מורה היא מורה 24/7. מורה היא מורה גם בתוך חדר המורים וגם מחוצה לו. ההבדל בין שניהם הוא סדר העדיפויות. בחוץ היא קודם כל מורה. בפנים היא קודם כל בן אדם. בחוץ היא אמא, פסיכולוגית, חברה ושק חבטות. בפנים היא ילדה בת 30 או 40 פלוס שעדיין מחפשת אישורים מהסביבה, לעולם לא תהיה מאושרת מהגוף שלה ומגיעה בימי ראשון בבוקר עם סיפורי אלכוהול מהסופ"ש.ב

בפנים אנחנו, המורים, מרשים לעצמנו להוריד את מסכת ה "פוליטקלי קורקט" ולהחליף אותה בקללות ושיחות סקס. האמת שיש שוק התחלתי כששומעים מורה אומרת את המילה "זין", אבל בסיפור השלישי על חילופי הזוגות שלה ושל בעלה, זה כבר פחות מביך.

שני העולמות הללו התחברו אצלי לראשונה לפני כמה שנים, כשפגשתי שני תלמידי עבר שלי בסיטואציה לא ייצוגית במיוחד. הדבר האחרון שרציתי לשמוע באותו ערב, בעודי מנדנדת את עצמי החוצה מהבר, שעונה על איזה סטוץ רדנומלי כדי לא ליפול, הוא "המורה בלה?". העולם נדם לאותה שנייה. שדרות רוטשילד הומות האדם השתתקו. המוניות נעצרו והמארחת בכניסה הפסיקה לחייך. קרה משהו שלא היה צריך לקרות. העולם של הבוקר התמזג לי עם העולם של הלילה ואמצע שבוע קפץ לבקר את הסופ"ש. פחדתי להרים את הראש כדי לא לאמת את מה שהולך לקרות. התביישתי בעצמי על כך שהם רואים אותי במצב הזה ובעיקר כעסתי כי ידעתי שהחל מאותו רגע, הם לעולם לא יסתכלו עליי אותו דבר.

אישרתי להם את כל מה שהם חשבו עליי עד כה ועניתי להם על חלק מהשאלות שהם לעולם לא היו מעיזים לשאול. גייסתי כל טיפת סחיות שהייתה בגופי וענדתי את החיוך הגדול ביותר שיכלתי. "היי! מה נשמע? איזה כיף לראות אתכם!". כולם ידעו שאני משקרת וכולם שיתפו פעולה. זה היה אחד מאותם מצבים שבהם מרפי, כהרגלו, פעל נגדי. כמו הסיטואציה הקלאסית שבה את יוצאת מהבית, לא מאופרת, לא מסורקת, לבושה בפיג'מה עם הכתם קטשופ באזור של הציצי וכמובן שבדיוק באותו רגע, שיא פריחתך, האקס המיתולוגי שלך נזכר שהוא גם בדיוק צריך לקנות סיגריות, בדיוק באותה מכולת ובדיוק באותה שעה. החלפתי איתם עוד כמה מילים ונפרדנו לשלום מהר מאוד.

כשחלקתי את הסיפור בפינת העישון המאולתרת שמתחת לבית הספר, יושבי הפרלמנט לא היו מופתעים בכלל. מסתבר שכולם כבר חוו את זה, ורובם בעוצמות יותר קשות. המורה לתנ"ך פגש אחד מהם במסיבת גייז בתל אביב והמורה למתמטיקה לא מפסיקה לראות אותם בימי שישי בנמל, שיכורים על ספסלים. הבושה והמבוכה שלי לא הייתה זרה לאף אחד. המקצוע הזה הוא החתונה הקתולית הכי מסורתית בעולם וכמו שזה נהוג במשפחות הדתיות הטובות ביותר, את החיים הפרטיים יש להצניע בכל מחיר. למרות המאה ה-21 והליברליות שבאה איתה, אנחנו לעולם לא נסתכל אותו הדבר על מורה שפגשנו מורידה צ'ייסרים באיזה בר. יש ציפייה כלשהי לדמות שבהגדרתה היא מודל לחיקוי, לא להתנהג כמו אמריקאית בקולג'. הרוב המוחלט של המורים מבין את זה וחולק את הסיפורים על התחביבים הסוטים שלו כשאין תלמידים בנמצא. אבל תמיד יש פאלטות.

עברו 22 שנים מאז התוודאתי לראשונה לנווה המדבר הזה שנקרא "חדר המורים" ושום דבר לא השתנה. בתור ילדה היינו עומדים בערימות בכניסה, עטורים בפרצופים עצובים בתחרות על מי שיש לו את הפרצוף הכי מסכן, הולך הבייתה מוקדם. נראנו כמו חבורת הומלסים בכניסה לבתי קפה בתל אביב. ועדיין, לא משנה עד כמה נאנחנו פיקטיבית או ניסינו לדמוע בכוח – שהיית המורות בחדר המורים הייתה מקודשת על ידי כולם.

שנאתי אותן על כך שלא הסכימו לחלוק איתי את הכוסות החד פעמיות החמות האקסטרה עבות שלהן, או על כך שתמיד הייתי צריכה להסתפק בתה ספק ויסוצקי שפג תוקפו עוד לפני רצח רבין. הן היו כל כך קנאיות לפרטיות שלהן בחדר המורים שזה הבחיל אותי. יכלתי לדמיין אותן צוחקות עליי כשהדלת הייתה נסגרת ומעבירות ביניהן מתכונים להכנת צלקות נפשיות לכל החיים. רק אחרי שאני העזתי, לראשונה בחיי, לסגור את דלת חדר המורים בעצמי הבנתי למה זהו בונקר מבוצר היטב ולמה אני לא יכולה לחלק בחינם את הכוסות החד פעמיות האקסטרה עבות שהמורה לאנגלית קונה ממשכורתה שמביישת מלצרית במסעדה הכי מסריחה במדינה.

ההיתקלות הבאה שלי עם התלמיד התורן לא אחרה לבוא והפתיעה אותי כהרגלה. ביציאה מקיוסק על רחוב אבן גבירול, מחזיקה בקבוק אלכוהול ביד ומנסה בו זמנית לסדר את החצאית ולהדליק סיגריה. קלטנו אחד את השני כבר מרחוק, חייכנו חיוכים נבוכים והוא המשיך ללכת. רק אחר כך גיליתי שהוא פגש כבר חצי מהצוות במצבים לא שגרתיים.

אפשר לשמוע את רעש הניפוץ של הבועה מעל הראשים שלהם כשהם רואים אותנו, לראשונה, כבני אדם. הם מאבדים את זה ולא יודעים האם לנסות לשכוח את מה שראו או להתאמת עם המציאות ולהגיד לנו שלום. אצלנו קורה בדיוק אותו הדבר. אבל שני הצדדים יודעים שהמבוכה שהחלה באותו רגע לא תעזוב לעד ואם המורה לספרות מנסה להסביר לכם בכיתה שאתם צריכים להיזהר מאלכוהול מזוייף במקומות בילוי מסויימים, זה כנראה מניסיון.