נאור ציון מכחיש ותוקף, אלא מה?
הו, גאולה
עמוס תמם פותח את הלב על הנושא שכולם מעדיפים להדחיק
אימ אמא שלך
האהבה הראשונה, זאת שהלכה לי
העם בלי הגולן
קלאסי ליום העצמאות: סלט חיטה צבעוני
שומרת אחותי
הלילה חלמתי שוב שהבן שלי איננו
יפה בפסטל
בעיה קטנה ומטריפה שלי
לא רוצה להתמודד עם זה לבד
איך לגרום לילדים לסיים מהצלחת?
רשת הצלה
יום העצמאות: 2 המלצות לטיולים משפחתיים
עוגת שמרים שושנים
כשגילו לי את הסרטן
X

בכלא הנשים נווה תרצה מתכוננים לליל הסדר

יעל שרר
פעילה חברתית ובמאית הסרט "כביסה מלוכלכת", המתעד את התביעה האזרחית שהגישה נגד אביה
0
0
SHARES

איך נראות ההכנות לליל הסדר בכלא הנשים נווה תרצה? יעל שרר היתה שם רגע לפני החג

יעל שרר | 10.04.17

הכניסה לנווה תרצה מבלבלת. הקומפלקס שמשכן את בית המעצר ניצן וכלא איילון מאובטח עם מגדלי שמירה, דלתות ברזל שנטרקות אחרייך, בידוקים בטחוניים, רעש, בכי ותור ארוך, תייל, תייל, תייל, כמה תייל בכל מקום, אבל הכניסה לנווה תרצה דרך הדלת הכחולה הקטנה, פותחת צוהר למציאות אחרת. ההמולה משתתקת, חדר הבדיקה קטנטן, השומרת ידידותית, השיחה בווליום נמוך, הדלת נפתחת, אם לא הייתי יודעת שאני בכלא הייתי מהמרת על משרדים של מפעל קיבוצי קטן. הכל נקי. מבריק. אצלי בבית לא כל כך נקי, אבל קטנטן. מזכיר בית בובות.

 

"כמה אסירות?" אני שואלת "מאה שישים. אנחנו לא בתפוסה מלאה" עונה שרה פרידמן מפקדת הכלא ומובילה אותי למטבח. בחוץ יושבות כמה מהעובדות שנמצאות בהפסקה. אני אומרת שלום ורק חלק עונות לי אבל כולן עונות למפקדת הכלא. הן יושבות בשמש ואוכלות ירקות וגבינה לבנה, מדברות בשקט. בפנים האסירות מבשלות את ארוחת הצהריים. המטבח נקי, כל כך נקי שזו כמעט מעבדה. מישהי מטגנת שניצלים אחרונים לפני שמכשירים את המטבח.

 

מפקדת נווה תרצה, סגן גונדר שרה פרידמן

מפקדת נווה תרצה, סגן גונדר שרה פרידמן וקבוצה של סוהרים. צילום: יעל שרר

 

 

רב הכלא. צילום: יעל שרר

 

"מה מתוכנן לסדר?" אני שואלת  "כל מה שאוכלים בבית! יהיו עופות ודגים, שלושה סוגי סלטים, תבשילי ירקות, תפוחי אדמה אפויים ויש גם אופציות צמחוניות. יהיו לביבות... ומי שרוצה כשר בד"צ או כשר למהדרין מביאים לה." "וקינוח?" "אי אפשר לאפות כי התנור חמץ גמור אבל יהיו עוגיות לפסח" "ארבע כוסות?" "תירוש. אין אלכוהול"

"נביא לכאן דוד ענק להגעלת כלים" אומר הרב "והאסירות יביאו גם את הכלים מהחדרים" אני מבקרת גם בקנטינה. היא כבר הוכשרה לפסח. האסירות עומדות בתור במסודר בשקט שכמותו לא ראיתי באף תור אחר בישראל. שלט קטן שתלוי בחוץ מבקש "חכי לתורך כדי לשאול שאלות".

