כמה פעמים נכנסתם לחנות בגדים, רשת או בוטיק, וראית את המוכרות לובשות את בגדי החנות?

לרגע חשבתם – "כנראה שיש משהו נכון בזה שהמוכרות מדגמנות את הבגדים". אבל האם עצרתם לחשוב אם הבגדים שהן לובשות בבעלותן או שמא הם בהשאלה מהחנות? ולמה זה כל כך מרגיז? נתחיל בסיפור אישי:

 

"תבחרי מה שאת רוצה, תלבשי במשמרת, אחר כך תחזירי לקולב"

בימhי העליזים בתיכון החלטתי שזה הזמן לצאת ולעבוד באחת מחנויות רשת בגדים גדולה. שכר לא רע, בגדים נחמדים – מתאים לי. הגעתי ליומי הראשון בחנות, לבושה יפה וייצוגי. המנהלת ניגשה אלי וביקשה שאבחר בגדים ליום העבודה. שאלתי אותה מאיפה והיא ענתה: "פשוט תסתובבי בחנות ותמדדי, מה שמתאים לך זה מה שאת לובשת היום במהלך המשמרת". בחרתי ולבשתי.

 

בסוף היום, לאחר שמונה שעות, אמרה לי המנהלת לתלות את הבגדים על קולב לאיוורור ולהחזיר מחר בבוקר למקום. בחנות.

 

היינו שלוש עובדות במשמרת. כולנו לבשנו את הבגדים מהחנות והחזרנו למקום. בכל יום נתבקשנו לבחור בגדים אחרים. עכשיו תחשבו: בשמונה שעות מספיקים המון. לאכול, לשתות, לעשן, לצאת לסידור בקניון ולחזור. הכל בבגדי החנות.

באחד הימים ניגשה אלי לקוחה וביקשה את החולצה שאני לובשת במידה שלה, שבמקרה הייתה זהה למידה שלי. כיוון שהיא הייתה האחרונה בחנות אמרתי לה שלא נשאר. מי העלה על דעתו שהמנהלת תבקש ממני לפשוט את החולצה ולתת לה אותה כחדשה? בטח שלא אני.

 

זה היה היום האחרון שלי שם. פוטרתי בבושת פנים כי לא הבנתי את "מדיניות הרשת" לגבי הבגדים.

 

מוכרת בבוטיק? קחי את הבגד, תחזירי מחר

בבוטיק מעצבים קטן אחר עובדת חברה שלי. מעבר לעובדה שהמוכרות לובשות את הבגדים של החנות ומחזירות לקולב, שם הגדילו ראש. כאשר היה אירוע לאחת הבנות, למשל חתונה, מסיבה או כל אירוע אחר, היא הייתה יכולה לשאול בגד מהחנות, להוריד ממנו את תג המחיר ולמחרת להצמידו בחזרה לשמלה כאילו ברגע זה הוא הגיע לקולב.

וזה לא נגמר כאן. אני מביטה בחולצה יקרה במיוחד ומחליטה לרכוש אותה. ניגשת למוכרת שלובשת את אותה החולצה שרציתי ומבקשת ממנה להוציא לי חולצה כזו במידתי. המוכרת אומרת לי להמתין לרגע, נכנסת למחסן ויוצאת לבושה בחולצה אחרת ממה שלבשה, את החולצה שהייתה עליה היא נתנה לי כחדשה. וזאת לקראת סיום המשמרת שלה, כלומר לאחר שלבשה אותה שש שעות לפחות.

 

אז מה יש לנו?

יש לנו חנויות בגדים, זולות כיקרות שמוכרות בגדים משומשים כחדשים. שש שעות שבהן המוכרת לבשה חולצה ומכנסיים של החנות בה היא עובדת, אכלה, שתתה ועשתה כל העולה על רוחה. אותם בגדים נמכרים לצרכן כחדשים.

 

בחלק מן הרשתות נהוג קוד של לבוש אחיד, למשל זארה, שם המוכרות לובשות מדים אחידים של הרשת. לא רק שזה נוח יותר לצרכן לזהות את המוכרת בין המוני האנשים בחנות, אלא שזה גם משאיר את הבגדים חדשים באמת.

