אחד הנושאים הפחות מדוברים הוא האלימות בבית כלפי גברים, אבל מסתבר שזו תופעה שהולכת ומתפשטת, או לפחות יש יותר ויותר גברים שמוכנים להודות בכך ולהתלונן. בנוסף לאלימות עצמה, הגברים האלו נאלצים לסבול מהסטיגמה שיש כלפיהם, מחוסר האמון ומההנחה שככל הנראה הם התחילו את האלימות או שהם משקרים. אבל יש מי שהחליט להתחיל להתייחס לתופעה ברצינות. לאחרונה אפילו נפתח מקלט שמיועד לגברים שסבלו מהתעללות - בית טיילור בארקנסו, ארצות הברית.

עוד באון לייף: 

ביל מילר, מנהל המקלט, טוען שמרבית הגברים שמגיעים לשם לא עוברים התעללות פיזית, אבל גם ללא חבורות הם סובלים התעללות נפשית קשה, "העניין הוא כח ושליטה", הסביר בראיון ל-wisconsin gazette. לדבריו יש פחות מחקרים על קורבנות גברים, ובאופן כללי האלימות שמבוצעת על ידי נשים מוכרת פחות. לטענתו אם המשטרה מקבלת תלונה על אלימות במשפחה, סביר יותר שהאיש ייעצר, ולא משנה מי התוקף. "יתר על כן, התעללות אינה מוגבלת רק לזוגות וליחסים אינטימיים. חוקי המדינה מכירים בהתעללות בבית גם כשזה מגיע מבני משפחה ומשותפים לחדר. למעשה, לפעמים אלה יותר אלימים".

פאטי דנקן, המטפלת האחראית בבית טיילור וכן במקלט סמוך שמיועד עבור נשים, מספרת שבמקרה של גברים ההתמודדות היא שונה, משום שהם צריכים להתמודד לא רק עם הטראומה, אלא גם עם הסטיגמות.

המקלט מסוגל להכיל עד תשעה גברים בכל פעם, ועד כה הוא שיכן גברים שנמלטו מבתיהם בגילאים 67-18. המקלט ידידותי ללהטבא"ק ולדבריו של מילר, הגברים לא צריכים לחוות התעללות באותו הרגע על מנת להגיע אליו, אלא גם אם "הם לא הצליחו להתמודד עם ההתעללות שהם עברו כילדים. במקרה כזה אולי הם לא זקוקים למקלט חירום, אבל הם זקוקים לעזרה כדי לתפקד".

בית טיילור מיועד כדי להעניק לגברים מקלט למשך 30 יום, אבל מילר טוען שבדרך כלל זה לא ריאלי לצפות מהם למצוא עבודה ודיור בפרק הזמן הזה. במשך השהייה במקום, הגברים יעברו קורסים שיעזרו להם להיות עצמאיים נפשית וכלכלית, כמו: ניהול כעסים, ניהול חשבונות והתנהלות עם תרופות ומרפאות. למקרה שיש גבר שמגיע עם ילדיו, יש גם חדר שמיועד למשפחה.

"אנחנו נותנים להם את המשאבים לצאת לדרך חופשית, ואם יהיו להם בעיות - נהיה שם כדי לעזור", אמר מילר. למי ששואל למה גברים צריכים מקלט משלהם, מילר מספרת את סיפורו של גבר שהגיע לבית טיילור כדי להתרחק מבת זוגו, שקנאית בצורה קיצונית ופרנואידית. הגבר סבל מסיוטים על כך שבת זוגו מגיעה למקלט, ותובעת לדעת היכן הוא מסתיר את "נשים אחרות" ואז יורה בו. "הסיפור הזה הבהיר לי שהם צריכים מקום משלהם", אומר מילר.

עוד הוא טוען שבעוד שנשים שחוות התעללות זוכות לעידוד מצד החברה לעזוב את המתעלל, לגברים נהוג להגיד שהם צריכים להתמודד עם זה "כמו גבר". הם גם מראש חוששים לשתף בכך, כדי שלא יצחקו עליהם. מה גם שכשאישה עוברת התעללות, ישנה רשת ביטחון שלמה שיכולה לעזור לה. כך שגם אם גבר כבר אזר את האומץ והחליט לעשות מעשה, אין שום משאבים שיכולים לתמוך בו.

מילר מספר שבחודשים האחרונים הם קיבלו למעלה מ-40 שיחות חירום של גברים שביקשו תמיכה או הדרכה כיצד להתמודד עם מצב אלים. עם זאת רק מעטים הצליחו להגיע עד לארקנסו. "אלו נשמעים אולי מספרים קטנים, אבל בהתחשב בכך שעד עכשיו לא היה להם מקום להתקשר אליו והרוב בכלל לא מודעים לקיומנו, זה אומר הרבה".