בעקבות החשיפה של העיתונאית אריאנה מלמד על מקרה אונס שעברה וקריאתה של העיתונאית שרון שפורר לנשים לפרסם את סיפורי אלימות מינית שחוו, נענו עשרות נשים והציפו את פייסבוק בסיפורים הפרטיים שלהן. הסיפורים חושפים את היקף התופעה, עד כמה נשים רבות נתקלות בה, בצורה זו או אחרת, לפחות פעם אחת בחיים, ברוב המקרים הרבה יותר.

 

עוד ב Onlife:

 

בעקבות השיתופים הרבים הקימה גל שרגיל, בשיתוף עם שלומית הברון, את העמוד אחת מתוך אחת, בו הן משתפות את הסיפורים של נשים שפונות אליהן. העמוד הוקם לפני שבוע, וההיענות אדירה: בתוך מספר ימים העמוד קיבל כבר יותר מ- 5,000 לייקים ומאות עדויות וסיפורים. כל סיפור מביא איתו עוד ועוד נשים שמבינות שהן לא לבד ורוצות לשתף. בנוסף, אחרי עשרות ומאות עדויות, החלו להופיע תגובות של גברים שהקריאה בעמוד שינתה, ולו במעט, את נקודת מבטם. בחרנו להביא כאן עדות אחת של אישה ותגובה אחת של גבר. אנחנו ממליצות בחום להכנס לעמוד, לקרוא ולשתף.

 

תגובתו הייתה שהוא היה חרמן ולא מפלצת

Gal Shargill

פרסמתי פוסט עם רשימה של מספר תקיפות מיניות שחוויתי במהלך חיי, ועכשיו אני אכתוב את התקיפה המינית החמורה שחוויתי.

 

לפני 3 שנים יצאתי עם מישהו שנראה לי מאוד נחמד. נפגשנו כמה פעמים בסופר ברמת השרון, ובשלב מסוים דיברנו והחלפנו מספרי טלפון. במשך שלושה שבועות יצאנו, נפגשנו כמעט כל יום לכמה שעות. באותו הזמן, למרות הזמן שבילנו ביחד, באותו הזמן רק התנשקנו.  באחד הימים הגעתי אליו הביתה בערב, ישבנו דיברנו על מה שקורה בינינו, והחלטנו שאנחנו זוג.

 

למחרת, עבדתי עד מאוחר, והוא ביקש ממני לבוא לישון אצלו לפני שאני חוזרת לסופ"ש לצפון. דיי התלבטתי אם לישון אצלו או לא, אבל הוא אמר בדיוק את המשפטים הנכונים- תבואי, אני רק רוצה לישון לידך מחובק, אני רוצה שנקום ביחד בבוקר.. וכל מיני משפטים כאלו. בסופו של דבר השתכנעתי, ובאתי לישון אצלו.

 

הגעתי בשעה די מאוחרת, התחלנו לראות סרט, ובערך אחרי 20 דקות נרדמתי אצלו בסלון. בסביבות 3 לפנות בבוקר, התעוררתי כי הוא התחיל לגעת בי מתוך שינה. העפתי לו את היד כמה פעמים, ובאיזו שהוא שלב התעוררתי לחלוטין. התחלתי להתלבט.. מה לעשות עכשיו. לצאת מהבית שלו ב- 04:00 לפנות בוקר וללכת לבד לדירה שלי או להישאר לישון אצלו, כי בעצם לא קרה משהו כל כך רציני, ואני אדבר איתו על זה למחרת. בגלל שפחדתי ללכת לבד לדירה שלי, ונשארו לי עוד שעתיים לישון לפני שאני אמורה לקום, החלטתי להישאר לישון אצלו, כי מה כבר יקרה.

 

בבוקר השעון המעורר העיר אותי, וגיליתי שהוא כבר ער. מרגע זה, הזמן נראה שחלף מהר ולאט בו זמנית. אני עדיין לא הספקתי להתעורר, לצחצח שיניים, לעשות פיפי, ואיכשהו בשניות, הוא הספיק להוריד לי את המכנסיים והתחתונים.

 

בלי לשאול, לדבר, או לשים קונדום, הוא פשוט חדר אלי. ניסיתי לדחוף אותו ממני, אבל ללא הצלחה. הוא לא התייחס אלי, וממש לא היה אכפת לו ממני. תפקידי היה להיות חור, הוא היה הכובש, ואני הייתי הנכבשת. כי בתרבות האונס, זוגיות לא יכולה להתקיים לפני שהגבר חודר לאישה. לא עניין אותו שהוא ממש הכאיב לי, ושממש לא הייתי רציתי ואפילו לא ממש הייתי ערנית מספיק כדי לעשות משהו. האונס נמשך במשך כמה דקות, עד שהוא גמר, כי לא באמת היה אכפת לו אם אני נהנית או לא. לא צריך לשאול אובייקט איך היא מרגישה, זה לא רלוונטי..

