לפני כמה שבועות קיבלתי במתנה, לא חשוב מאיזו חברה, מכנסוני ג'ינס קטנים מקסימים והורסים. כזה ג'ינס קצר שקרץ לי ואמר "בואי ולבשי אותי ומיד!". עם קצת קרעים ושפשופים, כזה שהיה חסר לי מאד בתקופת התיכון האומללה שלי, בה הייתי "חננה" לא מקובלת עם דיפלומה על הקיר. אף פעם לא הרגשתי באמת בנוח עם מכנסיים כל כך קצרים, אולי כי חשתי בעבר שהירכיים שלי לא הכי מושלמות. אלא שהאמת היא שבשנים האחרונות, מאז הכנסתי את הריצה למרחקים לאורח החיים הקבוע שלי, התחלתי להרגיש נח הרבה יותר עם מכנסונים קצרים. טיפשי אני יודעת. אבל ככה זה אצל כולן, כל אחת והשריטות הקטנות שממררות לה את החיים, גם אם אף אחד אחר בכלל לא רואה אותן.

 

עוד באון לייף: 

 

כמה ימים אחרי שלבשתי בחדווה את מכנסוני הג'ינס בביתי הקט, תייגתי את עצמי באינסטגרם כאחרונת בנות הנוער. אך מיד אחותי שתחיה, הלוא היא הקול השפוי במשפחה, הספיקה לראות את הזוועתון ותהתה בהודעת טקסט האם אני "מתכוונת לצאת החוצה עם תחתוני הג'ינס האלה" ואם אני זקוקה לתזכורת קטנה לגבי גילי האמיתי, לא זה המנטלי.

 

אחר כך החלה בתקשורת מחאת המכנסונים של התיכוניסטיות, שהרגיזה אותי וגרמה לי לתהיות רבות מנגד. אולי מכיוון שיחד עם העובדה שהסכמתי עם עקרונותיה, מצאתי את עצמי גם מצודדת במתנגדיה הטוענים שהיום אין יותר מכנסונים, אלא תחתונים המשמשים כמכנסיים. מבט קטן בדרך אל הים, כשאני צועדת מאחורי נחילי נערות רזות, המחיש לי שאולי יש דברים בגו. ואם בעבר התחרינו בינינו, הבנות, על מי לובשת את גזרת הג'ינס הנמוכה ביותר, היום ללא כל ספק התחרות עומדת על השורטס הקצרים ביותר.

 

"אבל גם לי בא מכנסיים קצרים", חשתי מעט מקופחת ממרומי גיל ה-38 שלי. אני באמת לא יודעת היכן ה"שורטס" המופלאים מפעם הלכו לאיבוד, אך אין כל צל של ספק שמדובר בפריט לבוש שבאורך נכון ובגזרה שפויה הוא מחמיא, נוח לקיץ, ובעיקר פותר את הבעיה לנשים כמוני, שליד המשרד בו הן עובדות יש אוורור תת קרקעי שמעיף את החצאית מידי יום מעלה מעלה, לשמחתם של העוברים והשבים.

 

אלא שבחיפוש מדוקדק (וארוך מאוד אני חייבת לציין), החלטתי לשים סוף לבכיינות ה"לא מוכרים מכנסיים נורמליים בחנויות", ולמצוא שורטים ראויים לנשים מעל גיל שלושים, העונים על כמה חוקים נוקשים שאסור בשום אופן לעבור: 1. חייב כל שורטס כשר בישראל לאישה המכובדת, להיות בעל גזרה גבוהה מדגישת מותן ולא פס של תחתונים. 2. חובה על השורטס הנשי להיות קצר במידה באורך חצי הירך, ובכל אופן לא לחצות מעלה את הקפל המעצבן הזה שיש לכל אחת בצידי הירכיים (כן, גם לרזות יש). 3. שורטים צמודים מתאימים לתיכון, שורטים מעט מתרחבים (דמויי חצאית-מכנסיים) מתאימים לנו. 4. ג'ינס קצר הוא סבבה, בתנאי שהגזרה שלו אינה משולשת, דהיינו שקצוותיו גזורים ישר ולא כלפי מעלה בגזרת ביקיני (כן, זה כה נפוץ לצערי המכנסתונים). ובנות, סליחה נשים, אין יותר תירוצים.

 

במנגו, מצאתי מכנסונים לבנים ומקסימים בגזרה גבוהה ומחמיאה שגם מטשטשת בטן. אני תמיד לוקחת מידי אחת גדולה מהרגיל, כדי לתת עוד טיפה אורך ומרחב נשימה לירכיים. 

מנגו, 100 שקל

 

באתר של סטייל ריבר יש מציאות יפות לנשים בגילנו רק צריך לדעת לחפש ולדייק עם המידות. המכנסון הוורדרד הזה שמגיע בצבעים נוספים הזכיר לי קצת "חצאית-מכנסיים" והוא גם בגזרה גבוהה אז בכלל נדלקתי.

 

סטייל ריבר, 65 שקל

 

גליתה היא מעצבת שאני עוקבת אחריה מזה זמן מה. ובנוסף לעובדה שהיא מייצרת בישראל והמחירים שלה לא עוברים את הסטנדרט הסביר והשפוי, יש לה בגדים ראויים לנשים מעל גיל 35, שרוצות להראות טוב וטרנדי מבלי להידחס לבגדים של האחיינית. הג'ינס הקצר שלה הוא בגזרה המושלמת בעיני לאישה שרוצה לצאת מפריט לבוש שכזה בשלום.

 

גליתה, 200 שקל

 

ואם קשה לכן עם ג'ינס קצר, ברמודה זו האופציה הכי טובה עבורכן, כמו המכנסונים של רנגלר

 

 

רנגלר, 350 שקל

 

ובאסוס יש בעיקר מציאות, אם נתעלם ממימדי הדוגמנית אני יכולה לומר לכן מניסיון שהמכנסונים בתמונה רחבים, נוחים ולא קצרים מידי (אם אתן מתחת ל 1.70). ואם אתן מעל, קנו תמיד מידה אחת גדולה יותר. זה עובד.

 

אסוס, 95 שקל

 

וגם המכנסונים של אייס קיוב עוברים מבחינתי את הסלקציה, אם כי הייתי ממליצה לפריט לבוש שכזה להתאים טופ אלגנטי ורחב במיוחד, ולא להסתפק בגופייה של נערות פוחזות באוטובוס. 

 

אייס קיוב, 250 שקל