הקשר שבין ילד לילד. לגבי המוקד השני, אנחנו כהורים צריכים לאמן את הילדים שלנו לשחק במשותף עם ילדים אחרים, כך נחזק את הכישורים החברתיים שלהם. כדי שהילדים יהיו מוכנים לשחק עם ילדים אחרים בגילם, אנחנו צריכים לאמן אותם בעזרת משחק איתם. משחקים כמו תופסת, משחקי כדור ומשחקי תור הם קלאסיים להתחיל בהם את הלמידה ועל הדרך לחזק את הקשר שבין ההורה לילד".

 

 

ד"ר קגן מונה את העקרונות החשובים למשחק המחזק את הקשר שבין ההורה לילד:

 

-לא לוותר לילד ולא לתת לו לנצח. לדברי ד"ר קגן, אנחנו צריכים לאפשר לילדים לחוות גם כשלון וכך אנחנו מכינים אותם לגן ולחברת הילדים. לא לוותר להם על המתנה לתורם במשחק ולא לכופף עבורם את החוקים וכדומה.

 

-בכי לא גורם נזק נפשי – גם אם הילד מפסיד ובוחר להגיב בבכי, לא לוותר ולא לרצות אותו. כל עוד הילד מוגן פיזית, לא ייגרם לו שום נזק נפשי מקצת בכי סביב הפסד במשחק.

 

-לשחק במשחקים בהם הילד צריך לחלוק – אם יש למשל שלוש בובות, לא להניח אוטומטית שהילד יקבל שתיים וההורה רק אחת. ליצור דיון ומעין מיקוח בין ההורים לילדים, בעזרתו מלמדים אותו לחלוק, לוותר, להתעקש, לנמק וכדומה. ידוע שקשה לילדים לחלוק, זה חלק מהעניין ההתפתחותי, אולם ככל שנקדים ללמד אותם – כך נכין אותם לחיים החברתיים ונחזק את הקשר שבינינו לבין הילדים.

 

-ללמד דרך משחק – משחקים הם העולם הטבעי של הילדים, כך הם מתנהלים הכי טוב. את המשחק אפשר להפוך לגשר של למידה, אימון ותקשורת. אין טעם לנאום לילד.

 

-לוודא שיש קשר עין – לא להיצמד לסמארטפון כשאתם משוחחים עם הילד או משחקים איתו. מאוד חשוב להתבונן בעיניו של הילד ולהעביר לו מסר ש"רואים אותו".

 

-למזער הפסקות והפרעות בקצב המשחק הקבוע של הילד – נסו לא לקטוע את הרצף של הילד במיוחד כשהוא מרוכז באמצע משחק. לא להציע אוכל, מקלחת או החלפת חיתול דווקא שהעניינים זורמים במסלולם והתינוק או הפעוט חוקרים את הסביבה וצוברים ביטחון. נסו לאמן את הילד ליצור רצף משחקי נטול קטיעות והפרעות.

 

-מגע – חשוב מאוד להתמיד במגע, חיבוק, דגדוג וכדומה, גם תוך כדי משחק אחר.