מאז יצאנו לחופש הגדול, כמעט לכל שיחות הנימוסין שאני מנהלת עם הורים שאני פוגשת באקראי מתגנבת נימה של ייאוש. מהחום, מהלחות, מהיתושים ובעיקר מהחופש.

אני חייבת להודות שקצת קשה לי עם הגישה הרווחת אצל הורים רבים של ספירת הימים עד לסוף החופש, בתקווה ש"הסיוט הזה ייגמר כבר". ובכל זאת, אין ספק שהפער הקיצוני בין כמות ימי החופשה של הילדים לזו של הוריהם (שעומד על כחמישים ימים) יכול לייאש גם את ההורה המסור ביותר, ולא צריך להיות גאון מתמטי בשביל להבין למה בחופש ההורים עסוקים בהישרדות במקום ליהנות מהזמן עם הילדים.

לכן תמיד חשבתי שההורים לילדים בגני הילדים הפרטיים הם ברי מזל. אחרי הכל, מרבית הגנים הפרטיים עדיין פועלים בשבוע הראשון של אוגוסט, וחופשה של שלושה וחצי שבועות היא סוג של כסף קטן לעומת 62 יום. אבל השיחות שניהלתי מאז תחילת החופש עם כמה וכמה אימהות לילדים בגן פרטי, הוכיחו לי שהמצב רחוק מלהיות ורוד. למעשה, כולן היו על סף ייאוש. ויש להן סיבה טובה.

אוגוסט בגנים הפרטיים

גני הילדים הפרטיים עולים לא מעט כסף – באזור המרכז העלות עומדת על כ-3,500-3,000 שקל לחודש, אבל במהלך חודש אוגוסט הם פועלים רק כשבוע. האם העלות מתקזזת בהתאם למספר הימים? לא, מה פתאום. הגננות מסבירות שגם באוגוסט הן צריכות לשלם משכורת לצוות, שבחודש זה יוצא לחופשה השנתית שלו. אז ככה יוצא שההורים משלמים בחודש אוגוסט כ-500 שקל ליום.

זה כמובן לא נגמר פה, כי להורים, כאמור, יש פחות ימי חופשה מאשר לילדיהם. המשמעות היא שמי שאין לו עזרה צמודה של סבא/סבתא, צריך למצוא פתרון לשארית החודש. מכיוון שאף אחד לא שולח ילדים בני שנה-שנתיים לקייטנה, מסיבות מובנות, חלק מהגנים באים לקראת ההורים ומציעים את הפתרון המיוחל – קייטנה. העובדה שמדובר בקייטנה מתבטאת, אגב, רק במחיר. לא תמצאו פה פעילויות יוצאות דופן, כפי שהשם קייטנה עשוי להבטיח, וזה ממש בסדר, כי ילדים בגיל הזה לא צריכים הרבה – תנו להם ארגז חול, נדנדות, קוביות לבניה וצבעי אצבעות לקינוח, והם יהיו מאושרים.

אבל אם הפעילות היא אותה פעילות והצוות הוא אותו צוות, למה יש הורים שנדרשים אלף שקל לקייטנה בת שישה ימים, שמתווספים לאלפי השקלים שגם כך עליהם לשלם באוגוסט (כמדי חודש בחודשו)? התשובה ברורה – כי יש מי שמוכן לשלם. כי ההורים, שמיצו כבר מזמן את מכסת ימי החופשה השנתית על מחלות וסידורים וחופש חנוכה וחופש פסח, מתביישים לבקש חופש נוסף. אז הם מקטרים קצת ומשלמים. כי אחרי כל זה, עדיין נותרו עוד שבועיים וחצי שבהם אין שום מסגרת ולא תהיה ברירה אלא לקחת חופש. כמו שאמרה לי אמא מיואשת אחת: "4,500 שקל לילד אחד ועוד לא הגענו לאמצע אוגוסט. טוב שאין לי תאומים".

על חינוך לא מתפשרים, או מתקמצנים
העניין הוא שהנורמה הזו כל כך התקבעה, שאף גננת היום לא תעז לשנות אותה ולהיות ה"קופיקס של גני הילדים". ובכלל, מי רוצה לשלוח לגן לא יקר? הרי כסף שווה איכות, ואנחנו לא רוצים להתפשר על איכות החינוך של הילדים שלנו. זו הסיבה שגם קשה לרבים מההורים (ואני ביניהם) להתמקח ולמחות על המחירים. החינוך של הילדים שלנו הוא משהו נשגב ונעלה מדי מכדי לכמת אותו בכסף. באופן אישי אני יכולה להעיד, שהגן שאליו הלכה בתי הבכורה היה כל כך נהדר, שאנחנו (ועוד הורים רבים) היינו מוכנים לספוג כל מחיר שנידרש לשלם, בעיקר כי ראינו את התוצאות של החינוך הזה, שהיוו באמת תמורה מצוינת למחיר.

אוגוסט בגני הילדים הפרטיים

אבל האמת היא שגן פרטי הוא עסק לכל דבר – ולכן לא ברור למה ההורים צריכים לשלם מכיסם עבור החופשה השנתית (המאוד מבורכת ונחוצה) של הגננות. הם כבר משלמים שכר לימוד לגן מדי חודש, והגננות צריכות לתקצב בהתאם את ימי החופשה מתוך שכר הלימוד, בדיוק כפי שעושה כל בעל עסק. כשאני הולכת למכולת באוגוסט, בעל המכולת לא גובה מחיר יקר יותר על היוגורט בגלל שהוא צריך לממן את ימי החופשה של העובדת שלו שנמצאת עכשיו בכרתים. ועוד משהו - רבות מהגננות, כשהן נשאלות מדוע שכר הלימוד יקר כל כך, מסבירות שהוא מורכב לא רק משכר דירה ושכר לצוות, אלא כולל גם חשבון חשמל ומים, מצרכי מזון, חומרי יצירה ועוד. אבל בחודש אוגוסט לא צריך להמשיך ולשלם על כל אלה, אז למה שכר הלימוד לא יורד בהתאם?

סוגיית התשלום המלא על חודש חלקי ביותר בגני הילדים הפרטיים היא רק אחת מהסיבות לכך שבחופש הגדול ההוצאות המשפחתיות מזנקות. במקום לבלות עם הילדים, ההורים צריכים לבלות הרבה יותר שעות בעבודה על מנת למצוא סידור שיאפשר להם לא לאבד את מקום העבודה במהלך החופש. עד שיימצא הפתרון לסוגיה הלא פשוטה הזו יש עוד הרבה דברים שאפשר לעשות, כמו הגדלת מספר ימי החופשה של ההורים והרחבת הקייטנות המסובסדות של משרד החינוך גם לגני הילדים ולכיתות ג'-ד'. ומי יודע, אולי בעוד כמה שנים, במקום לראות הורים מיואשים שסופרים את הימים עד לסיומו של החופש, ההורים האלו יחכו בשמחה לזמן הזה בשנה שבו הם יכולים לבלות בנחת עם הילדים שלהם.