למה לשוטרים מותר לאנוס?
זה הפטיש שלי (ואין לי מסמרים)
הנשים שנולדו עם המשאב הכי נדיר בטבע
נערה בהפרעה
באר שבע בצבע
איך נראית אמא?
העשב יש לו סוף
חשיפה יתרה
משקל עודף- אאוט, סקס- אין
גם אנשים שלא סובלים מצליאק, עלולים לסבול מגלוטן
רוב הזמן היא אשתו
חלום הילדות ששווה מיליונים
מציאות מורכבת
עיניים שקועות לרווחה
8 מזונות להפחתת כאבי גב
בגובה העיניים
X

ציפי לבני הפסידה לגנרלים

ענת סרגוסטי
עיתונאית, בלוגרית, פמיניסטית, חיה בתל אביב
0
0
SHARES

ציפי לבני הפסידה כי מופז לא סלח לה על שלא ויתרה על עקרונותיה והשאירה אותם לקפוא באופוזיציה, והביא את כל חבריו הגנרלים שיעזרו לו למצוא אג'נדה, רצוי חברתית. זה די טרנדי עכשיו, כך אומרים

28.03.12

 

 
אלה היו כמה שבועות של אשלייה. אשלייה שאנחנו יכולות באמת. שההזדמנות שווה. שאנחנו מתקדמים. אלה היו כמה שבועות שבראש שלוש מפלגות פוליטיות חשובות בישראל עמדו נשים. והן עמדו שם מתוקף היותן חזקות, ראויות, פוליטיקאיות מוכשרות ומכוח בחירה ועבודה קשה.
 
אבל בלילה אחד האשלייה הזאת התנפצה וחזרנו ל"מצבנו הטבעי" שבו גנרלים לשעבר מובילים.
 
ציפי לבני הגיעה הכי קרוב לדבר האמיתי – האישה הראשונה עם סיכוי להנהגת המדינה מאז ימי גולדה מאיר. ציפי לבני הצליחה להיות מועמדת לראשות ממשלה מכוח עצמה ולא מכוח עסקנות פוליטית כמו גולדה מאיר. לבני צמחה וגדלה בתוך המערכת הפוליטית במשך כמה שנים, זכתה בראשות קדימה בבחירות והובילה את המפלגה לניצחון גדול בבחירות האחרונות כשהייתה למפלגה הגדולה ביותר בכנסת. 
 
צריך לומר זאת באופן ברור. ציפי לבני יכלה להרכיב קואליציה ולעמוד בראשות הממשלה אילו ויתרה על עקרונותיה והייתה מוכנה לקפל את הערכים שהאמינה בהם. והיא בחרה שלא לעשות זאת. ואת זה לא סלחו לה "חבריה" למפלגה, ובראשם שאול מופז. אותו שאול מופז שבתקופה מסוימת שקל אם לערוק מקדימה ולחזור לליכוד. 
 
אז מה הוא לא סלח לה בעצם? הוא לא סלח לה על כך שהובילה אותו ואת חברי מפלגתו לאופוזיציה. כי קר שם באופוזיציה, כי האופוזיציה רחוקה מעמדות של כוח, כי אין כיבודים ואי אפשר לחלק תפקידים. כי אין תואר ואין הדר וצריך להיות חבר כנסת חרוץ ולעשות עבודת שטח ולמלא תפקיד בכנסת, ולהציע הצעות חוק ולהשתתף בישיבות ועדות ולבוא למליאה. והעבודה הזאת היא אפורה ואין בה זוהר.
 
שאול מופז לא סלח לה על כך וחתר וחתר תחתיה עד שהצליח ונבחר לראשות קדימה. ועכשיו הוא מבטיח להיות חברתי ומבטיח לגבש לעצמו אג'נדה. אז בדקתי את עבודתו של שאול מופז בכנסת, בעזרת שני ארגונים שלקחו על עצמם את המשימה לבחון את עבודתם של חברי הכנסת (כנסת פתוחה והמשמר החברתי). וגיליתי ששאול מופז מדורג במקום ה-76 בהצעות חוק ובמקום ה-114 בנוכחות בכנסת. 
 
ואותו שאול מופז, שעכשיו מגבש לעצמו אג'נדה חברתית, כי זה אופנתי, כי כולם רוצים להתחבר למחאה החברתית, כי מאות האלפים שיצאו בקיץ לרחובות יכולים להיות כוח פוליטי, מה הוא עשה למען העניין החברתי? לא הרבה. 
 
