מיליוני ילדות ברחבי העולם נישאות מדי שנה ונידונות למציאות של אלימות, עוני והזנחה. לפי דו"ח של ארגון זכויות אדם בינלאומי "שוויון עכשיו" שפורסם ב-2014 בעשור הנוכחי יותר מ-140 מיליון ילדות יינשאו עוד בטרם מלאו להן 18. אחת מהילדות הללו היא סמיה, ילידת מחוז פונג'אב בפקיסטן, רק בת 15 וכבר נשואה שנתיים למוחמד רמזן, גבר חירש ואילם המבוגר ממנה ב-21 שנה, כפי שפורסם במגזין "וושינגטון פוסט".

 

עוד באון לייף:

 

רמזן בן ה-36 לא יכול לשמוע ולא יכול לדבר. הוא ילדותי ותודעתו לא מאוד מפותחת אבל ברור לו שאשתו, סמיה, הייתה צעירה מדי כשהיא ניתנה לו ככלה. הוא מחייך, להוט לרצות ומשתמש באצבעותיו כדי לספר מה בדיוק היה גילה של רעייתו כאשר הם נישאו. אחת, שתיים, שלוש. . . ככה עד 13. לאחר מכן הוא עוצר, מביט בה ומהנהן כמה פעמים.שיער ראשה של סמיה מוסתר לחלוטין מתחת לצעיף, עיניה החומות הגדולות מושפלות.

 

"לא רציתי להתחתן איתה כשהיא כל כך צעירה. אני אמרתי בזמנו, 'היא צעירה מדי', אבל כולם אמרו שאני חייב," הוא מסביר באמצעות סדרה של מחוות שהסובבים אותו יודעים לפרש. הוא מרים את ידו מתחת לחזה שלו, מראה כמה נמוכה וקטנה היא הייתה כשהם נישאו.

 

 

אביה של הילדה, וזיר אחמד, טוען שהיא הייתה בת 14 ולא בת 13, אבל הגיל המדויק לא ממש חשוב לו. מה שחשוב הוא שהיא כבר הגיעה לבגרות כאשר הוא סידר לה חתונת חילופים: היא נישאת לרמזן ואילו הוא נישא לסביל, אחותו של רמזן, כאשה שנייה.

 

אשתו הראשונה, אמה של סמיה העניקה לו אך ורק בנות, והוא מקווה שאשתו השנייה תצליח להביא לעולם בן זכר. אבל סביל לא הסכימה להתחתן איתו ולהביא לו ילד עד שאחיה לא יתחתן בעצמו עם אישה שתדאג לו. היא הסכימה רק ל"חתונת חילופים"- כלה תמורת לכלה.

 

"אנחנו נתנו ילדה מהמשפחה הזאת בשביל ילדה מהמשפחה שלהם" אומר אחמד. "זו הזכות שלנו".

 

באזורים שמרניים מאוד כמו זה בדרום מחוז פונג'אב, הנוהג השבטי של החלפת בנות בין משפחות כה מושרש, עד שיש לו שם משלו באורדו, שפת המקום: Watta Satta שמשמעותו 'תן וקח'.

 

נערה יכולה להינתן לאחד מגברי המשפחה "במתנה" ככלה כדי לשלם חוב או ליישב סכסוך בין המשפחות. ניתן להשיא נערה לבן דוד שלה כדי לשמור את הנדוניה בתוך המשפחה שלה או, כמו במקרה זה, נשואים בשביל הסיכוי שיצא מהם יורש זכר.

 

גברים מוסלמים רבים מאמינים כי דתם מורה להם להשיא את בנותיהם כבר בגיל ההתבגרות: "אם זה לא נעשה, בחברה שלנו ההורים נתפסים ככאלה שלא מילאו אחר מצוות הדת שלהם", אומר פייסל טאנגוואני, רכז אזורי של נציבות זכויות אדם במולטאן הסמוכה לפונג'אב.  

 

רצון האל

אחמד יושב בתוך מבנה שקירותיו עשויים בוץ קירות, בו הוא מתגורר יחד עם שתי נשותיו. בחוץ כלבים משוטטים בקבוצות של שלושה וארבעה. "הם נושכים", אחמד מזהיר.

 

 

אחמד רואה את יד האלוהים בחתונת בתו לאדם נכה."זה רצון האל שהוא נבחר", הוא אומר. "זה הגורל שלה".לדבריו, עובדה שגילו של רמזן כמעט כפול שלוש מגילה של בתו לא רלוונטית. אולם גיל הנישואין הקבוע בחוק המקומי הוא 16 ובמהלך יוצא דופן, המשטרה דווקא כן חקרה את נישואיה של סמיה אחרי שהם קיבלו תלונה, ככל הנראה מקרוב משפחה שהיה מעורב בקטטה עם אביה.

