כמה צדקנות ולשון כפולה יש בהחלטה של שר החינוך שי פירון לממן כיתות נפרדות לבנות ובנים כבר בבית הספר היסודי. רק לאחרונה הוא החליט לחייב, בצדק, לימודי ליבה לכל והיום הוא כבר מממן בכספי ציבור הליך מסוכן של הקצנה דתית, שמתבטאת קודם כל ותמיד בהדרה של נשים, או במקרה הזה – ילדות.

 

עוד באון לייף:

 

דווקא בתקופה שבה הדרת נשים מהמרחב הציבורי הפכה לנפוצה ויומיומית כל כך, בוחר משרד החינוך להצטרף לתופעה במקום להילחם בה. דווקא כשנדמה, בזכות לימודי הליבה, שמערכת החינוך הולכת צעד קדימה לכיוון שוויון הזדמנויות והכללתן בחברה של קבוצות מודרות ומוחלשות, בחר השר פירון לקחת צעד ענקי לאחור.

 

התפקיד של מערכת החינוך הממלכתית הוא תמיד לשאול: מה אנחנו מלמדים הילדים שלנו? אילו אנשים הם יגדלו להיות, ואיזו חברה הם יבנו כאן? כשאנחנו מפרידים בין בנות לבנים, כבר מגיל 9, אנחנו מלמדים אותם, בראש ובראשונה, שיש הבדל ביניהם. ולא סתם הבדל - היררכיה. אנחנו מלמדים אותם שבנים ובנות לא זכאים לאותו יחס, לא זכאים לשבת יחד באותם שיעורים או אפילו, במקרים רבים, ללמוד את אותם המקצועות.

 

אנחנו מלמדים את הילדים שלנו שעדיף שנשים וילדות לא יסתובבו במקומות שבהם יש גברים. שכדי שהגברים יצליחו לעמוד ב"פיתויי הנשים" אין שום צורך שילמדו לכבד אותן ולהתייחס אליהן כאל שוות, אפשר פשוט להעלים אותן. אנחנו מלמדים אותם שילדות בנות 9 הן מקור להסחת דעת.

 

צעד ענקי לאחור. שר החינוך שי פירון

 

אסור שנטעה, הפרדה בין נשים לגברים היא אף פעם לא סימטרית, המילה "הפרדה" היא מטעה. כשמפרידים בין בנות לבנים, זאת לא הפרדה אלא הרחקה. הרחקה של הנשים או הילדות והסתרתן במקום שבו לא צריך להתמודד עם קיומן.

 

אבל ההחלטה להפריד בין ילדות לילדים היא לא רק מבזה ומעליבה. הפרדה מגדרית בבית הספר מולידה הפרדה מגדרית בהמשך. זה לא סוד שכבר בתקופת בית הספר נשים מוסללות למקצועות מסוימים, "נשיים", שההכנסה הצפויה מהם נמוכה מאוד. הפרדה מוקדמת בין בנים לבנות מלמדת אותם שזה טבעי - שיש עניינים של בנים ועניינים של בנות, ומשמרת את אי השוויון הכלכלי בין גברים לנשים ואת התלות שנשים רבות עדיין נאלצות לסבול ממנה.

 

יגיד מי שיגן על ההחלטה שההפרדה בבתי הספר היסודיים במגזר הממלכתי-דתי כבר קיימת. שמשרד החינוך לא קובע נורמות חדשות, אלא רק מאפשר את הקיימות. כנראה ששר החינוך שכח שלקבוע נורמות חדשות זה התפקיד שלו, שזה בדיוק מה שהוא צריך לעשות. הנורמה של הפרדה מגדרית בין ילדים היא נורמה רעה, מעליבה ומסוכנת, ושר החינוך צריך היה להיאבק כדי לשנות אותה. במקום לעשות את זה פירון בחר בדרך הקלה - לממן את ההפרדה מכספי הציבור כולו, ולהכשיר את השרץ.