מופז עוסק כמעט אך ורק בדברים הקשורים לחיילים משוחררים. כמובן שחיילים משוחררים הם קבוצה חשובה, אבל הם אינם מהות הכול. אג'נדה חברתית זה לא משהו שמגבשים למחרת פריימריז, אג'נדה חברתית נמדדת גם בעבודה האפורה בכנסת, אג'נדה חברתית היא תפיסת עולם שמכילה גם מי שלא השתחררו הרגע מהצבא, אג'נדה חברתית זו תפיסת עולם רחבה שמתעסקת בפערים, בכלכלה, בהפרטה, בפריפריה, בנגישות, בשוק העבודה, בנושאים מגדריים, בדיור, ביוקר המחייה, במיעוטים שיש בישראל. אג'נדה חברתית אינה רק חיילים משוחררים.
 
והגלריה של שאול מופז, זו שהובילה אותו לנצחון הסוחף בקדימה, איזו אג'נדה היא משדרת? איך אפשר להאמין למי שהפציע לשחר של יום חדש עם אג'נדה חברתית, כשהוביל את עצמו לנצחון כשהוא מתהדר בגנרלים לשעבר שמקיפים אותו: דן חלוץ, רמטכ"ל לשעבר, אבי דיכטר, ראש השב"כ לשעבר, ושאול מופז עצמו שגם הוא רמטכ"ל לשעבר? עכשיו הם חברתיים? האם אנחנו יכולות לסמוך על כך שברגע האמת הם ימשיכו להיות חברתיים? האם אפשר להאמין שבבחירה בין משרד הביטחון למשרד חברתי הם יגידו לא לתפקיד הבטחוני הנוצץ ויבחרו במשרד החברתי? 
 
ואיך זה קרה דווקא עכשיו, כשציפי לבני התחילה לגבש אג'נדה פמיניסטית? איך זה קרה דווקא עכשיו כשהיא התחילה להתחבר למגדר שלה, ואפילו הגישה כמה הצעות חוק בנושאים שנוגעים לנשים? איך זה קרה דווקא עכשיו כשלבני הסכימה להודות בתפיסת עולם מגדרית? איך נפלנו שוב לחיקם הלא-חם של הגנרלים? 
 
איך אנחנו יוצאות מזה? איך אנחנו מצליחות להפוך את עצמנו לרלוונטיות ומשפיעות ומובילות בלי צורך לאבד את קווי המתאר הנשיים שלנו, אלא דווקא מתוך היותנו נשים? זה יהיה אחד האתגרים הגדולים של הבחירות שיבואו.
  
גנרלים-גנרלים-גנרלים
מאת: ענת סרגוסטי
 
אלה היו כמה שבועות של אשלייה. אשלייה שאנחנו יכולות באמת. שההזדמנות שווה. שאנחנו מתקדמים. אלה היו כמה שבועות שבראש שלוש מפלגות פוליטיות חשובות בישראל עמדו נשים. והן עמדו שם מתוקף היותן חזקות, ראויות, פוליטיקאיות מוכשרות ומכוח בחירה ועבודה קשה.
 
אבל בלילה אחד האשלייה הזאת התנפצה וחזרנו ל"מצבנו הטבעי" שבו גנרלים לשעבר מובילים.
 
ציפי לבני הגיעה הכי קרוב לדבר האמיתי – האישה הראשונה עם סיכוי להנהגת המדינה מאז ימי גולדה מאיר. ציפי לבני הצליחה להיות מועמדת לראשות ממשלה מכוח עצמה ולא מכוח עסקנות פוליטית כמו גולדה מאיר. לבני צמחה וגדלה בתוך המערכת הפוליטית במשך כמה שנים, זכתה בראשות קדימה בבחירות והובילה את המפלגה לניצחון גדול בבחירות האחרונות כשהייתה למפלגה הגדולה ביותר בכנסת. 
 
צריך לומר זאת באופן ברור. ציפי לבני יכלה להרכיב קואליציה ולעמוד בראשות הממשלה אילו ויתרה על עקרונותיה והייתה מוכנה לקפל את הערכים שהאמינה בהם. והיא בחרה שלא לעשות זאת. ואת זה לא סלחו לה "חבריה" למפלגה, ובראשם שאול מופז. אותו שאול מופז שבתקופה מסוימת שקל אם לערוק מקדימה ולחזור לליכוד. 
 
אז מה הוא לא סלח לה בעצם? הוא לא סלח לה על כך שהובילה אותו ואת חברי מפלגתו לאופוזיציה. כי קר שם באופוזיציה, כי האופוזיציה רחוקה מעמדות של כוח, כי אין כיבודים ואי אפשר לחלק תפקידים. כי אין תואר ואין הדר וצריך להיות חבר כנסת חרוץ ולעשות עבודת שטח ולמלא תפקיד בכנסת, ולהציע הצעות חוק ולהשתתף בישיבות ועדות ולבוא למליאה. והעבודה הזאת היא אפורה ואין בה זוהר.
 
