אודליה כרמון היא אחת הנשים הכי מזוהות עם פרשת משה קצב. שנים התהלכה תחת הכינוי 'א' ממשרד התחבורה', העידה כנגד קצב ימים ארוכים בדלתיים סגורות בבית המשפט נגד הנשיא לשעבר. בהמשך- נחשפה באומץ בשמה ובפניה בתכנית 'עובדה'. למרות שעדותה התבססה על מעשים שחלה עליהם התיישנות, היא הפכה למכרעת בכתב האישום נגדו ושימשה כבסיס להרשעתו באשמת אינוס.

עוד באון לייף:

אך משחשבה כרמון שתמה הסאגה המתישה, נפתח בפניה שדה קרב נוסף: כבר חודשים שהיא מנהלת מאבק להורדה מהרשת של סרטוני פורנו והשמצה שהועלו לרשת בעקבות עדותה. למרות התיקון לחוק הסרטונים שעבר בשבוע החולף בכנסת, שאמור לאכוף אסור פרסום תמונות מיניות ללא הסכמה, היא סקפטית באשר לסיכוי לשינוי כלשהו. אם מישהי כמוה, שמכירה את כל צמרת הפוליטיקה והמשטרה מנסה כבר זמן רב ולא מצליחה, מה תעשה נערה צעירה חסרת קשרים ואמצעים?

"ההכפשות עלי ברשת החלו מיד לאחר הופעתי בתוכנית 'עובדה' עם אילנה דיין לקראת צאת הספר שלי 'אשת הסוד'", משחזרת כרמון, "בני החייל הפנה את תשומת ליבי לכך שיש עלי סרטוני פורנו מכפישים שהופיעו בתדירות גבוהה. חלקם היו פורנוגרפיה בוטה, זולה ונמוכה, בהם הדביקו את פני לגוף של נשים אחרות וחלקם סתם סרטונים עם הכפשות. במשך הזמן חלק מהסרטונים התחלפו או הורדו, אבל חלקם לא הוסרו לחלוטין עד היום".

הנשים שמגרשות את הפחד

אודליה כרמון, אורלי רביבו, לינור אברג'יל ואחרות, קמו וחשפו את פניהן ושמותיהן , כדי שנשים אחרות יראו וילמדו 

לכתבה המלאה

 

סרטי הפורנו הבוטים 'כיכבו' באוויר חודשים ארוכים. בדיקה שערכנו השבוע מעלה שחלק מהסרטונים כבר הורדו מהאוויר ובמקומם מופיעה ההודעה: "התוכן אינו זמין בדומיין של מדינה זו עקב תלונה משפטית". אחת המילים שגוגל משלים אוטומטית כשמקלידים את שמה של כרמון הוא 'סרטונים'. לחצו במחשב שלכם ומיד ייקפצו קטעי וידאו מכפישים על כרמון מיו טיוב שמופיעים ראשונים בתוצאות החיפוש.

כרמון, במקצועה יועצת תקשורת אסטרטגית וקשרי חוץ, שימשה במסגרת תפקידה כיד ימינם של ראש הממשלה בנימין נתניהו פעמיים במהלך שני עשורים, ועבדה לצד ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ז"ל, שר החוץ דוד לוי ואישים פוליטיים נוספים. "בגלל התפקידים שמילאתי, אני מכירה אישית את כל הגורמים הבכירים ביותר בפוליטיקה והמשטרה ולכן חשוב לי לציין שטיפלו בתלונה שלי על הסרטונים גורמים בכירים ביותר במשטרת ישראל. ליבי ליבי עם בחורה שתיגש למשטרה להתלונן על סרטונים ללא קשרים מתאימים. לפני שהפעלתי את הגורמים הבכירים לא טרחו להשיב לאף טלפון כאשר ביקשתי לברר דברים. בפועל, גם הטיפול הזה לא עזר וחלק מהסרטונים כאמור עדיין באוויר".

עם פרסום התיקון לחוק הסרטונים בשבוע שעבר, הזדרזה המשטרה להזדעק על הקושי לאכוף את החוק נגד מפרסמי הסרטונים. כרמון: "אני לא מופתעת מתגובת המשטרה, שישר מתחילה בכסת"ח. במקרה שלי עברייני הרשת היו ידועים להם וגלויים, אך המשטרה בחרה שלא להתעמת".