בדקתי רשת אחרת שלא ננקוב בשמה אך נציין שהיא גדולה ומוכרת וגיליתי שבה המוכרות לובשות בגדים מהחנות. תגי המחיר ביצבצו למוכרת אחת מהחולצה ולשניה מהמכנסיים. התשובה מהמוכרת: זו המדיניות של הרשת. אנחנו חייבות ללבוש את הבגדים שלהם.

 

שאלתי מה קורה לבגדים אחר כך? היא ענתה בנונשלנטיות: "מחזירים למקום. אפשר לחשוב, כמה שעות כבר לבשתי את זה". את תגובת הרשת לא היה ניתן להשיג.

 

ואם לרגע חשבתם שאני מדברת על רשת אחת, אתם טועים. חבל שאת תגובת הרשתות אי אפשר היה להשיג עם היום למעט רשת קום איל פו. כאן נטען שבחנויות הרשת המוכרות לובשות את הבגדים מהקולקציה כחלק ממדיניות החברה. אבל ההבדל המשמעותי הוא שכאן המוכרות מקבלות תקציב לרכישת בגדים מהקולקציה כדי שיוכלו ללבוש אותם במשמרת.

רופאי עור: לכבס כל בגד חדש לפני לבישה ראשונה

רופאי עור ששוחחתי איתם טוענים שאין סכנה משמעותית בלבישת בגד שמישהי אחרת לבשה בזמן עבודתה, אך זו אכן תופעה לא נעימה ולא אסתטית. הבעיה שעשויה להתעורר היא רק אם למוכרת שלבשה את הבגד לפנייך יש מחלת עור שאיננה אוטואימונית, למשל פטריה בעור - זה כבר מדבק.

 

ההבדל בין הבגד שנמדד על ידי מספר אנשים לפני הקנייה לבין בגד שנלבש במשך כמה שעות הוא שבמדידה קצרה אין מגע ממושך עם העור, ואילו בלבישה יש מגע ממושך וחיכוך, ולכן יש סיכוי להדבק.

כסטייליטסית ושותפה להפקות אופנה, לא פעם אני אוספת בגדים מחדרי תצוגה שמטרתם היא אחסון בגדים להפקה, כדי לא להוציאם מהחנות עצמה.

 

פעמים אחרות הבגדים אכן מגיעים מהחנות, בדרך כלל במידות הקטנות ביותר עבור הדוגמנית, וגם כאן יש לבישה מוקדמת של הבגדים. אלא שגם בהפקות (ואני רוצה להאמין שזה ככה) הבגד נלבש לצילום ויורד מהדוגמנית מיד עם סיומו, כך שלא מדובר בשעות ארוכות. הפוטנציאל שלו להיפגם נמוך במקצת כיוון ששומרים עליו מכל משמר. הוא צריך לחזור שלם ובריא לחנות.

 

אישית, חשוב לי לשמור על הבגדים ולהתייחס אליהם בחרדת קודש של ממש. עוד לא יצא לי להחזיר בגד פגום לחנות או מוכתם מאיפור. הדוגמנית רוצה לעשן? בבקשה, קודם שתוריד את הבגד.

 

ועדיין. אני תוהה אם לחנויות יש חובת דיווח על הנעשה. האם על החנויות לומר לנו כי יכול להיות שהפריט נלבש כבר.

האם הגיע זמן למחאה צרכנית?

גם החוק על החזרת כסף מזומן תמורת פריט שהוחזר מעלה תהיות לגבי קניית בגדים. האם עכשיו כל חנות תהפוך למחסן השאלה ענקי ל48 שעות? הרי יש לנו 48 שעות להחזיר את הפריט, וכבר צצו טיפים ברשת "איך לקחת בגד לארוע ולהחזיר אותו כחדש לאחר 48 שעות" או "איך להסתיר את התווית כדי שיהיה אפשר להחזיר את הבגד" האם זה ישפיע על הרכישות שלנו באופן ישיר? רק ימים יגידו.

 

ומה אנחנו עושים לגבי זה כצרכנים? כלום. אנחנו קונים כי אנחנו לא יודעים, או כי אנחנו יודעים ושותקים. הרי יש פה הטעיה של הציבור. בגד שנלבש, גם אם בחנות ולמשך שש שעות בלבד - אינו חדש.

 

כנראה שעד שלא תהיה מחאה צרכנית או הוראה ממשרד הבריאות התופעה תימשך. ואנחנו – נמשיך לקנות.

תגיות