שאול מופז לא סלח לה על כך וחתר וחתר תחתיה עד שהצליח ונבחר לראשות קדימה. ועכשיו הוא מבטיח להיות חברתי ומבטיח לגבש לעצמו אג'נדה. אז בדקתי את עבודתו של שאול מופז בכנסת, בעזרת שני ארגונים שלקחו על עצמם את המשימה לבחון את עבודתם של חברי הכנסת (כנסת פתוחה והמשמר החברתי). וגיליתי ששאול מופז מדורג במקום ה-76 בהצעות חוק ובמקום ה-114 בנוכחות בכנסת. 
 
ואותו שאול מופז, שעכשיו מגבש לעצמו אג'נדה חברתית, כי זה אופנתי, כי כולם רוצים להתחבר למחאה החברתית, כי מאות האלפים שיצאו בקיץ לרחובות יכולים להיות כוח פוליטי, מה הוא עשה למען העניין החברתי? לא הרבה. 
 
מופז עוסק כמעט אך ורק בדברים הקשורים לחיילים משוחררים. כמובן שחיילים משוחררים הם קבוצה חשובה, אבל הם אינם מהות הכול. אג'נדה חברתית זה לא משהו שמגבשים למחרת פריימריז, אג'נדה חברתית נמדדת גם בעבודה האפורה בכנסת, אג'נדה חברתית היא תפיסת עולם שמכילה גם מי שלא השתחררו הרגע מהצבא, אג'נדה חברתית זו תפיסת עולם רחבה שמתעסקת בפערים, בכלכלה, בהפרטה, בפריפריה, בנגישות, בשוק העבודה, בנושאים מגדריים, בדיור, ביוקר המחייה, במיעוטים שיש בישראל. אג'נדה חברתית אינה רק חיילים משוחררים.
 
והגלריה של שאול מופז, זו שהובילה אותו לנצחון הסוחף בקדימה, איזו אג'נדה היא משדרת? איך אפשר להאמין למי שהפציע לשחר של יום חדש עם אג'נדה חברתית, כשהוביל את עצמו לנצחון כשהוא מתהדר בגנרלים לשעבר שמקיפים אותו: דן חלוץ, רמטכ"ל לשעבר, אבי דיכטר, ראש השב"כ לשעבר, ושאול מופז עצמו שגם הוא רמטכ"ל לשעבר? עכשיו הם חברתיים? האם אנחנו יכולות לסמוך על כך שברגע האמת הם ימשיכו להיות חברתיים? האם אפשר להאמין שבבחירה בין משרד הביטחון למשרד חברתי הם יגידו לא לתפקיד הבטחוני הנוצץ ויבחרו במשרד החברתי? 
 
ואיך זה קרה דווקא עכשיו, כשציפי לבני התחילה לגבש אג'נדה פמיניסטית? איך זה קרה דווקא עכשיו כשהיא התחילה להתחבר למגדר שלה, ואפילו הגישה כמה הצעות חוק בנושאים שנוגעים לנשים? איך זה קרה דווקא עכשיו כשלבני הסכימה להודות בתפיסת עולם מגדרית? איך נפלנו שוב לחיקם הלא-חם של הגנרלים? 
 
איך אנחנו יוצאות מזה? איך אנחנו מצליחות להפוך את עצמנו לרלוונטיות ומשפיעות ומובילות בלי צורך לאבד את קווי המתאר הנשיים שלנו, אלא דווקא מתוך היותנו נשים? זה יהיה אחד האתגרים הגדולים של הבחירות שיבואו.
  
אלה היו כמה שבועות של אשליה. אשליה שאנחנו יכולות באמת. שההזדמנות שווה. שאנחנו מתקדמים. אלה היו כמה שבועות שבראש שלוש מפלגות פוליטיות חשובות בישראל עמדו נשים. והן עמדו שם מתוקף היותן חזקות, ראויות, פוליטיקאיות מוכשרות ומכוח בחירה ועבודה קשה.
 
 
אבל בלילה אחד האשליה הזאת התנפצה וחזרנו ל"מצבנו הטבעי" שבו גנרלים לשעבר מובילים.
 
 
עוד ב-Onlife:
 
ציפי לבני הגיעה הכי קרוב לדבר האמיתי – האישה הראשונה עם סיכוי להנהגת המדינה מאז ימי גולדה מאיר. ציפי לבני הצליחה להיות מועמדת לראשות ממשלה מכוח עצמה ולא מכוח עסקנות פוליטית כמו גולדה מאיר. לבני צמחה וגדלה בתוך המערכת הפוליטית במשך כמה שנים, זכתה בראשות קדימה בבחירות והובילה את המפלגה לניצחון גדול בבחירות האחרונות כשהייתה למפלגה הגדולה ביותר בכנסת. 
 