במקביל ובניסיון להוריד את הסרטונים מהרשת, פנתה כרמון גם לגוגל וקיבלה תשובה כתובה שלא יוכלו לסייע לה בנושא. תחת זאת, הציעו לה בגוגל לפנות ישירות לבעל האתר. "לא פניתי לבעל האתר כי המשטרה אמרה לי לא לעשות זאת בשום אופן", מסבירה כרמון, "כשהבנתי שלעצמי לא אצליח לעזור רציתי לעזור לגבש מדיניות בנושא. פניתי שוב לגוגל והצעתי להם לקיים דיון משותף עם מנכ"לית ארגון הגג של נפגעות תקיפה מינית, אורית סוליציאנו, כדי לטפל בנושא הזה ובנזק שנגרם לנערות".

בין השאר כתבה כרמון, שמתנדבת בעצמה בארגון, לגוגל: "היום נודע לי (מטופלת שהגיע לאיגוד) על נערה בת 14 שניסתה להתאבד בעקבות סרטון שהעלה מכר על אינוסה ביו-טיוב. הדרך להסרת סרטון מסוג זה או אחר ארוכה ומורכבת, כפי שאני יכולה להעיד. הימים החולפים עד שפעולת ההסרה מתבצעת,יכולים להיות הרסניים עבור נערה שכל כיתתה מספיקה כבר לצפות בסרטון. הזמן עד שמגיעים לגוגל שהטלפון שלו לא זמין לציבור בישראל, המסמכים הנדרשים להסרה וכו' – יכולים להיות קטלניים, כאשר מדובר בקטינות".

כרמון לא זכתה עד כה למענה מגוגל על מכתבה: "ההתעלמות מוחלטת. הייתי מצפה מחברת ענק כמו גוגל לפחות למראית עין של אחריות חברתית. פניתי גם ליועץ המשפטי לממשלה ולוועדה למעמד האישה- אך ללא כל תוצאה".

לאילו תגובות זכית?

"הועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת שבה ודחתה את הדיון בו ביקשתי לעורר דיון ובירור איך מייצרים אינטגרציה בין הגופים הממונים כך שהדברים לא יפלו בין הכיסאות. במקום זה, אני צופה בכולם ובכולן מתראיינים בדאגה מעושה ומאוסה. כולם מצטיינים במתק שפתים אבל תוצאות אין. צריך להבין שהצלחה בישום חוק הסרטונים מותנית בראש ובראשונה ברצון הטוב ובשיתוף הפעולה של כל הגורמים הרלוונטיים – המשטרה, הרשתות החברתיות, הפרקליטות ושאר העוסקים הנושא. ניסיוני האישי, עם כל הידע הרב העומד לרשותי, וקשרי הענפים בהם יכולתי להגיע אל כל הקודקודים, הוא של מפח נפש מדאיג מאד מבחינה ציבורית".

ב-2009, כחלק מלימודיה לתואר שני כפסיכותרפיסטית באוניברסיטת דרבי, פרסמה כרמון מחקר בנושא הטרדות מיניות. המחקר עסק בשתיקה של הנשים שהוטרדו ונפגעו ובתהליכים הנפשיים שעוברים עליהן. כיום היא עובדת כיועצת אסטרטגית וכפסיכותרפיסטית וגם מרבה להרצות בעקבות פרשת קצב. כמי שעברה על בשרה וגם חקרה את הנושא אקדמית, היא גם עוקבת באופן יומיומי אחר פרשיות המין שמתפרסמות בארץ: אם זה פרשת בת ה-12 שנאנסה על ידי נערים שפגשה בפייסבוק, פרשת אייל גולן, אביו והמעריצות והספיחים של פרשיות 'ישנות' יותר כמו עמנואל רוזן והרב מוטי אלון.

ההוקעה הברורה והבוטה של החשודים בתקיפה בתקשורת יכולה הייתה להצביע על תחילתו של שינוי תודעתי, אבל כרמון ממהרת לצנן את ההתלהבות: "את שואלת על שינוי תודעתי? המציאות מוכיחה שזה לא משתלם ואף בחורה שפויה לא רוצה להיכנס למערכה ולהתלונן כי היא רק תפסיד מזה. ראי את פרשת איל גולן. דרך ההתנהלות הציבורית והתקשורתית בנושא מובילה למצבים של עליהום שנגמרים בלא-כלום, וכך גם הנשים וגם הגברים יוצאים נפסדים ומובסים. ראי מה קרה בפרשת עמנואל רוזן – מצד אחד אף אחת לא התנדבה להתלונן, מצד שני נעשה רצח אופי מזעזע לעמנואל וילדיו ודאי הרוסים, והתוצאה היא שכל הצדדים המעורבים בפרשה יצאו בהפסד צורב".