 

התפריט של האסירות בליל הסדר יהיה מגוון. צילום: יעל שרר

 

מתח, רומנים וספרי פסיכולוגיה - הספריה בנווה תרצה. צילום: יעל שרר

 

ברחבת אגף חינוך האסירות מנקות כל עוד נפשן בהן. בחוץ מתייבשים בשמש עשרות כסאות כתר פלסטיק שכולם נשטפו, בספריה הקטנטנה ספרים מרצפה ועד התקרה.

שלוש אסירות גוזרות לבד צהוב, אני מציצה ומופתעת "מגיני דוד צהובים?" "אנחנו כבר מכינות לטקס של יום השואה"  אני שואלת אותן על הספרים הפופולריים "לוקחות הרבה מתח ורומנים והמון ספרי פסיכולוגיה. גם כל ה"הנזיר שמכר את הפרארי" וכאלו. רם אורן בהגזמה. קצת יהדות. כולן קראו את "מלכת היופי של ירושלים" ועוד יש לנו פה ספרים חדשים למיין" אני שואלת באילו שפות קוראות בכלא "יש גם בערבית, רוסית, ספרדית, איטלקית" "מה יש לנו איטלקית?" "שואלת אחת האסירות האחרות "כן אני אראה לך. וגם יש אנגלית וצרפתית ו... נו, עברית מן הסתם" "ואמהרית שכחת!" קובעת אחת האסירות.

בנווה תרצה האסירות משלימות שנות לימוד ובגרות, אסירות שאינן יודעות עברית לומדות באולפן יחד, נשים מברה"מ לשעבר עם ערביות ופיליפיניות כותבות בעברית לראשונה בחייהן.

 

שקט מופתי בתור לקנטינה. צילום: יעל שרר

 

ההכנות לליל הסדר בעיצומן בנווה תרצה

ההכנות לליל הסדר בעיצומן. צילום: יעל שרר

 

בשביל על הדשא המלאכותי אני פוגשת מישהי שלא נמנית עם 160 האסירות וגם לא עם הסוהרים והצוות. תינוקת קטנטנה. עד גיל שנתיים אסירה יכולה לגדל את בנה או בתה בנווה תרצה. בתקופות השיא היו בנווה תרצה גם חמישה או שישה תינוקות וכרגע יש רק אחת, אבל לא לזמן רב כי אחת האסירות בהריון. היא מתוקה וחייכנית ולבושה בבגדים חדשים ונקיים. הכלא מותאם לקליטת תינוקות. חיות ידידותיות בפינת החי, כיתת פעוטון עם כל הצעצועים וטלוויזיה וציוד לתינוקות. יש מתחם גן שעשועים קטן, דומה לזה שיש בכל מעון בארץ רק שכאן סביב העץ יש גדר תיל. כיוון שיש רק תינוקת אחת ומזג האוויר חמים אז בפעוטון מתקיימת סדנאות בישול. לתינוקת יש מטפלת צמודה כי כמו כל האסירות גם אמא שלה מחויבת לתוכנית השיקום. המטפלת מאפשרת לאסירות האימהות להשתתף בלימודים ובחוגים וגם לצאת לעבודה.

 

מתחם שעשועים לתינוקות שעתידים להיוולד

מתחם שעשועים לתינוקות שעתידים להיוולד. צילום: יעל שרר

 

בתוך הכלא יש מפעל ובו עובדות האסירות. כמו כל שאר הדברים בנווה תרצה הוא קטנטן ומבהיק מניקיון. הן מייצרות משחקי קופסא לילדים, מסדרות הקלפים, מקפלות את האריזה, ממלאות אותה, מניילנות את המשלוחים ואורזות אותם בקרטונים. אחת האסירות דוחפת בטעות את הערמה וזו מאיימת לקרוס. הסוהרת מיד תומכת מהצד השני עד שהכל שוב מיוצב. הן צוחקות. אפשר היה כמעט לטעות ולחשוב שהן חברות.

