בעוד משטרת ישראל עסוקה בגביית עדויות וקבלת תלונות הנוגעות לפרשת עמנואל רוזן ועשרות אנשי תקשורת מגיעים מידי יום למשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה בלוד, התקשורת כולה בסוג של מערבולת: המערכת שאמונה על שמירת הדמוקרטיה, על חשיפת עוולות לצד הרשות השופטת והרשות המבצעת, עושה בדק בית לעצמה.

עיתונאים מרימים ראש, מוציאים את הכביסה המלוכלכת החוצה. על מנת שהאנייה הכבדה הזו, הנקראת אמצעי התקשורת, תוסט אט אט מהכיוון אליה נסעה, ועמדה להתנגש בקרחון ענק ולהתבקע. ההגאים נלקחו בידי עיתונאים ועיתונאיות המבינים, שסדר וניקיון עושים גם (ואולי קודם) בבית. על מנת שניתן יהיה לבדוק "אבק וסדר" בבתים הגדולים האחרים, קרי כנסת ישראל, המוסדות, משרדי הממשלה, מפעלים התנהלות טייקונים ועוד עוד.

פרשת משה נסטלבאום היא עוד  שלב בהתפכחותה של התקשורת. מרגע שהנציבות קבעה שמשה נסטלבאום אינו יכול לשמש כמנהל הטלוויזיה, או בכל תפקיד ניהולי אחר  לאור חקירה שביצעה נגדו,  וכשהוועד המנהל החליט להתעלם מהחלטת הנציבות  - העיתונאים החליטו להילחם.

העיתונאים החליטו להוציא הכל החוצה. לא עוד בחדרי חדרים, לא עוד בהסתרות. העיתונאים הוותיקים רותם אברוצקי יגאל רביד, מגישי הקובלנה לנציבות, החליטו לדבר. הנה  דבריו של יגאל רביד שימו לב: "משה נסטלבאום הטריד על רקע מיני שבעה עובדים. לפחותלגבי שניים מהם סבר שהם משתייכים לקהילה, ונהג לבזות אותם מאחורי גבםשלושה עובדים עדיין חשים שלא בנוח מסיבות אישיות, וחוששים מהחשיפה. וישנם גם עובדים שעוברים התנכלות והתעללות משום שהעידו נגדו!רותם ואני שברנו את השתיקה סביב האיש, ולכן אנחנו בכתב האישום. מקווים ומתפללים שמישהו יתעשת סוף סוף, וישלח אותו כבר הביתה."

תא העיתונאיות, אליו גם אני משתייכת, נעמד מאחוריהם. שלח גם הוא לנשיאת מועצת העיתונות דליה דורנר, למנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר, למבקר המדינה יוסף שפירא ויועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין:"אנו רואות ערך רב בדיון הערכי החשוב המתרחש בימים אלו בתקשורת בנושא הטרדות מיניות וסבורות כי השארת אדם אשר עומדים בגנותו מעשים כה חמורים בתפקיד ניהולי בכיר פוגעת אנושות במסר הציבורי החשוב אותו אנו רוצות להנחיל ולהשריש בסביבת העבודה ובחברה הישראלית כולה", כתבו חברו התא לשר התקשורת.  חרף המלצות הממונה על המשמעת וחרף התובענה החמורה אשר עומדת כנגדו, המשקפת שנים ארוכות של התעמרות והטרדות מיניות של עובדים ועובדות אשר עבדו עימו ותחתיו, החליט הוועד המנהל של רשות השידור שלא להשעות אותו מתפקידו – החלטה תמוהה שאין כמוה בכל קנה מידה- מנהלי, מוסרי וציבורי כאחד", כתבו חברות התא. "תא העיתונאיות, אשר שם לו בין היתר כמטרה חשובה - להילחם בתופעה חמורה זו של הטרדות מיניות כלפי עובדות ועובדים בגופי תקשורת ולהבטיח סביבת עבודה בטוחה ומוגנת לכל, רואה בחומרה החלטה שגויה זו".

חברות התא קראו לשר ארדן, שהכריז לאחרונה כי בכוונתו להתערב לעומק בענייני רשות השידור, "להתערב מידית בפרשה ולהשעות לאלתר את משה נסטלבאום מכל תפקיד ניהולי, עד תום בירור ההליכים כנגדו".

רביד ואברוצקי הם לא היחידים שמדברים. גורמים רבים מרשות השידור, מצלצלים לחברות התא, מדברים ומספרים  על דרך התנהלותו של נסטלבאום לאורך שנים. מתברר כי גם לנציבות הם סיפרו את סיפוריהם, והעלו את החשדות לכאורה נגד המנהל שהם לא רוצים מעליהם. לא מדובר רק בהעלבות, וההתבטאויות המיניות הקשות שלו כלפי הקהילה ההומו-לסבית בקרב העיתונאים שלו, אלה גם בתחומים אחרים. כיוון שהוועד המנהל התעלם מהחלטת הנציבות, הם אזרו אומץ, ויצאו מחוץ לקירות הבניין ברוממה. מי בגלוי ומי לא. הם הכריזו מלחמה למען מקום עבודה נקי.

מבלי להיכנס לפרטים, חלק מהעדויות שהגיעו אלינו, לתא העיתונאיות, צריכות להגיע לידי הרשות החוקרת, המשטרה, על מנת שהיא תתן את חוות דעתה לאחר חקירה. העובדה שהפחד והשתיקה שאפיינו את התחום, מופרת  - היא היא חג השבועות, חג החרות, חג הצבע הלבן שסוף סוף מקבל מקום באמצעי התקשורת.  העובדה שאנשי תקשורת רבים שבטנם מלאה על התנהלותו של מי שאמור להיות מנהלם שנים רבות סוף סוף מרימים ראש ויוצאים החוצה -  מלמדת על השינוי שפרשת עמנואל רוזן עשתה בנו.

הוכחה נוספת לכך היא התפטרותו המפתיעה של מגיש "לילה כלכלי" בערוץ 10, שרון גל. הבוקר מפרסמים העיתונים על כך שכבר שבועות מתנהלת חקירה בעניינו - חקירה, לכאורה, בנוגע להתנהלות בעייתית בהיבטים אישיים ומקצועיים. מערוץ 10 נמסר בתגובה שהם לא נוהגים להגיב לבדיקה שטרם הסתימה.

האירועים האלה, מלמדים על עבודה אחת: התקשורת עושה בדק בית ומתנקה. הרעיון עליו הכריזו חברותיי לתא העיתונאיות. עכשיו ניתן יהיה לומר שזה רק מתחיל. הסכר נפרץ.