יש לך זיכרון על איזה שהוא סיפור הצלחה יוצא דופן, משהו שקרה ומלווה אותך עם השנים. סיפור שמתעלה על שאר הרגעים הקטנים?

"קשה לי לדבר על משהו מסוים. אבל אני יכולה להגיד שהרגעים שבהם אני מרגישה התעלות זה כשמגיעים אלי הילדים של אנשים שהיו אצלי ביעוץ. כולל ילדים שנעשו בזכותי.

 

מה ורדה לובשת?

 

חולצת אריג בגזרת וי דפוס גיאומטרי, קרייזי ליין- 172.4 ?

לרכישה

מכנסי ג'ינס בגזרת בויפרנד, קרייזי ליין- 199.9 ?

לרכישה

 

יש אנשים שהשפעתי עליהם ואחרי שנים הם פוגשים אותי בכל מקום. לאחרונה המלחינה נורית הירש, התראיינה בראיון גדול, ושם היא אמרה שבמצוקתה הגדולה הגיעה אליי וזה שינה לה את החיים. אז זו התחושה שעזרתי לאנשים, שבאמת שיניתי משהו. במשך שנים אנשים מצלצלים ומדברים על בעיות: זוגיות, הורים, ילדים, ניתוקים, קשיים ביחסים, ומבינים שאין דבר כזה חיים מושלמים וכולנו צריכים להתייעץ, ולפעמים כמובן גם לקבל טיפול תרופתי, שהבאתי למודעות יותר מכל הפסיכיאטרים במדינה. זה אני עשיתי, הקטנה".

עוד בפרוייקט "חוגגות את החיים":

למה את מכנה את עצמך "הקטנה"?  

"הכוונה כאן שלא היו לי יומרות לשנות את העולם. למרות שיש בי משהו אולי קצת מטיפני ולפעמים צדקני, ולפעמים אני רוצה לחנך את העולם, בשכל אני מבינה שאני לא אשנה כלום. העולם אדיש. והקיום הקטן שלי לא משנה. אבל יש לי תחושה שפה בארץ שיניתי משהו, מתוך היום-יום הלא אידיאולוגי, מבלי לשאת שום דגל, אפילו דרך הביוגרפיה שלי, דרך תולדות חיי, דרך ההחלטות שנאלצתי לעשות, לא מתוך כיף. ככה זה יצא".

את חושבת שהמילים "הצלחה" "ואומץ" הולכות ביחד?

"לא. אצלי הולכים ביחד המילים הצלחה עם מזל. אומץ לפעמים נגמר בריסוק איברים. אנשים חושבים שאני אמיצה כי יש לי אומץ להגיד את הדברים, גם אם הם לא מקובלים. לכאורה אני אמיצה כי אני לא פוליטיקלי קורקט ואומרת מה שאני חושבת, אבל זה לא נובע מתוך אומץ, זה נובע מתוך המהות - זה יצר. ככה אני מרגישה, שאני חייבת. יש אירועים מחיי או מעברי שהרגשתי שפשוט הדם הולם לי ברכות מתוך צורך להגיד משהו, בידיעה שזה יהיה לא נעים. אז אצלי האומץ זה לפעמים או לסתום את הפה".

אבל למה בכל זאת הצלחה הולכת אצלך עם מזל? 

"כשהציע לי מנכ"ל "רדיו ללא הפסקה" לשדר תוכנית זה קרה במקרה. לכן אני אומרת מזל. אז אמרתי טוב, בוא נתחיל רק פעם בשבוע. אחרי הפעם הראשונה הרגשתי שזה היה כמו הפגישה עם אמנון (בן זוגה). כאילו קרה לי הדבר הנכון. ידעתי שאני במקום הנכון, שאני נותנת את הסחורה וטוב לי עם זה. אבל לא צפיתי שחצי שנה אחר כך אני אשדר באופן יומיומי, זה יצר איזה גלי הלם. נדהמתי כי אף פעם לא הייתי במיינסטרים ובגיל 59 פתאום הפכתי להיות כוכב. טאלנט".

מי המבקר הכי קשוח שלך?

"המבקרים הכי קשוחים ולפעמים הם הכי נבזיים, דווקא היו אנשים מתוך התקשורת שהתייחסו לעשייה שלי. אני לא מדברת על טוקבקים נבזיים שכולנו מקבלים. כל מי שחשוף - מקבל, זה אפילו לא מעליב אותי. בעניין הזה נעשיתי מאוד קשוחה, אבל אני מרגישה שקיבלתי מעט פרגון מהתקשורת. אולי כי באמת זה יותר IN להיות ביקורתי ושנון על חשבון האובייקט שעליו אתה כותב. האנשים שקרובים אלי מכירים אותי, יודעים שיש לי חסרונות. חלק מקבל אותי יותר, חלק מקבל אותי פחות".

מתי את מרגישה על גג העולם, ואיך זה בא לידי ביטוי?

"אני מרגישה על גג העולם כשאני מצליחה לייצר משהו טוב. בעצם זה שני דברים: כשבן זוגי אומר לי: 'את יודעת, חשבתי עליך ואני חושב שאת בן אדם מתוק'. כשאני שומעת את זה, אז אולי זה לא גג העולם, אבל אני הופכת שלולית רוטטת. גם בתקופה שניגנתי, וניגנתי טוב, הרגשתי על גג העולם. זה מילא אותי תחושת עוצמה. ואני לא מקצוענית ואני לא פסנתרנית, אבל הייתה לי הרגשה נהדרת. אותו דבר כשאני מצליחה לעשות צילום טוב. וכמובן כשאני כותבת טוב. בעבר, בתקופה היותר צעירה שלי, כשכתבתי טוב הרגשתי יפה. הרגשתי שאני מסתכלת בראי ואני יפה בעיניי עצמי - עד כדי כך. ויכולתי ללכת לישון בתחושה של איזה דבר נהדר ולקום למחרת בבוקר ולראות שזה זבל".

הפרוייקט של און לייף וקרייזי ליין ריכז נשים מצליחות, שעשו החלטות אמיצות בחיים, למה את חושבת שנבחרת לפרויקט?

"כי יש לי מה לומר, אני לא משעממת. אני לא בנורמה. אני לא בנורמה הנשית. אני לא פמיניסטית באופן אידיאולוגי, אין לי אג'נדה פמיניסטית, אני בכלל לא בן אדם של אג'נדות. אבל ברמה של ההתקיימות שלי וברמה של התפקוד שלי, במובן מסוים אני פורצת דרך. אני לא יכולה עם גנדורים ואני לא בלבוסטה, ותמיד אמרו לי 'תהיי יותר רכה' ואני אף פעם לא חשבתי שאני צריכה להיות עם סקסאפיל, גם לא היה לי. לא היה לי בגלל שאני ישירה מדי. זה לא סקסי. ודאי לא בשביל גברים".

הבגדים שבחרת הם באיזו שהיא צורה דומים לבגדים שיש לך בארון?

"קצת, אני אמרתי להם אני אוהבת משובץ וזה היה מאוד יפה. החולצה הראשונה שקיבלתי, אותה רציתי".

יש לך איזה מילה אחת שיכולה להתאים לאג'נדה שלך בכל מה שנוגע ללבוש?

"פשטות. כל מה שמתאים בכלל לסביבה, ליום יום. אני ילידת 1940. זה היה עולם אחר, של צנע, ואני חושבת שבמובן הזה אני נשארתי שם".