גדלתי בפנימייה וזה היה שיעור ארוך מאוד על החיים

אני גאה בעובדה שעל אף הדרך בה חונכתי ועל אף המודל ההורי שלא היה מושלם שגדלתי בצלו, הצלחתי לעשות עבודה עם עצמי ולהקים משפחה טובה ורחבה שמושתתת על אהבה, אמון ושמחה. הצלחתי להגשים בעזרת המשפחה הזו את כל הדברים שהיו חשובים לי. מאד קל לנו ליפול להרגלים ולמה שראינו וספגנו. זה הרי נורא טבעי ואני הצלחתי לשבור את המעגל הזה. בפנימייה השיגו לי מלגת לימודים בנתניה. החלק שלי במלגה הזו היה ללמד ריקוד בשכבות הצעירות בפנימייה. למדתי מזה המון על נתינה והשפעה.

אם לא היית עוסקת במה שאני עוסקת בו היום סביר להניח שהייתי הופכת להיות אם בית בפנימייה, מעין אמא לקבוצה של ילדים. כמו מדריכה, רק קצת אחרת.

אני זוכרת את הרגע בו עודד אמר לי "תתחתני אתי"

זה היה אחד המשפטים הכי משמחים שאמרו לי בחיים. לקח לו הרבה זמן להבין את זה, בערך שנה וחצי. אני, לעומתו, הבנתי את זה אחרי פגישה אחת אבל אישה צריכה להיות חכמה וסובלנית. זו אומנות.

האמהות מרגשת אותי

כל החיים רציתי להיות בעלת משפחה ובגלל שגדלתי בפנימייה ידעתי תמיד איזו אמא אני רוצה להיות. אלו דברים מאד חזקים שלווי אותי בחיים שלי. אני מניחה שיש כל מיני מודלים של אמהות וחיי משפחה. על סמך החיים שהיו לי, עיצבתי את המודל שייחלתי לו.

ההורות היא בדיוק המקום בו אני רואה את ההבדל בין אישה לגבר. אני חושבת שהוא טמון במנעד הרגשי ואני מאד נהנית מהעובדה שאצלי הוא יותר רחב. זה אולי לא תמיד ככה, אבל איך שלא נסובב את זה, יש לנשים משהו שאין לגברים. מעין אינטואיציה.

מדונה לימדה אותי על יחסי אנוש

אין אישה אחת שמהווה מודל עבורי אבל הערכתי את המקצועיות של לא מעט דמויות שנפגשתי איתן ב- MTV וקיבלתי השראה מכל מיני נשים. במפגש שהיה לי עם מדונה קלטתי שהיא אשכרה יודעת את השמות של כל האנשים שסובבים אותה - מהבחור שמזיז את הפנס ועד הבחור שקושר לה את השרוכים. היא הכירה את כולם ברמה האינטימית. למדתי מזה המון על יחסי אנוש. היו גם אנשים שלמדתי מהם על דרך השלילה.. כל מיני כאלה שעפו על עצמם והיו דיוות. אני מאוד אוהבת להסתכל מהצד ולבחון אנשים. רק מזה אפשר ללמוד המון.

בגיל 13 הבנתי בפעם הראשונה שאני אישה

נסעתי באוטובוס מספר 641 לפנימייה. היא נמצאת בסוף שביל ארוך כזה ולוקח שעה וחצי ברגל כדי להגיע אליה. היה רק אוטובוס אחד, פעם ביום, שעלה את השביל הזה וטרמפים היו עניין שבשגרה. עליתי על אוטובוס, ואז גיליתי שהקו הזה לא עושה את העלייה ווהתבאסתי על עצמי.

