"אני מדברת על אלימות כלכלית: לא נושא חדש, אפילו ישן מאוד, התחיל במאה ה-18 וה-19. אני אתרכז בנושא של אלימות כלכלית של גברים כלפי נשים במשפחה ובנישואים.

 

מהיום שבגברים יכלו לשלוט על הכספים של הנשים שלהן, נשים לא יכלו להחזיק רשות או ירושה, מאז יש אלימות כלכלית כלפיהם.

 

בעידן של היום, שכסף הוא אחד הערכים החשובים שלנו, בחברה צרכניצ למי שאין כסף לא יכול להיות חלק מהחברה, אישה שאין לה כסף ועצמאות כלכלית, לא יכולה לדבר על שיויוםן ואוטונומיה, ולכן זה חשוב.

 

כשבתוך המשפחה גבר משתלט על כספים ונכסים של אשתו, זו אלימות כלכלית, בין אם שהיא יודעת או לא.

 

כשאישה נמצאת בתלות כלכלית, לא יודעת מה קורה עם הכסף שלה, והבעל לוקח מחשבון הבנק הזה כספים, נכנס לחובות או קונה נכסים, ולה אין מושג, היא מקבלת דמי כיס, אישה לא יכולה לנהל ככה את החיים שלה. אישה לא יכולה לבנות את עצמה, לא יכולה ללמוד, להשכי, ללכת לטיפולים.

 

אני מגדירה אלימות כלכלית כמניעת הזכות של אדם לשלוט על הנכסים והכספים שלו.

 

נעמ"ת ערכה לאחרונה סקר ובזכות יהודית זיסמנוביץ שבדק את הנושא הכספי בין גברים לנשים, ומסתבר ש 30 אחוז מהנשים חייבות לתת דין וחשבון לבעל חשבונות הבנק, ומתוכן, 15 אחוז לא יודעות בכלל מה קורה בבנק.

 

במקרה כזה, כשהבעל יכול בעורמה ובפיתויים ובכל מיני הסתות להשתלט על הנכסים ויום אחד האישה מתעוררת ורואה שאין לה כלום. האוטו יום אחד נמכר. בעל שמכר דירה אחרי שהעביר אותה על שמו, ונעלם. זה קורה.

 

צריך לעורר מודעות, נשים לא יודעות שהן במצב הזה בכלל. יותר מזה אני מעלה את הנושא כי אני רוצה לדבר על הצעת החוק שניסתה אורית זוארץ להעביר את ההצעה שאלימות כלכלית תוצא מעבר לחוק. זו תהיה עבירה. אישה שרוצה שבעלה יחזיר לה את הכסף והרכוש שגנבו לה, תוכל לפנות לעמותות או לעו"ד שיעזרו לה. היום אין שום חוק כזה.

 

מה שאני מבקשת, שימו לב למושג אלימות כלכלית, תסתכלו על השכנות, החברות, תבדקו אם מישהי שאתן מכירות נמצאת במצב הזה. ותעזרו.