לקראת סוף נובמבר מגיע היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים ואיתו הספירה הבלתי נמנעת והתכווצות הבטן. המספרים חוזרים על עצמם וכך גם הסיפורים.

 

לפעמים הן 13 קורבנות, לפעמים 15, פעם פחות ופעם יותר, אך הכרוניקה קבועה. מאחורי המספרים מסתתר אוקיינוס סוער של תהומות כאב, סיפורים אישיים קורעי לב, חיים שלמים של נשים וילדים שנקטעים, משפחות מפורקות. לצד הנרצחות נשארות בחיים אלפי קורבנות שחיות  כשורדות במציאות הזאת יום ביומו. המאבק במכת המדינה הקשה הזאת נדמה לפעמים כמלחמה בטחנות רוח.                                  

 

לאורך כל השנה ובעיקר לקראת נובמבר ארגוני הנשים וגורמים אחרים יוצאים בקמפיינים ובפעילויות, מנסים לחדור לכמה רגעים את מעטה האדישות והציניות של התקשורת ושל דעת הקהל הציבורית. בכל שנה מנסים להביא שוב את הסיפורים הקשים, את המציאות המרה, את הקורבנות המתים וגם את אלו שממשיכים לחיות. נשים, ילדים וגם גברים.

 

מרביצים לכן? תברחו
במשך שנים פנינו לקהל הנשים קורבנות האלימות וגם לאלה שחיות לידן וקראנו להן לא לקבל את רוע הגזרה. קראנו להן לקום ולהתלונן, לעזוב את המקום בו לא טוב להן, גם אם זה נראה קשה ואפילו בלתי אפשרי. חזרנו ואמרנו שיש מי שמושיט להן יד, שיקבל אותן בחיבוק חם ועם מרק חם, ויפנה מקום להן ולילדיהן.

במשך השנים גם נאבקו והפצרנו ברשויות ובמשרדי ממשלה להעלות את הנושא הכאוב הזה לראש סדר העדיפויות הלאומי. לקחת את המכה הזאת ברצינות ולהתמודד איתה כפי שמדינת ישראל יודעת להתמודד עם תופעות קשות אחרות. להקים את התשתיות, לנסח תוכנית חירום לאומית ולהקצות לה תקציבים. במקומות רבים הצלחנו, באחרים פחות. בשורה התחתונה, עולם כמנהגו נוהג ושוב אנו מונים את מספר הנרצחות, המוכות, הנשלחות למקלטים, היתומים.

 

 

הפעם - עושים שינוי אצל מחוללי האלימות
השנה החלטנו: נלחמים בסטטיסטיקה, מפסיקים לספור ומחפשים דרך אחרת, חורגים ממנהגנו ואחרי שנים בהן הקורבנות והרשויות היו היעד העיקרי לקמפיינים ולפעילויות שלנו

הפעם החלטנו לעשות משהו שישנה את המשוואה, גם אם הוא יהיה שנוי במחלוקת. הפעם החלטנו לפנות ישירות לאלו שמחוללים את האלימות ויש בידם גם להפסיק אותה. באופן חסר תקדים החלטנו לפנות לגברים – להסתכל להם בעיניים, להקשיב ולתת להם במה – ולבסוף לדרוש מהם לקחת אחריות ולטפל בגורמים שמביאים אותם לפגוע ביקרים להם מכל – בבנות הזוג שלהם, בילדים שלהם, בסביבה הקרובה ביותר אליהם.

במשך שנים הגבר המכה, האלים, היה דמות אפלה ומפלצתית שמאיימת על שלום הנשים. השנה החלטנו בוויצו להסתכל עליו אחרת. לא עוד כאובייקט דמוני, אלא כאדם מורכב, מוטרד, הזקוק לעזרה וטיפול. אדם שמבטא את הבעיות שלו בצורה ההרסנית והנוראית ביותר. להציג לו את האפשרויות הקיימות בידיו בשביל לשים סוף בכוחות עצמו לסבל שהוא גורם לעצמו ולאחרים. לא לקחת אותו כמובן מאליו, אלא לדרוש ממנו לעשות את הדבר הנכון – ולצאת מהצל הזה שרודף את משפחתו ואותו.

 

גבר אלים - יש לך לאן לפנות
יש כתובות רבות אליהם הגברים הללו יכולים לפנות, אחת מהן היא קו הייעוץ הטלפוני האנונימי של ויצו לגברים במעגל האלימות שמספרו 1-800-393904. מטפלים מקצועיים ממתינים שם לשיחות הטלפון של גברים אלימים או כאלה שעל סף האלימות, בשביל להראות להם את הדרך. אם כל מי שקורא שורות אלה מכיר גבר כזה, אנא שלחו לו את המספר.

אנו קוראות לציבור הרחב – גברים ונשים כאחד – להצטרף אלינו בקריאה החשובה הזאת, כדי שביחד נוכל להוביל שינוי חברתי אמיתי ולשים סוף למכת המדינה הזאת. אנו מאמינות ברצונם ויכולתם של הגברים לצאת מהצל ולקבל את הסיוע שיאפשר להם להפסיק את הסיוט הזה. למען משפחותיהם, למען עצמם – למען החברה הישראלית כולה.

 

לצפייה בצפייה בעדויות גברים אלימים במסגרת פרויקט ויצו - לחצו כאן