ויקטור ינוקוביץ', נשיא אוקראינה, בוודאי היה שמח לרגע של שקט מהאישה שתמיד עומדת בדרכו, יוליה טימושנקו. לכאורה, ינוקוביץ' היה יכול לנוח על זרי הדפנה, ולהתגאות בעובדה שמדינתו תארח בקרוב את אליפות אירופה בכדורגל. אירועי ספורט בסדר גודל כזה מהווים מאז ומעולם מושא תשוקה דיפלומטי בשל ההזדמנות לחזק קשרים מדיניים וכלכליים, להעצים את ענף התיירות במדינה ובאופן כללי לפאר את שמה. אבל גם מהאירוע הזה יוליה טימושנקו לא תיתן לו ליהנות. ממשלות רבות באירופה, ביניהן ענקיות הכדורגל גרמניה וספרד, מאיימות שלא לשלוח נציגים, במחאה על מאסרה של יריבתו המושבעת, יוליה טימושנקו.

 

עוד ב Onlife:

 

שבע שנות מאסר, חתן כוכב רוק וכוכבת פורנו בדמותה

יוליה טימושנקו היא דמות נדירה ויוצאת דופן בזירה הפוליטית העולמית. הפוליטיקאית בת ה-51, שב–2005 דורגה במקום השלישי ברשימת מגזין פורבס של הנשים המשפיעות ביותר בעולם, מאתגרת כל דבר שאנחנו חושבים על פוליטיקאים.

 

טימושנקו אינה חוששת להתבטא בחריפות כנגד מתנגדיה וכנגד "אליטת השודדים", כפי שהיא מכנה את הפוליטיקאים המושחתים במדינה. כחברת פרלמנט דקרה את אחד מיריבה הפוליטיים בעקב נעלה, ריצתה מאסר בגין התנגדותה למשטרו של הנשיא לאוניד קוצ'מה, השתתפה בכינון המהפכה הכתומה ולאחר מכן הפנתה עורף לבעל בריתה, משום שלא פעל לפי ערכי המהפכה לאחר בחירתו לנשיאות. וכאילו לא די בזה, בתה נשואה לכוכב רוק ויש לה כפילה שמככבת בסדרת קלטות פורנו. לא בדיוק הילרי קלינטון. אבל מעבר לרכילות, מה שמבדיל את יוליה טימושנקו מכמעט כל פוליטיקאי אחר על המפה זו נאמנות מוחלטת לערכים שלה, וסירוב מוחלט להתפשר עליהם ולמכור את עצמה, גם כשהמחיר הוא כבד.

 

בימים אלה מרצה יוליה טימושנקו שבע שנות מאסר, לאחר שהורשעה באוקטובר האחרון ב"שימוש לרעה בסמכויותיה". בבית הסוהר סבלה, לטענתה, הכאות מסוהריה, וכן שבתה רעב במשך תקופה לא מבוטלת. תומכיה, בהם גם דיפלומטים ממדינות המערב, גורסים כי אין זו אלא רדיפה פוליטית, שלא לומר נקמה, על רקע התבוסה שנחל ינוקוביץ' לטימושנקו ובני בריתה בימי המהפכה הכתומה.

 

יוליה טימושנקו עם קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל (צילום: ויקיפדיה)

 

ז'אן דארק של המהפכה

בשביל להבין את חייה הפוליטיים של יוליה טימושנקו עלינו לחזור לשנת 2004, עת חברה לויקטור יושצ'נקו להקמת בלוק פוליטי משותף תחת אג'נדה ליברלית ופרו-אירופית, כאשר יושצ'נקו המועמד לנשיאות, ולטימושנקו הובטח להיות ראש הממשלה אם ינצחו. מטרתם המוצהרת הייתה "לעצור את התהליך ההרסני שהפך לתכונה אוקראינית, כתוצאה מהמשטר הנוכחי". באופן כללי, אפשר לומר שהם לא היו מעריצים גדולים של הנשיא הפרו-רוסי, ליאוניד קוצ'מה, שפיטר ב-2001 את יושצ'נקו מתפקידו כראש הממשלה, וגם לא של ראש הממשלה שלו דאז, ויקטור ינוקוביץ', עליו עוד נשמע בהמשך.