 

כרטיסיות למשחקי ילדים שמיוצרים על ידי האסירות

כרטיסיות למשחקי ילדים שמיוצרים על ידי האסירות. צילום: יעל שרר

 

 

במתפרה האסירות תופרות בגדי מעצבות לנשים ולילדים וגם מוצרי טקסטיל לבית כמו וילונות וכריות מאלו שנמכרים בשינקין. האסירות תופרות גם את המדים שלהן מכנסי ג'ינס או חצאית עם שני פסים לבנים וחולצה כתומה. מישהי בשורת התופרות הלבושות בחולצות קצרות לובשת סווטשירט "תמיד קר לי" היא מסבירה לי "יש אחת כזאת בכל מקום עבודה" אני עונה "אז פה זאת אני!" היא מחייכת וממשיכה לתפור.

 

מדי האסירות נתפרים במתפרה של הכלא

מדי האסירות נתפרים במתפרה של הכלא. צילום: יעל שרר

 

"פעם היו מביאים את המדים מסין" מסבירה מפקדת הכלא "יותר זול, אבל כשתופרות פה האיכות יותר טובה, הבדים, וגם זה יותר מתאים לכל אחת, יש אסירות יותר נמוכות או יותר גדולות וככה זה מתאים בדיוק וגם האסירות מקבלות על זה כסף"

בחול המועד האסירות לא עובדות אבל כן יערכו שיפוצים וצביעה. האסירות תפרו וילונות חדשים. הן מראות לי את העיצוב החדש עם כוכבים תלת מימדיים באפור ולבן וכוכבים תלויים על סרטי כסף.

 

באגף כלנית מכירה לי ראש האגף נלן בוקובזה את ק' שעומדת להשתחרר בעוד כמה ימים. בגלל שחרורה הקרוב ק' לא יכולה לצאת לחופשה ולעשות את הסדר עם בעלה וארבעת ילדיה. "אין מה לעשות. צריך להשלים עם המציאות אבל אני אופטימית כי עוד מעט אהיה בבית אחרי שישבתי ארבעים חודש" אני שואלת את ק' על סכסוכים או מריבות "גם הוויכוחים כאן זה על דברים שטותיים אבל אין מה לפחד שמישהי תתקוף אותך כי לא מגיעים למצב הזה. אפילו לקלל אסור כאן אז אין ממש אלימות אבל בטח יש ויכוחים כמו אחים ואחיות שרבים? בכל מקום יש ויכוחים".

 

ראש אגף כלנית נלן בוקובזה

ראש אגף כלנית נלן בוקובזה. צילום: יעל שרר

 

לק' יש מה שהיא מגדירה "בעיות" עם הגרוש ולכן ילדיה כבר לא מגיעים לבקר אותה באותה תכיפות "בהתחלה הם באו. עכשיו אני מדברת איתם בטלפון. זה קשה כי הם רוצים שאמא תהיה בבית. באוקטובר התחתנתי מחדש"

"כאן?"
"כן, התחתנתי כאן עם אסיר לשעבר שהשתחרר והתחתנתי כאן עם רב, יצאתי למקוה, המטבח הכינו לי עוגות וכיבוד. השמלה שלי הגיעה והייתה ארוכה מדי אז הלכתי למדידות עם המפקדת אגף וקיצרו לי אותה כאן במתפרה. הכל עשיתי עם המנהלת אגף כי אמא שלי לא יכלה להיות איתי" היא מראה לי בגאווה את החדר שלה. שלוש מיטות קומותיים. השירותים מבהיקים מניקיון. "תראי, שמתי מגבת קטנה שיהיה יפה והכל" היא מצביעה.

"תתגעגעי לנווה תרצה כשתשתחררי?"

"לא אתגעגע. זה תמיד יהיה בראש שלי אבל אני מחכה לשחרור שיגיע. פסח אחרון שלי כאן, זה באמת חג חירות. אין כמו החופש"

הכי מחופשות באתר