אופיר בן שטרית, הנערה הדתיה שמשתתפת בתכנית "דה וייס" ומצליחה לרגש את כולנו הושעתה על ידי האולפנה שלה לשבועיים. למה? כי לטענתם העובדה שהיא שרה היא בניגוד להלכה, והאולפנה מעוניינת ליצור "הרתעה", כדי שתלמידות נוספות לא יעזו לגשת לאודישנים של התכנית.

 

עוד ב-Onlife:

 

אני היא אופיר בן שטרית

כשצפיתי לראשונה באופיר שרה על הבמה, היא נראתה כל כך מוכרת לי, בדיוק כמו שכולנו כנערות דתיות נראינו, לובשת סראפן, שערה קלוע בצמה וחיוך רחב על פניה.

אני שרה כל חיי, מאז שאני זוכרת את עצמי, שרתי כל התיכון, גם בצוות הווי של בני עקיבא - שבו שרנו בנים ובנות, על הבמה, ביחד. ככה היה בבני עקיבא לפני 15 שנה. שרתי במסיבות סיום בתיכון הדתי בו למדתי, תמיד הסולו היה שלי.

 

בבית הספר שלנו, כמו בכל בתי הספר הדתיים של החברות שלי, כל מי שהיתה יכולה ורצתה שרה סולו, בפני כולם, זה לא היה עניין, אף אחד לא ידע או חשב או התעסק בעניין של "קול באישה", קצת קשה להאמין שכך היתה הציונות הדתית לפני פחות מעשרים שנה. רק תחשבו מה קרה לנו בשנים האחרונות, וכמה חבל שהיום עניין שירת נשים מפלג את הצבא, והפך להיות גורם כל כך דומיננטי בחברה שלנו.

 

אופיר בן שטרית. צילום: הילה בר

 

ישראל האמיתית בפריים טיים ערוץ 2

אבל קרו גם הרבה דברים טובים, ההרגשה היא שהחילוניות והדתיות מוצאים שבילים משותפים לפסוע בהם. אם פעם נערה דתיה לבושה בסראפן צנוע לא יכלה לדמיין לשיר עם אביב גפן (!) היום, זה פתאום אפשרי, בשנים האחרונות משהו טוב קורה ביהדות של כולנו, זה ניכר בהמון מקומות, אבל במיוחד במוזיקה - בפיוטים שפתאום כולם שרים: קובי אוז, לאה שבת וברי סחרוף, למשל.

 

במוסיקה נשברים המחסומים ונוצרים שיתופי הפעולה הנפלאים ביותר שיש. אותם שיתופי פעולה שכולנו כל כך רוצים שיקרו בכל מקום, שנוכל כחברה ישראלית לחזור ולחיות ביחד, בלי מחיצות גבוהות מידי, הפרדות, הדרות והתנצחויות. די, חזרנו לכאן אחרי 2000 שנות גלות, לא כדי לריב אחד עם השני כל היום.

 

ופתאום זה קורה באופן נהדר בתכנית פריים טיים בערוץ 2. אביב גפן, החילוני המובהק, שבדור שלי ייצג את ההיפך מאיתנו הנוער הדתי, יוצר שיתוף פעולה נפלא עם אופיר בן שטרית, הנערה הדתיה המקסימה שמדברת על הדת באהבה גדולה, ובחן מופלא. כמעט היה צריך לשפשף את העיניים כדי להביט בחזיון הזה.

 

המנטור אביב גפן. צילום: יח"צ רשת

 

במקום לחגוג, אתם מענישים

אבל הכנות, החן והאהבה לדת שקרנו מאופיר לא הספיקו לה, כי פתאום גילינו שאופיר הושעתה מלימודיה מהאולפנה שלה למען יראו וייראו. במקום לחגוג את העובדה שיש נערה דתיה, ששרה כל כך יפה, שאוהבת את היהדות שלה, ומצליחה לחגוג הן את היהדות שלה והן את השירה שלה עם אדם כל כך שונה מרקע כל כך שונה, עם אביב גפן. במקום לחגוג, היא הושעתה.

 

אם לפני עשרים שנה כל בני עקיבא שרו יחדיו, אם לפני עשרים שנה איש לא התעסק ב"קול באישה" אז תרפו גם עכשיו. יש דברים חשובים יותר. בואו נאמר בקול חזק וברור: די, די להקצנה, די להדרה, די להפרדה.

 

תנו לשיר ביחד, תנו לחיות ביחד.

 

הכותבת היא אישה דתית חברת מועצת העיר ירושלים, נציגת תנועת ירושלמים המייצגת חילונים ודתיים.