 

הבחירות של 2004 לנשיאות אוקראינה נערכו באוקטובר, כאשר שני המתמודדים המובילים היו ינוקוביץ ויושצ'נקו. עם תחילתו של סיבוב הבחירות השני החל להתריע הגוש של טימושנקו ויושצ'נקו על חשדותיו לזיוף הבחירות, לאור פערים גדולים בין מדגם הקלפיות, שהעידו על יתרון ליושצ'נקו, לבין התוצאות הרשמיות, לפיהן מוביל ינוקוביץ'. מעט מאוחר יותר נרשמו דיווחים נוספים בעלי ניחוחות סותרים ומחשידים, וכתוצאה מכך האשימו טימושנקו ויושצ'נקו את ינוקוביץ' בזיוף תוצאות הבחירות, שהתאפשרה לדבריהם בעקבות הקשר ההדוק שבין מחנהו לבין כלי התקשורת בעלי ההון והקרמלין. וכך בנובמבר 2004 נצבעה קייב, בירת אוקראינה, בכתום. מאות אלפים הפגינו ברחובות והניפו דגלים וסרטים כתומים, שהפכו מזוהים עם יושצנ'קו וטימושנקו. במהלך גל הפגנות זה, שנודע לימים בשם "המהפכה הכתומה", צברה טימושנקו פופולריות רבה, ונחרתה בזיכרון הלאומי כאישה אמיצה, שאינה חוששת לעלות על הבריקדות וללחום למען העם האוקראיני. היו שכינו אותה "ז'אן דארק של המהפכה".

 

על מנת לפעול גם במישור החוקי – או לפחות חוקי למחצה, פנו טימושנקו ויושצ'נקו לפרלמנט, וב-22 בנובמבר, היום בו החלו הפגנות הענק, הכריז יושצ'נקו כי יש לבצע הפיכה שלטונית, וכי הוא הנשיא האמיתי, ופנה לנציגי הציבור ולצבא לתמוך בו. למרבה הפלא זה עבד, ובסבב בחירות הבא, השלישי במספר, זכה יושצ'נקו בנשיאות וקיים את הבטחתו למנות את יוליה טימושנקו לראש ממשלתו החדשה.

 

כך ייעשה לאישה שדבקה בערכי המהפכה

אולם ברית זו לא האריכה ימים, שכן טימושנקו, מהפכנית בלתי מתפשרת, התעקשה על הדרך שלה. בעוד יושצ'נקו נכנע, חלקית לפחות, לדרישותיהם של משקיעים זרים שניסו לדחוף את אוקראינה לכיוון של כלכלה ניאו-ליברלית, יוליה טימושנקו ביקשה להלאים את המפעלים הגדולים מהאוליגרכים, העלתה משכורות של עובדי מדינה והנהיגה פיקוח על מוצרי מזון. טימושנקו וסיעתה האשימו את יושצ'נקו בשחיתות, ובאי-עמידה במטרותיה של המהפכה הכתומה. טימושנקו, בדרכה הרדיקלית, לא הסכימה להשלים עם הריאקציוניזם שהתווה את דרכו של יושצ'נקו, וטענה שהוא אינו פחות מאשר בוגד.

 

טימושנקו שילמה על כך מחיר פוליטי כבד, ובספטמבר 2006 יושצ'נקו פיטר אותה מתפקידה כראש הממשלה, ומינה במקומה את יריבו, ינוקוביץ'. אבל טימושנקו, אם עוד לא הבנתם, אינה מהסוג הוותרני, ולאחר הבחירות לפרלמנט בדצמבר 2007, הצליחה לחזור לתפקידה כראש הממשלה ולהדיח את ינוקוביץ' וסיעתו לאופוזיציה. כהונתה השנייה של טימונשקו הייתה לא פחות סוערת מהראשונה, ובמהלכה הנהיגה מדיניות אשר קירבה את אוקראינה עוד יותר למערב, וביקשה, בהצלחה בינונית, לפרק את הקרטלים השולטים במשק האוקראיני.