לבשתי חולצה גזורה בכתף, ואולי הייתי עם חצאית מיני, לא זוכרת. שמתי את הרגליים על הכיסא ממול ונרדמתי. כשהתעוררתי ישב לידי איזה בחור וראיתי שהוא מאונן. בתור ילדת פנימייה הארד קור, לא קיבלתי את זה בשתיקה, נעמדתי והתחלתי לצרוח בקול רם 'סוטה סוטה'. ישבה לידי אישה אחת מרוקאית שקלטה אותו... והקללות שיצאו לה מהפה... הוא לא הספיק בכלל לסגור את המכנסיים והיא כבר הרגה אותו ואת המשפחה שלו עשרה דורות אחורה. האנשים באוטובוס התעניינו מה בדיוק קרה. אחרי שסיפרתי שאלו אותי אם אני רוצה ללכת למשטרה. מינפתי את ההזדמנות ואמרתי "אני רוצה לשים את זה מאחורי..אני לא רוצה ללכת למשטרה, רק קחו אותי את העלייה... " ירדתי מהאוטובוס וצחקתי שקימבנתי את העלייה. עד אז לא הייתי מודעת לאיך שאני מתלבשת. באותו הרגע הבנתי שאני אישה שיוצאת לעולם ונתקלת בגברים ושקיים בי כוח שמושך אש ויכול להיות גם חיובי וגם שלילי. הבנתי שאני צריכה להיזהר.

נשים שמתאגדות ביחד יוצרות דברים מופלאים ועוצמתיים

אני עצמי קצת סוליסטית אבל אני כן עובדת עם נשים. אני מעורבת חברתית באמצעות עמותות של נשים שאני לוקחת בהן חלק. אני חושבת שיש לנו כנשים יכולות גם בגלל שאנחנו מסוגלות לעשות מיליון דברים ביחד וגם בגלל שאנחנו מסוגלות להכיל. כשאנחנו פוגשות משפחות בסיטואציות לא פשוטות בחיים, הצורך להכיל, לתת ולהעניק מתעורר. עם גברים זה אחרת. אני כן נעזרת בהם  אבל בצורה שונה- יותר עניינית ופרקטי- מה את צריכה, כמה את צריכה... עם נשים תמיד יש את האלמנט הנוסף – הניסיון להבין את התמונה הרחבה והכוללת. זה לא יותר טוב או פחות טוב, זה פשוט אחרת.

אני לא מצליחה להבין הורים שלא שומרים על הבנות שלהם

הבן הגדול שלי בדיוק סיפר לי שילדה מחוג הגלישה שלו מצטרפת הערב למפגש של כמה חברים בני גילם. אני מכירה את הילדה הזו והיא יפה בצורה קיצונית, ממש כמו אנג'לינה ג'ולי. אמרתי לו שאני לא מצליחה להבין איך ההורים שלה לא שומרים עליה. הוא שאל "מה זאת אומרת?", אמרתי לו שהיא יוצאת דופן ושיש אנשים עם כוונות לא טובות ואם הייתי אמא שלה, הייתי דואגת. אין מצב שהייתי נותנת לאביגיל שלי ללכת בגיל כזה לבד. אני רק רוצה לומר לילדות של היום "שמרו על עצמכן" נראה לי שהורים קצת הרפו מהשמירה על הילדים. בא לי להגיד להן "אתן בנות מלך, שמרו על עצמכן ועל הכבוד שלכן, יש לכן את כל החיים להיות גדולות להשתולל. תיזהרו! מה שאתן חושבות זה לא מה שהבנים חושבים".

אני לא צריכה זמן לעצמי

אין שום דבר אצלי שאני לא יכולה לוותר עליו, שום דבר שהוא ייהרג על בל יעבור. הכל שטויות. ביום שנהייתי אמא הבנתי שבעשור וחצי הבא, אני מסורה למשהו אחר. ככל שמתעסקים יותר ב"אני צריכה את הזמן שלי" כך נוצרים יותר פלונטרים אין סופיים שלא מובילים לשום מקום. התבגרנו, עכשיו זה הזמן שלנו לעשות עבור אחרים שמה בחוץ ולהתעסק בילדים ובמשפחה.

ספורט מעודד אותי

סוג הספורט משתנה אבל בגדול אני נהנית מיוגה, פילאטיס וגם טי אר אקס שהוא ספורט קצת יותר אקסטרימי. הדבר השני שמעודד אותי תמיד זה הים. אני אוהבת את הים. הוא מחזיר את החיוניות לחיים שלי.