לכרמון עצמה שלושה ילדים בוגרים, שנאלצים להיתקל באזכורים הפוגעניים על אמם ברשת. "הילדים שלי מתייחסים לעניין בקור רוח מוחלט", אומרת כרמון,"יתכן והאדישות שלהם נובעת מאופן התייחסותי והתייחסותו של בעלי. הם בוגרים ומביני עניין ואף אחד מהם לא הביע פגיעה כלשהי מהתכנים הזולים. בואי לא נשכח שהסאגה נמשכת שנים ומדובר בעוד מהמורה בתהליך הכולל".

כרמון סבורה שהפרשיות האחרונות מראות על כשל חברתי מצטבר בישראל בנושא הטיפול בהטרדות ובתקיפות על רקע מיני: "אני רואה קו רצף ישיר ומחובר בין כל הפרשיות שמעסיקות לאחרונה את הציבור בישראל, החל מהרב אלון, דרך פרשת עמנואל רוזן ושרון גל ועד אייל גולן. יש כשל מערכתי קולוסאלי בחברה הישראלית בנושא והכשל מתחיל במשרד החינוך. אני מאד מתרשמת מהפירוטכניקה של שר החינוך והרפורמות החדשות לבקרים – אך היכן החינוך לערכים? מדוע אין מקיימים שעורי חובה בנושא? הטיפול בהתנהגות מינית נכונה צריכה להתחיל בחטיבות הביניים. הסיפור המזעזע על בת ה-12 שנאנסה על ידי קבוצת נערים ונערות נוספות שעולמן קורס עליהן בעקבות סרטוני זימה שמעלים עליהן צריך להיות אחד הנושאים המרכזיים שמשרד החינוך מטפל בהם".

לדברי כרמון, למרות הרשעתו של קצב, מערכת האכיפה עדיין אינה יודעת כיצד לטפל נכון במקרים של הטרדות מיניות בעבודה: "מקומות העבודה לא הטמיעו נכון את הטיפול בנושא, ולא פעם עובדת נאלצת להגיש תלונה במשטרה כדי שיתייחסו אליה ברצינות. ברגע שניגשת למשטרה את עולה על דרך חתחתים שיכולה לקחת שנים עם עורכי דין שעולים הון, חקירות משפילות ורצח אופי בבית משפט. מדובר בשנים על שנים של תסכול מביש. מי צריך את זה? ואחרי שאוזרים אומץ להתלונן – מסיימים עם פסק דין מביש של עבודות שרות לרב מוטי אלון".

מחברת גוגל נמסר בתגובה: "תוצאות החיפוש של גוגל הן שיקוף של התוכן והאינפורמציה שנמצאת ברשת. משתמשים שרוצים להסיר תוכן מהאינטרנט צריכים לפנות ישירות אל מנהלי האתר. ברגע שמנהל האתר מסיר את התוכן מהרשת, הוא יוסר מתוצאות החיפוש של גוגל באמצעות תהליך הסריקה הרגיל שלנו. אם מדובר בתוכן רגיש שצריך להסירו מיד, המשתמשים יכולים להגיש בקשה דרך הכלי הציבורי להסרת תוכן. למנועי חיפוש אין את היכולת להסיר תוכן או מידע אישי ישירות מהאינטרנט, לכן הסרת תוכן מגוגל או ממנוע חיפוש אחר עדיין יותיר את המידע המקורי ברשת. בדרך כלל אנחנו לא מסירים תוכן מתוצאות החיפוש, למעט במקרים בודדים כמו תוכן בלתי חוקי, הפרה של ההנחיות שלנו למנהלי האתרים או צו בית משפט תקף".

תגובת ח"כ ד"ר עליזה לביא העומדת בראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת: "הוועדה מאוד עמוסה בימים אלה, אבל הדיון שביקשה אודליה כרמון בהחלט על סדר היום שלנו. הטריגר שלנו לחוקק את 'חוק הסרטונים' הוא בדיוק המקרים שקשורים לנשים שהתלוננו נגד משה קצב. התהליך עד אישורו של החוק היה קשה ביותר כי היו אליו הרבה התנגדויות מצד הפרקליטות והמשטרה וכעת נפעל שכל הגורמים, כולל משרד החינוך, ייערכו על מנת שהחוק הזה יהיה ישים בתוך כמה חודשים. מרכזי הסיוע הם אלה שיזמו את הדיון בנושא המקרה של כרמון ואני קוראת לנשים נוספות, אמיצות כמוה, להגיע לתת עדות בוועדה. המשטרה הגיבה השבוע על הקושי ליישם את החוק ולכן בעוד חודש יופיע בוועדה גם השר לביטחון פנים אהרונוביץ' כדי להטמיע את דרך העבודה וחלוקת המשאבים ביחידת הסייבר שהוקמה במשטרה ואולי נזמן את כרמון לעדות בפגישה עימו".