עוד לא הספקנו לנער מעלינו את פירורי המצות האחרונים, וכבר יום העצמאות של מדינת ישראל מתדפק על הדלת, הרחובות מתמלאים בדגלים כחולים לבנים ושלטי החוצות.. בנתחי בשר מדממים, שרובנו פשוט חולפות מולם מבלי למצמץ. ככה זה, יום העצמאות הגיע ואיתו המצווה התנ"כית הקדומה לזבוח בכמויות עתק של בעלי חיים, להנאת תעשיות הבשר שממתינות לרגע השיא במכירותיהן, לאחר שהצליחו לכבוש מועד נוסף בלוח השנה. אבל רגע, בעצם אין כזו מצווה. לא רק שאין מצווה, אפילו מסורת של ממש אין. הזיכרון הקצר שלנו כבר הספיק לשכוח איך חגגו פה ימי עצמאות בעבר – עם מצעדים חגיגיים, ריקודי עם ברחובות ופיקניקים בחיק הטבע, שעדיין לא היו אז אפופים בעשן מחניק וסמיך של שריפת חיות.

 

הייתם אוכלים כלב לארוחת ערב? 

הפסיכולוגית מלאני ג'וי חושפת את האידאולוגיה הסמויה שגורמת לנו להבדיל בין כלב לעגל, לאהוב את האחד ולאכול את האחר, וקוראת לה לראשונה בשם – קרניזם. בקרוב ג'וי תבקר בישראל לרגל השקת המהדורה העברית של ספרה פורץ הדרך 

 

לכתבה המלאה

 

מרוב עצמאות, החלטנו דווקא לנכס את מנהגי החג של אמריקה הגדולה, אליה ישראל נושאת עיניים, ולאמץ לחיקנו את תרבות הברביקיו של ה-4 ביולי. אלא שאין הרבה קשר בין תרבות הנפנוף שאימצנו בחדווה לבין עצמאות אמתית. ההפך הוא הנכון - היא כובלת ומאלצת את כולנו להצטרף לטרפת המנגלים, להאביס את עצמנו ואת ילדינו בנתחי בשר מעושנים, שארגון הבריאות העולמי קבע זה לא מכבר שהם מהמזיקים ביותר לבריאותנו, וגורמת לנו "לרקוד על הדם" הלכה למעשה - תוך כדי שאנחנו נוטלים ביד גסה ואכזרית את עצמאותם של אחרים, ודנים אותם לחיים ולמוות של שעבוד אינסופי. בדיוק כמו שבפסח, חג החירות, אנחנו חוגגות את חירותנו (או לפחות את זו שזכינו בה פעם) תוך שלילת חירותם של אחרים, כך גם בחרנו לעשות ביום העצמאות, אותו אנחנו חוגגים בשעבוד של אחרים.

 

כאמור, אין כאן מצווה או גזירה משמיים ואפילו לא מסורת ארוכת ימים. את המנהג החדש יחסית של האבסה עצמית בנתחי בשר אנחנו יכולות וצריכות לשנות, כדי לאפשר גם לנו וגם לבעלי החיים ליהנות מעצמאות אמתית ולזכות בה בעצמנו מחדש. אנחנו לא חייבות להיחנק בכל חג מענני העשן, לאטום חלונות ולמהר להוריד את הכביסה מהחבל. אנחנו לא חייבות לשלם עבור ההתעללות שכרוכה בגידול בעלי חיים לצורך שחיטתם. ואנחנו יכולות למנוע מעצמנו ומהאהובים עלינו את המחיר הבריאותי שכרוך באכילת המזונות הכי מזיקים מן החי.

 

זו איננה תיאוריה או משאת נפש, אלא בדיוק מה שאני עושה בכל יום עצמאות בחמש השנים האחרונות, כמו רבים וטובים אחרים. עד כדי כך רבים, שבשנה שעברה מכירות הבשר לקראת החג לא הגיעו לשיאיהן משנים קרובות ומן הצד השני, מכירות מוצרי מן הצומח התגברו ואף דווח על מחסור בטופו, מי היה מאמין. אני מזמינה אתכן להצטרף למגמה המבורכת ולחגוג כמוני גם השנה: בלי לוותר על המפגש החברתי והמשפחתי ובטח שלא על זלילה בצוותא של מאכלים טעימים (אני אוהבת לאכול כמעט יותר מכל דבר אחר, מודה).

 

האלטרנטיבה הטבעונית לנתחי בשר מעושנים ביום העצמאות. צילום: shutterstock

 

את שולחן החג או את מפת הפיקניק שלנו יעטרו סלטים נפלאים של ירקות וקטניות, פיתות, חומוס ופלאפל – המאכלים הלאומיים שלנו, שמתאימים במיוחד לחגיגה. אם נרצה נדליק מנגל או תנור או נחמם מחבת רוחשת, ונעמיס עליהם שיפודים של ירקות, פולנטה וטופו, נצלה פטריות פורטובלו שלמות ומי שאוהב יכין המבורגרים ונקניקיות מן הצומח, שמעניקים את אותה חוויה גרגרנית מבלי לקפח את חייו של אף עגל, טלה או אפרוח. כולם נשחטים ומובאים לשולחנות כשהם עדיין תינוקות בני חודשים ספורים. רבים מהם ימצאו את דרכם לפחי האשפה בסופה של חגיגת העצמאות העצובה, כי "אכלנו יותר מדי" ו"כבר אין לנו מקום". חיים שלמים יושלכו לפח, יחד עם עצמאותם ועם עצמאותנו. בואו נוכיח לעצמנו השנה שאנחנו יכולות אחרת, שיש בנו יותר עצמאות, שאנחנו יכולות לסטות מההרגלים השליליים שהנחילו לנו, לבחון בעיניים פקוחות את מנהגי העבר, ולבחור לחגוג אחרת, בלב נקי ובבטן מאושרת.

 

צעדים ראשונים לפרידה משיפודי הפרגיות אפשר לעשות בעזרת פרויקט פחות בשר - בריאות"מתכונים מעולים ליום העצמאות אפשר למצוא כאן