 
צריך לומר זאת באופן ברור. ציפי לבני יכלה להרכיב קואליציה ולעמוד בראשות הממשלה אילו ויתרה על עקרונותיה והייתה מוכנה לקפל את הערכים שהאמינה בהם. והיא בחרה שלא לעשות זאת. ואת זה לא סלחו לה "חבריה" למפלגה, ובראשם שאול מופז. אותו שאול מופז שבתקופה מסוימת שקל אם לערוק מקדימה ולחזור לליכוד. 
 
 
אז על מה הוא לא סלח לה בעצם? הוא לא סלח לה על כך שהובילה אותו ואת חברי מפלגתו לאופוזיציה. כי קר שם באופוזיציה, כי האופוזיציה רחוקה מעמדות של כוח, כי אין כיבודים ואי אפשר לחלק תפקידים. כי אין תואר ואין הדר וצריך להיות חבר כנסת חרוץ ולעשות עבודת שטח ולמלא תפקיד בכנסת, ולהציע הצעות חוק ולהשתתף בישיבות ועדות ולבוא למליאה. והעבודה הזאת היא אפורה ואין בה זוהר.
 
 
 
שאול מופז לא סלח לה על כך וחתר וחתר תחתיה עד שהצליח ונבחר לראשות קדימה. ועכשיו הוא מבטיח להיות חברתי ומבטיח לגבש לעצמו אג'נדה. אז בדקתי את עבודתו של שאול מופז בכנסת, בעזרת שני ארגונים שלקחו על עצמם את המשימה לבחון את עבודתם של חברי הכנסת (כנסת פתוחה והמשמר החברתי). וגיליתי ששאול מופז מדורג במקום ה-76 בהצעות חוק ובמקום ה-114 בנוכחות בכנסת. 
 
 

הידד, שאול מופז מחפש אג'נדה 

 
ואותו שאול מופז, שעכשיו מגבש לעצמו אג'נדה חברתית, כי זה אופנתי, כי כולם רוצים להתחבר למחאה החברתית, כי מאות האלפים שיצאו בקיץ לרחובות יכולים להיות כוח פוליטי, מה הוא עשה למען העניין החברתי? לא הרבה. 
 
 
מופז עוסק כמעט אך ורק בדברים הקשורים לחיילים משוחררים. כמובן שחיילים משוחררים הם קבוצה חשובה, אבל הם אינם מהות הכול. אג'נדה חברתית זה לא משהו שמגבשים למחרת פריימריז, אג'נדה חברתית נמדדת גם בעבודה האפורה בכנסת, אג'נדה חברתית היא תפיסת עולם שמכילה גם מי שלא השתחררו הרגע מהצבא, אג'נדה חברתית זו תפיסת עולם רחבה שמתעסקת בפערים, בכלכלה, בהפרטה, בפריפריה, בנגישות, בשוק העבודה, בנושאים מגדריים, בדיור, ביוקר המחייה, במיעוטים שיש בישראל. אג'נדה חברתית אינה רק חיילים משוחררים.
 
 
והגלריה של שאול מופז, זו שהובילה אותו לנצחון הסוחף בקדימה, איזו אג'נדה היא משדרת? איך אפשר להאמין למי שהפציע לשחר של יום חדש עם אג'נדה חברתית, כשהוביל את עצמו לנצחון כשהוא מתהדר בגנרלים לשעבר שמקיפים אותו: דן חלוץ, רמטכ"ל לשעבר, אבי דיכטר, ראש השב"כ לשעבר, ושאול מופז עצמו שגם הוא רמטכ"ל לשעבר? עכשיו הם חברתיים? האם אנחנו יכולות לסמוך על כך שברגע האמת הם ימשיכו להיות חברתיים? האם אפשר להאמין שבבחירה בין משרד הביטחון למשרד חברתי הם יגידו לא לתפקיד הבטחוני הנוצץ ויבחרו במשרד החברתי? 
 
 
ואיך זה קרה דווקא עכשיו, כשציפי לבני התחילה לגבש אג'נדה פמיניסטית? איך זה קרה דווקא עכשיו כשהיא התחילה להתחבר למגדר שלה, ואפילו הגישה כמה הצעות חוק בנושאים שנוגעים לנשים? איך זה קרה דווקא עכשיו כשלבני הסכימה להודות בתפיסת עולם מגדרית? איך נפלנו שוב לחיקם הלא-חם של הגנרלים? 
 
 
איך אנחנו יוצאות מזה? איך אנחנו מצליחות להפוך את עצמנו לרלוונטיות ומשפיעות ומובילות בלי צורך לאבד את קווי המתאר הנשיים שלנו, אלא דווקא מתוך היותנו נשים? זה יהיה אחד האתגרים הגדולים של הבחירות שיבואו.
 
הכי מחופשות באתר