 

בפברואר 2010 נפגשו טימושנקו וינוקוביץ' שוב, כאשר התמודדו זה מול זו בבחירות לנשיאות, בימים של משבר כלכלי עולמי, שפגע אנושות גם בשוק האוקראיני. טימושנקו, ראש הממשלה היוצאת, נתפסה בעיני הציבור כאחד הגורמים למשבר, וינוקוביץ' זכה בבחירות ומונה לנשיאה החדש של אוקראינה.

 

ינוקוביץ' מעולם לא שכח לטימושנקו את ההשפלה שהסבה לו. חודשים ספורים לאחר נצחונו בבחירות, נעצרה טימושנקו בעוון פעילות כנגד האינטרסים האוקראינים בהסכם גז מול רוסיה. המהלך הניב ביקורת רבה באוקראינה ומחוצה לה, כאשר תומכי טימושנקו טענו כי זהו מהלך פוליטי, שמטרתו להעלים את האופוזיציה לשלטון. יוליה טימושנקו נשפטה ונמצאה אשמה, ובסתיו 2011 גזר עליה בית המשפט שבע שנות מאסר בפועל.

 

עוד לא אמרה את המילה האחרונה

יחד עם זאת, כפי שמגלה אט-אט ינוקוביץ' בעל כורחו, את יוליה טימושנקו קשה להכניע, וגם מבית הסוהר היא אינה מקבלת את גורלה בהכנעה. באפריל האחרון, כאשר לא ניתן לה לקבל טיפול רפואי מרופאה הקבוע, ביקשו הסוהרים לקחתה למרפאה. משסירבה ללכת עמם מבלי שתתייעץ עם עורך דינה, התפתח ביניהם עימות. לתקשורת הראתה טימושנקו חבלות קשות על גופה, שלדבריה נגרמו כתוצאה מעימות עם הסוהרים, אולם בית הסוהר הכחיש את דבריה. במחאה פצחה טימושנקו בשביתת רעב שנמשכה שלושה שבועות, ונסתיימה רק לאחר שנלקחה לבית החולים האזורי במצב קריטי.

 

יוליה טימושנקו מציגה מתוך הכלא את סימני האלימות על גופה (צילום: רויטרס)

 

בכל החודשים שחלפו מאז משפטה של טימושנקו, תומכיה שוטפים את הרחובות, והאיחוד האירופי אינו חדל ממתיחת ביקורת מתונה על התנהלות משטרו של ינוקוביץ'. מנהיגי העולם מגנים את כליאתה, אולם בפועל מרבית הקשרים הדיפלומטיים בין אוקראינה למדינות המערב משדרים עסקים כרגיל. גביע אירופה בכדורגל, אם כן, הוא מקרה מבחן להשפעתה של טימושנקו על יחסיהן של מדינות אירופה ואוקראינה, ועל שלטונו של ינוקוביץ'. אם איומיה של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל להחרים את התחרות אכן יתממשו, יש להניח כי מדינות אחרות באירופה, שהשמיעו איומים דומים, ילכו בדרכה. אמנם משמעותו של אירוע ספורט הינה בעיקר סימבולית, אולם לכאן או לכאן, וגם אם באופן סימבולי, גביע אירופה מהווה זירת התכתשות נוספת בין ויקטור ינוקוביץ' ויוליה טימושנקו, והוא עשוי להכריע את עתידם של השניים.

 

אם לשפוט על פי התנהלותה של טימושנקו לאורך השנים, אמונתה בדרכה והנחישות בה היא פועלת, לינוקוביץ' צפויים עוד כמה קרבות קשים. צריך קצת יותר ממאסרים ואלימות כדי להעלים אישה כמו יוליה טימושנקו.