 

רמזן ואחמד נכנסו לכלא למספר ימים, אבל סמיה העידה בבית המשפט שהיא בת 16 ושניהם שוחררו. היא מספרת שהיא שיקרה לרשויות כדי להגן על אביה ועל בעלה.

אמה של סמיה, ג'נט, מסכימה עם הרעיון של להשיא את בנותיה מוקדם ככל האפשר. לדבריה, בנות הן כאב ראש אחרי שהן מגיעות לגיל ההתבגרות. הן לא יכולות להישאר לבד בבית מחשש לפעילות מינית לא רצויה - או גרוע מכך, הנערה עוזבת את הבית עם נער, לפי בחירתה.

 

"זאת תהיה בושה בשבילנו. לא יהיה לנו כבוד. כאשר הן מגיעות לגיל ההתבגרות במהירות, אנחנו חייבים לחתן אותן", היא אומרת. "הבנות הן נטל, בעוד שהבנים הם הבעלים של הבית."

 

היא אומרת שהיא מקבלת את החתונה של בעלה לאישה אחרת; אחרי הכל, זו אשמתה שיש לו רק בנות: "אני מרגיש בושה שאין לי בן. אני בעצמי הרשיתי לבעלי לקחת אישה שנייה," היא אומרת.

 

אשתו החדשה של בעלה, סביל, אומרת שהיא הסכימה להינשא לאחיה בגלל אחמד. היא פשוט רצתה שתהיה לו אישה. "אף אחד לא הסכים לתת את הבנות שלו לאחי", היא אומרת.

 

הוריו הקשישים של רמזן מתגוררים עמו. אביו ממעט לצאת מהמיטה שלו ואומר שהוא מתקשה בהליכה. אמו מקבצת נדבות מבוקר עד הלילה, לפעמים מתדפקת על דלתות, לפעמים עומדת באמצע כביש עפר מאובק, מושיטה יד לתרומות. בדיוק כמו בנה, גם היא חירשת ואילמת. הירכיים שלה שבורות וגם ברך אחת כבר שבורה.

 

מעגל משתק

סמיה חיה בעולם של עוני משתק, היכן שמסורות שבטיות בנות מאות שנים מעורבבות עם אמונות דתיות, היכן שמתקיים מעגל שתיקה שלוכד גם את המתנגדים לו בנטל החיים: אב שזקוק לבן שיסייע לו בפרנסת המשפחה, אישה שחייבת לספק את הבן הזה ובת שחייבת להפוך לאם למרות שהיא עדיין ילדה בעצמה.

 

 

היא לא מדברת הרבה. תשובותיה קצרות ותכליתיות: "אחותו ואבי התאהבו והם החליפו אותי איתה", היא אומרת, "כן, אני פוחדת מאבא שלי כיון שזו ההחלטה שלו עם מי אני אתחתן ומתי".  

 

סמיה הרתה זמן קצר לאחר שעברה לגור עם רמזן אולם איבדה את הילד בחודש החמישי. רמזן אומר שהוא רוצה שהיא תיקח תרופות שיעזרו לה להיכנס להריון שוב. רמזן מסמן שהוא מפחד שהיא תעזוב אותו יום אחד, ואומר שאלוהים לא יהיה מרוצה אם היא תעשה את זה.

סמיה מתסכלת לעתים נדירות לכיוונו אולם אומרת שאין לה שום ריב איתו ושהיא לא שוקלת לעזוב אותו.  

 

למרות שלדבריה היא מבינה את המחוות של בעלה, מרבית התרגומים של דבריו נעשים על ידי חסנה, אחייניתו בת ה- 12, בתה של סביל מנישואים קודמים.

 

חסנה הייתה בת 10 כשסמיה נישאה לדודה, רמזן, ואמה נישאה לאחמד, אביה החורג החדש. היא נשארה בביתעם דודה וסבתה הקשישה כדי לבשל, ??לנקות ולשמש כחברה לסמיה. היא אפילו הכינה את ארוחת הערב בחתונה שלה.

 

"כאשר סמיה נישאה לדוד שלי,אמא שלי אמרה לי לעזוב את בית הספר ולהיות עם סמיה כי אם לא,היא תהיה לגמרי לבד בבית," היא מספרת. חסנה זוכרת שסמיה נראתה כל כך ילדה בחתונה שלה שכל המשפחה ריחמה עליה: "'בגילה היא אמורה לשחק', הם אמרו".

 

בבית הישן של סמיה משוטטת יחפה אחותה בת ה-7, אסמה, שיערה סבוך ומלא לכלוך ואבק.  היא כבר הובטחה לבן דודה בן ה-10. השניים יינשאו כשהיא תגיע לבגרות מינית.