אנחנו מרבים לעסוק לאחרונה במודלים הבלתי אפשריים של תעשיית האופנה בימינו, אבל מסתבר שהשתעבדות לטרנדים של יופי הם ממש לא עניין חדש. לאורך כל ההיסטוריה נשים מצאו את עצמן קורבנות לסטנדרטים יוצאי דופן של יופי, חלקם ביזאריים וקיצוניים במיוחד. אמנם יופי הוא בעיני המתבונן ולכל מסורת יש את אידיאל היופי שלה ומי אנחנו שנשפוט אותו, אבל הרבה פעמים הוא מגיע עם כאב פיזי ונפשי, ולכן כנראה שאפשר להחליט באופן די חד משמעי שהוא פשוט לא שווה את הסבל.

 

הנה מקבץ של כמה משיטות היופי הכי מוזרות, לאורך השנים והמדינות:

 

שיניים שחורות, יפן

אמנם היום כולנו ברדיפה אחרי שיניים צחורות ומושלמות, אבל ביפן דווקא נהגו לצבוע את השיניים בשחור, בעזרת תערובת עשויה שביבי ברזל וחומץ. ביפן העתיקה האמינו שהשחרת השיניים מונעת עששת ובעיקר נראית סקסית. המנהג המוזר היה נהוג בעיקר החל משנת 200 לספירה ועד המאה ה-17 והיה שמור בעיקר לחברה האריסטוקרטית. "האנשים הפשוטים" יכלו להרשות לעצמם את התענוג רק בהזדמנויות מיוחדות.

 

 

עור חיוור וורידים בולטים, אירופה

באירופה הוויקטוריאנית האמינו שאם העור שלך לבנבן זה אומר שלא נחשפת לשמש, מה שאומר שיש לך כסף ואת לא צריכה להסתובב ברחובות. רק שמסתבר שחוסר בוויטמין Dלא יצר את הלבנבנות המספקת עבור הנשים האצילות, והן נאלצו לנקוט בשלל שיטות מופרכות על מנת להשיג אותו, כמו למשל עלוקות שמצצו את דמן כדי ליצור אנמיה מחווירה, איפור בעזרת עופרת ואפילו שימוש בארסן הרעיל.

 

לפעמים הנשים שהשתמשו בעלוקות דיממו עד כדי שהוורידים שלהן הפכו לכחולים. הוורידים האלו הפכו בעצמם לטרנד מבוקש, והיו נשים שהתחילו להדגיש בכוונה את הוורידים שלהן בצבע כחול. מכאן, אגב, נולד המונח "דם כחול".

 

 

שיער דליל, אנגליה

באנגליה של המאה ה-14, דווקא המצח נחשב לאיבר היפה ביותר אצל האישה, ונשים התאמצו על מנת לחשוף אותו כמה שיותר. בין השאר הן תלשו את שיער הגבות שלהן ומשכו את שיער הראש עד שבהדרגה הוא נחלש ונשר גם כן.

 

 

 

גולגולת מוערכת, שבט המאיה

לשבט בני המאיה היתה אמונה שמבנה הגולגולת מצביע על המעמד שלהם בחברה. על מנת להאריך את הגולגולת שלהם, הם נהגו כבר מגיל 5 ימים להניח את ראש הפעוטות בין שתי קורות, אותן נהגו לקשור חזק על מנת ליצור לחץ. העינוי הזה נמשך ימים, עד שהגולגולת משנה את צורתה באופן קבוע. ולרגע אל תחשבו שהמנהג הזה נעלם יחד עם בני שבט המאיה, משום שעד היום יש שבטים בקונגו ופרו שנוהגים לעשות אותו.

 

 

 

צוואר ארוך, תאילנד

נשים משבט כיאן שבתאילנד נהגו ללבוש על צווארן סליל ברזל כבר מגיל ארבע, כדי להאריך את הצוואר שלהן עד כמה שניתן. הצוואר הארוך נחשב לסקסי במיוחד ונשים קיבלו הערכה על פי האורך שלו. עד היום אפשר לראות בתאילנד נשים עם צוואר ארוך במיוחד, שמכונות גם "נשות הג'ירפה".

 

 

 

תנוכי אוזניים ארוכים, קנייה

עבור שבט המסאי שבקניה, תנוכי אוזניים מוגדלים הם סממן יופי עבור גברים ונשים. הם משתמשים בקוצים, אבנים, ניבי פילים ובמה שרק אפשר על מנת להרחיב את האוזניים, וככל שבן השבט מבוגר יותר, כך התנוכים שלו רחבים יותר. עד היום המנהג הזה מקובל אצל שבטים בקנייה, במיוחד בקרב הנשים.

 

 

 

אטמי אף מעץ, הודו

המסורת הזו, שנהוגה בשבטים מסוימים בהודו, התחילה דווקא כדי לגרום לגברים שלא להימשך לנשים, אבל עם השנים היא הפכה לפעולה שנשים עושות כדי להראות יותר אטרקטיביות. התהליך עצמו כולל פירסינג של הנחרים עם רצועות במבוק, שהולכות ומתרחבות עם השנים. 

 

 

שפתיים מתוחות, אתיופיה

עד היום ישנם שבטים באתיופיה בהם נשים נוהגות למתוח את השפה התחתונה שלהן בעזרת  לוחית או דסקית. התהליך מתחיל כשהנשים מגיעות לגיל 13 וכמובן מתחיל בהדרגה מסוג של פירסינג שהולך וגדל עם השנים.

 

 

 

רגלי לוטוס, סין

אחד העינויים הנוראיים והידועים ביותר הן אותן רגליים קשורות, המכונות גם רגלי לוטוס. החל מהמאה ה-11 היו נוהגים לקשור לילדות בסין את כפות הרגליים, על מנת לעצור את הגדילה שלהן ולשמור אותן קטנטנות. התוצאה היתה רגליים מעוותת, שגרמו גם להרבה מאוד כאבים ובעיות בריאותיות נוספות, בשל הקושי של הנשים לעמוד על הרגליים כמו שצריך. באופן אירוני, גם המנהג הזה היה שמור למשפחות עשירות, שהיו יכולות להרשות לעצמן לקשור את בנותיהן. אחרי מחאות רבות, המנהג הופסק רק במאה הקודמת, ועד היום יש נשים שחיות עם העיוות הזה (כמו שתוכלו לראות כאן).

 

 

צלקות בפנים, סודן

הן הגברים והן הנשים של בני הדינקה בסודן נוהגים לצלק את הפנים שלהם בהגיעם לגיל ההתבגרות. עבור הגברים מדובר באות גבורה ואילו אצל הנשים זה נעשה לשם היופי. התהליך כולל יצירת דוגמאות באמצעות חתיכים שנעשים על ידי סכין חמה. אחר כך מורחים על החתכים מיצי צמחים ופיגמנטים כהים, כדי להדגיש אותם.