במשך יומיים תמימים שהתה חצי מאוכלוסיית תת היבשת הודו (300 מיליון איש בקירוב) בעלטה מוחלטת. התקלה החריגה במערכת החשמל אמנם תוקנה לבסוף, אבל הודו עדיין נותרה בחושך, לפחות מטאפורית. בימים אלו עוסקים אמצעי התקשורת במדינה – וגם מחוצה לה – רק בנושא אחד: התפשטותה המתוכננת של הדוגמנית\שחקנית סוג ז' שרלין קופרה (Sherlyn Copra) עבור פלייבוי.

 

עוד ב - Onlife:

 

קופרה, בחורה יפה לכל הדעות, עושה היסטוריה מקומית בתחומה: היא תהיה לאישה הראשונה ממוצא הודי שתופיע בעירום מלא בירחון האמריקאי הפופולארי. הודו בתגובה – גועשת. לצד תגובות שמרניות גנאריות שקוראות לקופרה להתעטף בסארי ולחזור למטבח היו שהגדירו את המתפשטת כשגרירת תרבות חלוצה של הודו החדשה ומי שיכולה לשמש סמל לפתיחות החדשה של הודו לעולם. ואני אומרת – תנוחו.

 

שרלין קופרה מצטלמת לפלייבוי. צילום מסך מתוך CNN

 

דוגמה טובה לנשים בהודו

קופרה יכולה להציג לעולם את האקזוטיקה של הודו בכמה תנוחות שתרצה, אבל ספק אם היא תתרום כך למצבן של הנשים בארצה. על פי מחקר שנערך על ידי 370 מומחים למגדר בארצות שונות ושהוצג בטקס ה-G20  במקסיקו ביוני האחרון, מצבן של הנשים בהודו הוא הגרוע ביותר מבין 20 המדינות המתועשות.

 

אחוז ההפלות של עוברים ממין נקבה הוא אחד מהגבוהים בעולם ומעריכים כי בשלושים השנים האחרונות בוצעו 12 מיליון הפלות שנועדו למנוע מבנות לבוא לאוויר העולם. 45% מהנשים ההודיות יינשאו לפני גיל 18 ומשפחותיהן נאלצות לעמוד בכופר נפש – יש שיקראו לזה נדוניה – עבור כל בת שמתחתנת.

 

הנשים בהודו לא יורשות רכוש ולאחר החתונה עוברות לגור בבית בעליהן. הן מחוייבות לקרוא לחמותן אימא ורובן מחוסרות השכלה. נתוני האלימות בתוך המשפחה מרקיעים שחקים ולעיתים קרובות נשים הודיות מוכות ונשלחות לבית הוריהן על מנת לקבל עוד כסף עבורן. בכל שנה נרצחות אלפי נשים הודיות בשריפה, הרעלה או טביעה על ידי הבעל או משפחתו, כדי לקיים נישואים שניים לאישה צעירה יותר ובמקרים רבים עם נדוניה חדשה.

 

לא כל מי שחולצת שד היא שגרירת תרבות נועזת

הניסיונות להפוך את קופרה לסמל הנאורות וגאווה לאומית הוא בעיקר מגוחך ולצערנו לא נדיר במיוחד. בשנים האחרונות נשים מתערטלות הפכו לתחליף המהיר (והזול) להישגים בתחום התרבות, הספורט והמדע. על כל פרס נובל של עדה יונת יש לנו עשרות שערים של בר רפאלי מתפשטת שנמתחים בכל מדור רכילות ו\או מהדורת חדשות מקומית.

 

כשבר, "הדוגמנית הישראלית המצליחה ביותר בעולם", רפאלי  נמרחה על השער של ספורט אילוסטרייטד משרד ההסברה פתח שמפניות. כשגופה הערום בבקיני מזערי עיטר מטוס סילון, מדינת ישראל הציבה אותה ביריד התיירות הבינלאומי כנציגת ישראל. מאז כל פעם שבר חושפת פלח ישבן פוטוגני (ע"ע מגזין מקסים האחרון) בארץ ממהרים להכתיר אותה כשגרירה של כבוד.

 

גל גדות הפכה מפליטת תחרות מלכות היופי לדוגמנית ושחקנית מצליחה בזכות קמפיין לעידוד התיירות לישראל על שער מגזין מקסים ביוני 2007. הקידום אגב נעשה כשגדות מצולמת שכובה על גבה בבקיני שקיים בעיקר בתודעה. מיטל דוהן, שמנסה להחיות קריירה לא קיימת בהוליווד מיתגה את עצמה בחצי השנה האחרונה ככוכבת פורנו ישראלית עם סצנות שחושפות טפח, טפחיים ועוד קצת.

 

פתיחות לעולם הנאור? הצחקתם אותי

בואו נשים את הדברים על השולחן. הנשים הללו לא מתפשטות כדי לייצג את המדינה שלהן, לסמל פתיחות לעולם הנאור או לקדם את מעמדה של המדינה בקרב חברות האו"ם. כל ניסיון לתלות במהלך החושפני שלהן יומרות של התפתחות תרבותית או דמוקרטית הוא מביך והופך את העניין לזול יותר ויותר. לא כל מי שחולצת שד היא שגרירת תרבות נועזת. היא בסך הכל בחורה שקיבלה סך של תכונות מן הטבע פלוס גנטיקה משובחת ושמחה להשתמש בהם לקידום עצמי והעשרת חשבון הבנק.

 

גל גדות השיקה מבגד הים הקטנטן ההוא קריירה הוליוודית צנועה. בר רפאלי סגרה לאחרונה חוזה עם חברת תכשיטים וחוזה עם חברת בשמים, וסימנה וי על החברות הנחשקות ביותר בתעשייה ושרלין קופרה תמכור הרבה גיליונות פלייבוי. הימור שלנו, באף אחד מהם לא יוזכר מעמדן של הנשים בהודו.