 

אחר כך כשהתעמתי איתו על זה, תגובתו הייתה שהוא היה חרמן ולא מפלצת. על זה אפשר להתווכח, האם אנס הוא מפלצת או לא.

 

אני עדיין בשלבי עיבוד הטראומה והיציאה מהארון משחררת.

 

___________________________________________________

 

הנה פוסט שכתב בחור שלא הזדהה בשמו בעמוד "אחת מתוך אחת": 

 

לא יודע איך אתנהל בהמשך ואיך אשמור על הנשים בחיי

תודה על העמוד הזה, אני גבר והפעמים שבהן הוטרדתי או שחשבתי שהוטרדתי שוליות לחלוטין, אבל העמוד שלכן נתן לי פרספקטיבה כגבר שאני חושב שעוד לא הייתה לי.

 

כמעט בכל מקרה שאני שומע אני שם את עצמי במקום של הגבר ובמקומות שאני מרגיש שיש ספק, שאולי התלונה הייתה כדי לנקום/לסחוט אני מזדהה איפשהו עם הגבר כי יש לי תחושה שעלילות דם כאלו יכולות להיקשר אליי גם אליי ללא יכולת להתגונן.

 

למרות שהמשפט הקודם שלי בטח נראה מאוד מקומם זאת בדיוק הסיבה שהאתר שלכם היה לי משמעותי כל כך - כמות העדויות, ללא מטרה, פשוט מקרים ועוד מקרים ועוד מקרים שחושפים את התדירות שהדברים קורים פשוט מקוממת ומאפילה על הכל.

 

הסיפורים הם מאוד תמציתיים, ממוקדים ואני מנסה לתאר איך חיים בסיטואציה כזאת, איך כל בת זוג שהייתה לי, איך כל ידידה כנראה תוכל להוסיף סיפורים משלה. איך יכול להיות שכל כך הרבה נשים נפגעות ונפגעות ונפגעות.

 

ירדו לי דמעות כשקראתי סיפור ועוד סיפור, הסיפורים פתאום ציירו לי גם את עצמי כלא רגיש, כלא מתחשב. שכל כך הרבה מצורת החיזור והתקשורת שלי יכלה להפעיל טריגרים אצל בנות הזוג, שלשלוח יד בסוף דייט שלישי מוצלח או שני או ראשון עשוי להיות יותר מדי קרוב לגבול. שהמעין-משחק בו הגבר מחזר ומנסה להתקדם יותר והבחורה מעכבת הוא לא תמיד משחק גם כששני הצדדים ממשיכים בו.

 

אני חושב על פעמים שצחקתי עם האקסית על 'אונס' סתם כי צחקנו כשאחד מאיתנו היה רוצה בזמן שהשני לא ובסוף שנינו היינו נהנים ושמחים אבל גם שאני הייתי משדל אותה לסקס כשאני הייתי מגיע למיטה חרמן והיא ישנה והכל היה בעדינות ושנינו נהנינו בסוף אבל הספק שעדויות כאן זרעו בי מפחיד אותי. מפחיד אותי שאולי משהו לא היה בצחוק, שאולי היא לא נהנתה באחת הפעמים. שאולי הייתי קרוב מדי ל'אונס' ולא כבדיחה פרטית בינינו. שמצב כזה עשוי לקרות במערכת יחסים תקינה לכאורה מבלי שהבחורה תתעמת עם הבחור ובמקרה הזה -  אני.

 

אני לא יודע איך אתנהל בהמשך ואני עוד לא יודע איפה אמור להיות סף הרגישות שלי כשאני קורא את כל העדויות שבאתר ואני יודע שאני לא רוצה להידמות אליהן.

 

ועוד יותר מהכל אני לא יודע איך אני אוכל לשמור על הנשים בחיי מפני תקיפות כאלו, איך אוכל להיות בשקט אם תהיה לי בת, איך זה בכלל לא ברור שאבקש מידידה שלי לחכות לי במקום מסוים כדי שניפגש, איך פתאום זה ברור שבנות הולכות בזוגות לכל מקום ואין מקום לצחוק על זה, איך זה לא ברור שאם אני אוסף טרמפיסטית שהיא תרגיש בטוחה או איך מישהי שמכירה אותי כבר המון שנים תרגיש בנוח אם נישאר לבד.

 

אני גם מבין כמה נשים בחיי בטחו בי כשהסכימו שאתארח אצלן או שהן יתארחו אצלי ונחלוק מיטה.

 

המון בהצלחה לכן ותמשיכו בעבודה החשובה הזאת. מקווה שיותר גברים יחשפו לזה, אני יודע שלי זה שינה הרבה.