6 דברים שאסור לומר לילדים
מתברר שכל מה שפוליטיקאי אמריקאי צריך זו שערוריית מין
המעצבת שאחראית למהפך האופנתי של מירי רגב
הבירה החדשה של אירופה
מתכון למפרום חצילים
מסע בין ערוצים
לא עוברת סלקציה
אגדה של מלון
חותמת גומי
העסק שאחרי הסערה
מקום עם אופטימיות
ביד הלשון
לא בצל המחלה. אף על פיה
קטן עליה
תעשו כבוד לנציג המגזר
עוגת דבש טבעונית
7 תרופות שצריך בכל חופשה
X

טל ברמן לא סולח על הקמפיין הסקסיסטי

תמר שקולניק
לאחרונה חזרתי מלונדון אחרי חמש שנים בהן, בין השאר, למדתי תקשורת המונים, משחק ואיך לאכול פיש אנד צ'יפס ביד אחת. היום אני גרה בגבעתיים ועוסקת דווקא בתחביב שהפך למקצוע - בישול טבעוני. בין לבין עובדת על תסריט וכותבת למגירה
0
0
SHARES

בראיון עם הפרסומאי אסי שביט, שעומד מאחורי הקמפיין ל"יין בעיר", טל ברמן הצליח להעביר מה נשים באמת מרגישות

גילוי נאות: הייתי מאוהבת בטל ברמן. פעם אחת גם ניגשתי אליו ואמרתי לו שאני מאוד אוהבת את מה שהוא עושה בתוכנית "הוגו" בערוץ הילדים. זהו, הסתיים הגילוי הנאות.

סביר להניח שיצא לכם לראות את הפרסומת המחליאה ל"יין בעיר" תחת הסלוגן "כמה חגגו עליה לפני החתונה", והתגובות הזועמות והצודקות שוב העלו את השאלה האם אין כזה דבר פרסום רע. כמו הרבה אחרים, בחרתי להתעלם מהפרשה על מנת שלא לתת במה נוספת לקמפיין ולרשת חנויות האלכוהול שבחרה בו. אבל אז הגיע טל ברמן, וממנו כבר לא יכולתי להתעלם.

 

עוד באון לייף: 

 

אתמול ראיין ברמן בתוכנית "הצינור" של ערוץ 10 את אסי שביט, הבעלים של משרד הפרסום "שביט וזהו" שאחראי על הקמפיין. כמובן שהוא התחיל עם השאלות המתבקשות, כמו "מה חשבתם שהעלתם כזו פרסומת" ונתן לשביט להסביר את המחשבה האידיוטית שעברה להם בראש כשהם הגיעו לסלוגן הזה, וגם את הזכות להראות להגנתו את הגרסה הגברית והזהה שעלתה.

 

מכיוון שההסברים של שביט לא באמת מניחים את הדעת, עבר ברמן לתותחים היותר כבדים: מבלי לאפשר לשביט לזחול את דרכו אל ההסברים הקלים, ברמן התעקש על הטרמינולוגיה המזוויעה "חגגו עליה", אלא שבניגוד להרבה מגישי חדשות/תוכניות אחרים, שמישהו בוודאי מנחה אותם אילו שאלות לשאול ומה לומר, ברמן עשה את זה כמו מי שבאמת נפגע מהפרסומת באופן אישי.

 

"מכל הדברים שבעולם היית צריך לבחור באופציה של אישה ששכבו איתה הרבה מאוד אנשים לפני החתונה, והחתן לא יודע שחגגו עליה? גם המינוח הזה 'חגגו עליה' הוא כל כך מגעיל, זו שפה אפילו לא של מילואימניקים", אמר ברמן והוסיף "'חגגו עליה' זה מרגיש כמו  אונס קבוצתי". 

