בשבוע שעבר כולם דיברו על סרטון אחד שהציף את הרשת: הריאיון שהעניק פרופסור רוברט קלי ל-BBC על המצב בין קוריאה הדרומית לקוריאה הצפונית. ליתר דיוק, הריאיון לא באמת עניין אף אחד ובוודאי לא היינו שומעים אליו, לולא ילדיו של קלי, שנכנסו לחדר בזמן הריאיון ועשו מה שכל הילדים עושים: גנבו את ההצגה.

 

 

מאז שהסרטון פרץ לחיינו, ונצפה על ידי מאות מיליוני אנשים בכל רחבי העולם, משפחת קלי הפכה לשק חבטות, הן מצד כאלו שהאשימו את האב באלימות, והן מכאלו שפשוט נהנו לצחוק על הקטע. בהתאם, לא מעט פארודיות ומערכונים נעשו על הריאיון המשובש הזה, בהם זה של אלן דג'נרס או המערכון המצוין של "ארץ נהדרת". אבל נראה שהפארודיה הטובה ביותר היא דווקא של תוכנית הומור ניו זילנדית בשם ג'ונו ובן.

 

המערכון מתחיל די בדומה לריאיון המקורי, רק הפוך – כלומר המרואיינת היא אישה, ובאמצע דבריה נכנסת לחדר ילדה. במקום לנפנף אותה ולדחוף אותה לאחור, כמו שקלי עשה, היא מרימה את הילדה על ברכיה ונותנת לה בקבוק. אחר כך נכנס גם התינוק והיא נותנת לו צעצוע. בהמשך היא מכינה צלי עוף, מגהצת, מנקה את השירותים ומנטרלת פצצה – וכל זה מבלי לעצור את דבריה אפילו לא לרגע. המערכון מסתיים כשלחדר נכנס בעלה עם גרב אחת ואומר בהיסטריה שהוא לא מוצא את הגרב השנייה.

 

 

מעבר לעובדה שהמערכון הזה מצחיק, הוא בעיקר ממחיש את היכולת הנשית למולטי טסקינג מול חוסר היכולת של הגברים (טוב, נו, לא כולם, לא נכנס להכללות), ואת האופן שבו אנחנו, הנשים, מתמודדות עם משברים, עם הפתעות לא צפויות ובאופן כללי עם החיים.