צעדתי לפנות ערב בשדות היישוב שלי, קדימה. במרחק של כמאתיים מטרים  מכיוון הבתים שבקצה היישוב, צעדה לעברי אישה. פתאום הבחינה בי וקפאה על מקומה. שנייה לאחר מכן הסתובבה ובצעדים מהירים, כמעט בריצה, פנתה בחזרה לעבר בתי היישוב. האם נמלטה , ממי, ממה? הבטתי מאחורי ומצדדיי אבל לא היה שם איש מלבדי. מדוע שתימלט? אולי בסך הכל נזכרה ששכחה לכבות האש בכירה וחזרה בבהלה שמא תפרוץ שריפה?

 

עוד ב-Onlife:

 

"לעולם לא תצליח להבין את הפחד של נשים להיאנס" נזכרתי באישה פמיניסטית אחת שאמרה לי: "חשבת פעם איך מרגישה אישה כשהיא צועדת לבדה ברחוב חשוך בשעת לילה מאוחרת ומאחוריה היא שומעת צעדים של גבר?"

 

 

רציתי לרוץ אחרי הנמלטת: "תחזרי, לא אעשה לך כל רע, אל תפחדי, אני הרי גבר פמיניסט, מבין ואוהב נשים". אבל היא כבר נעלמה בין בתי הישוב. החושך ירד על השדות ואפילה עלתה בתוכי.  "אל תיתמם, ומה עם פנטזיית האונס שלך, התשוקה לכבוש ולקחת בכוח אישה?" שמעתי קול מהמרתף שלי.  "ומה עם העליונות וגאוות השליטה באישה?" עלה משם עוד קול: "אני? שליטה באישה?" התקוממתי.  

 

"בטח, השיב הקול "איזה כיף זה לשלוט באישה. היא יכולה להיות מנכ"לית, שרה, ואפילו ראשת ממשלה. אבל כשהיא לבד, תמיד תהיה חלשה ממך, נתונה לחסדיך: בשדה, ברחוב,  במעלית, בבית!" גל של בושה הציף אותי. 

 

"כן אבל יש הבדל בין פנטזיית אונס לבין אונס בפועל, אני לעולם לא אאנוס אישה" השבתי לקולות מהמרתף  אבל פנטזיית האונס שלי לעגה לי: "אתה יכול להילחם בפורנו, לדרוש מבית המשפט להחמיר את העונשים לאנסים, לצאת להפגנות עם הפמיניסטיות, אבל ממני לא תיפטר לעולם. אני חלק ממך. כמה שתנסה להתייפייף לעולם לא תצליח לגרש אותי".

 

האונס: תוצר של האבולוציה

הסוציוביולוגיה רואה את האונס כתוצר של האבולוציה: גברים שאנסו הרבו את זרעם ולכן כל הגברים הם צאצאי אנסים ורובם מפנטזים על אונס נשים. ההסבר הסוציוביולוגי "משחרר" את החברה וכל אחד מאיתנו מלקיחת אחריות אישית על פנטזיית האונס שלו.  האמת היא ששפתנו היומיומית היא שפה של אונס. המילים "לדפוק" "לזיין" המתארות אקט מיני בשפת הרחוב, משמשות גם כשפה של שנאה, השפלה ונקמה באויב, במתחרה, במתחרה עסקי שנוא או בנהג שחטף את החנייה.

 

הזהות בין אלימות לבין אקט מיני אינה חדשה בתרבות. אובידיוס, פייטן רומאי שחי לפני למעלה מאלפיים שנים מתאר בשירו "המאהב" את מעשה "האהבה": "פעולה עם ליל, חדירה, ביתוק, פריצה והכנעה, ועל הכול כיבוש. אכן אין טוב מהתקפה לילית, שלום נשקך, זקפהו לפנים, ופול על האויב , על משכבו רבוץ, עירום חסר אונים, ואז דקרהו" (*אובידיוס – אהבים (פובליוס נזו, נוסח עברי: אהרון בר, תמוז, תל אביב, 1979).

 

קו ישר מחבר בין אלפיים השנים המפרידות בין אובידיוס לבין המאה העשרים ואחת. נערים מאמינים לסרטי הפורנו שהם צופים בהם החל מגיל 11 ואף למטה מזה. כך אנחנו לומדים את רוח משנתו של אובידיוס עם או בלי קשר לאבולוציה.  האם כל אחד מאיתנו כפרט,  וכולנו כחברה, יכולים לומר שעשינו ולו רק מעט, למאבק בתרבות האונס?

 

ביום שישי 11 ינואר 2013 בין 11:00 ל-14:00 בכיכר רבין בתל אביב, מתקיים הפנינג של נשים המתאחדות בדרישה מכל ראשות וראשי המפלגות בישראל להציג תכנית ברורה לטיפול בנגע האלימות המינית. אני קורא לאחי הגברים להצטרף לאירוע ולתמוך במאבקן של הנשים שהוא גם מאבקנו.

 

לעמוד האירוע בפייסבוק