על זה שביט לא ממצמץ וענה שהקהל שאליו מיועדת הפרסומת, קהל צעיר לפני חתונה, דווקא הגיב בצורה אוהדת לקמפיין. הבעיה, בעיניו, היא עם הקהל "הכבד, הרעשני, הקולני, זה אותו קהל שהוא מעל גיל החתונות, מגל גיל 40 צפונה" – כלומר בעיניו, אולי כצפוי, הבעיה היא בנו, הכבדים והזקנים, שאין להם הומור, ושבכל מקרה לא היו אמורים לראות את הקמפיין הזה, ובטח שלא להזדהות איתו.

 

אבל ברמן לא מפסיק כאן: "חגגו עליה זה אפילו לא חגגו איתה", הוא מקשה. "היא הפסיבית, הגברים הם אקטיביים, חבורה של גברים שוכבת עם כלתך העתידית ואתה מתבאס". כששביט ממשיך לתרץ את הקמפיין, ברמן אומר לו "זה ממש מצער אותי שאתה אפילו עכשיו לא יכול לראות את הבעייתיות בדבר הזה" – וכשהוא אמר את זה, שוב עלה בי הרגש הזה שהיה לי כלפיו כנערה מתבגרת.

 

טל ברמן

 

זה באמת ציער את טל ברמן. ובניגוד לבחירת המילים "חגגו", בחירת המילים שלו היתה מדויקת. אין הרבה גברים שהדבר הזה יצער אותם. במקרה הטוב יש גברים שזה יפריע להם, יצרום להם או שהם יבינו בשכל את הבעייתיות של הקמפיין. אבל גברים שזה באמת יחלחל אותם ויפגע להם בנפש – לצערנו עדיין אין. או שאולי זה לא מספיק "מגניב" להודות בכך. אחרי הכל, יש לא מעט אנשים שחושבים כמו שביט, שאלו שיוצאים נגד קמפיינים כאלו הם כבדים, קולניים וזקנים (הרי ברור שיש לו בראש איזו דמות קריקטורית של פמיניסטית שורפת חזיות, מלאה בשערות גוף ושונאת גברים שלוחצת על המקלדת בשנאה).

 

לקראת סיום הריאיון, כששביט מיתמם ושואל "אם אנחנו מדברים על שוויון, למה מותר לצחוק על קונוטציה מינית לגבר ואסור לצחוק על קונוטציה מינית לאישה?", ברמן עונה לו מבלי להתבלבל: "כי אנחנו עדיין בחברה שבה אישה ששכבה עם הרבה גברים היא זונה וגבר ששוכב עם הרבה נשים הוא גבר...90 ומשהו אחוז מהתקיפות המיניות נעשות כלפי נשים, והרבה הרבה פחות מזה, בשברירי אחוז, נעשות כלפי גברים". וואו. את המשפטים האלו שמענו די הרבה, אבל קשה לחשוב על פעם ששמענו אותם יוצאים מפיו של גבר. ובאופן כללי, הרבה זמן לא יצא לנו לראות גבר שנלחם ככה לטובת נשים, ממש מדם ליבו, ולא מדווח על העניין רק כי זה עכשיו "בכותרות" או כי זה הדבר הפוליטיקלי קורקט לעשות.

 

בראיון הזה ברמן הראה שהוא לא מפחד להגיד את דעתו, גם אם זה דורש ממנו להיות בצד הטרחני וחסר ההומור – כפי ששביט רואה אותו. בכך הוא מצטרף לעוד שני גברים שעושים את זה באופן די שיטתי – ליאור שליין ואביעד קיסוס, שותפו לתוכנית הרדיו. כך שגם אם הדרך לשוויון אמיתי עוד ארוכה, ממש כפי שברמן ציין עם שביט, אפשר בהחלט להתנחם בעובדה שמאחורינו, הנשים, עומדים גם כמה גברים מצליחים.   

6 הקינוחים הכי מושחתים שחייבים לטעום בחו"ל

בלי מזומן: הדרך הכי חכמה להשתמש בכסף בחו"ל

הכי מחופשות באתר