הדברים של הרב אבינר, אחד מחשובי הרבנים של הבית היהודי-מפד"ל כפי שנמסרו היום בתקשורת, ולפיהם אסור על נשים להבחר לכנסת, סותרים גם את ההלכה וגם את המוסר הטבעי.

 

סוגיית זכותן של נשים לבחור ולהבחר היתה שנויה במחלוקת בין פוסקי ההלכה בתחילת המאה הקודמת. לתומי סברתי שבתוך הציבור הציוני דתי כבר הוכרעה המחלוקת עוד מימי הפסיקות החד משמעיות של גדולי הפוסקים כמו הראשון לציון הרב הראשי הרב עוזיאל שהתיר, ואף חייב, בצורה חד משמעית השתתפות נשים בתהליכים הדמוקרטיים.

באשר לטיעון המרכזי בפסיקה - עניין הצניעות - מתעוררת אצלי תחושה שהרב אבינר נוקט כאן עמדה בעייתית ביותר כלפי כנסת ישראל. אם כנסת ישראל היא אכן מקום של פריצות, אז אבוי לכולנו, ושומר נפשו ירחק מהמקום הזה, בין אם הוא גבר או אשה.

יתרה מכך, נשים היום, ברוך ה', משתתפות באופן מלא בכל תחומי חיינו הציבוריים. ביטוי למהפכה שאנו מצויים בעיצומה, הוא כל אותן הנשים הלומדות והמלמדות תורה. אל מול מציאות זו, בולטת, לבושתנו, כנסת ישראל באחוזים נמוכים ביותר של נשים מכהנות. הכנסת שלנו היא הפרלמנט החלש בתחום הזה בעולם הדמוקרטי. אני בעצמי כיהנתי כרב ראשי במדינה (נורבגיה) שבה רוב השרים היו נשים. נתון לא מחמיא הוא שבממשלה הנוכחית הענקית שלנו נמצא מקום רק לשתי נשים, ובמהלך הקדנציה נוספה אשה שלישית.

אני משוכנע שאם אנחנו רוצים פוליטיקה אחרת במדינת ישראל, זהו מקום טוב להתחיל בו. כי בנפשנו היא.