עדי קול הצביעה היום בעד חוק המשילות. מהו הרעיון שעומד מאחורי חוק המשילות? האם הוא טוב לנו או רע לנו? מה המשמעות של הצבעה נגדו או בעדו? אין לי שום כוונה לדון בכל אלו. הטור הזה לא עוסק בחוק המשילות אלא בפוסט שהעלתה היום ח"כ קול לעמוד הפייסבוק הרשמי שלה.

ח"כ קול כותבת "אצביע בעד החוק למרות שאיני מסכימה איתו". המשפט הזה אמור להטריד כל אזרחית ואזרח בישראל, בין אם הצביע למפלגת יש עתיד ובין אם לאו. איך מגיעה חברת כנסת במדינה דמוקרטית שנבחרה בבחירות דמוקרטיות על ידי אזרחים שביצעו את חובתם הדמוקרטית להצבעה בעד משהו שהיא, כך באופן רשמי, אינה מאמינה בו?

יאמרו הציניקנים ש"מבינים בפוליטיקה" שלפעמים חברי כנסת חייבים לפעול בניגוד לצו ליבם כי אלו הם חוקי המשחק ומאחר והתמימות ממני והלאה אקבל את הטיעון הזה. ובכל זאת, שאלה נוספת: האם, מפעם לפעם, פועלת עדי קול בהתאם לצו לבה? האם בכל פעם שדעתה שלה תתנגש עם דעת הדיקטטור מעליה, דעתו של האחרון תהיה על העליונה? האם לזה מתכוונים כשאומרים "חוקי המשחק"? ואם כן, אז למה בכלל עדי קול מאיישת כיסא בכנסת? מה ההבדל בין כיסא אחד ליאיר לפיד וכיסא אחד לקול לבין שני כיסאות ללפיד? ועוד שאלת תם קטנה: האם זו הפוליטיקה האחרת שהבטיחו חברי יש עתיד?

עדי קול מסבירה את בחירתה בפוסט שלה שהופך מטריד יותר ויותר ככל שמתקדמים בקריאה: "הבעד שלי לא בעד החוק, אלא בעד יאיר לפיד". ח"כ קול היקרה, כשאת מצביעה בעד או נגד הצעת חוק בכנסת, את מכריעה האם ההצעה תצא לפועל או לא תצא לפועל ולא בעד או נגד הבלורית של יאיר. את קובעת את עמדתך בסוגיה זו או אחרת שנוגעת לאזרחי המדינה. בלתי אפשרי שכל הצבעה שלך בכנסת תהא הבעת אמון-ללא-סייג בראש המפלגה שלך. כלומר, זה כן אפשרי. היו כמה מפלגות שנהגו בדיוק כך (אבל הן לא התיימרו להביא "פוליטיקה אחרת"). השאלה הנשאלת היא האם זו המפלגה שאת מעוניינת להיות חלק ממנה.

לפי ההסבר של קול היא בעצם מחזירה ללפיד "טובה תחת טובה". הוא האמין בה, בחר בה והעניק לה מושב מרופד בבית הנבחרים. זה הזמן להשיב לו כגמולו ואיך עושים את זה? פשוט אומרים לו אמן.  למען האמת, זה אחד הפוסטים האומללים והעצובים ביותר שנכתבו פה אי פעם. עדי קול, בעלת שלושה תארים אקדמיים, מרצה, הוגה ויוזמת תכניות לימוד, פעילה בנושאים חברתיים שנים רבות ואישה חכמה ומוכשרת מאין כמוה נמצאת בכנסת הזו בזכות ולא בחסד. במקום לתרגם את יכולותיה הרבות למעשים, היא מתכופפת פעם אחר פעם תחת שרביטו של הבוס כי היא "חייבת לו". האם אי פעם תיגמר הכרת התודה המתמשכת הזו וקול תיזכר שהיא לא חייבת לו כלום, אלא לנו, הציבור? האם כשעדי קול תסיים לשמש כשופר לדעותיו של לפיד, נוכל סוף סוף לשמוע את קולה שלה?

"אני מאמינה לו שהוא באמת ובתמים רוצה שיהיה פה יותר טוב". בואו נבהיר משהו, הרוב המוחץ של חברי הכנסת בישראל רוצים באמת ובתמים שיהיה פה יותר טוב. כן, גם ביבי וליברמן ומרב מיכאלי וזהבה גלאון ודני דנון. כולם. גם אם מעשיהם מנותקים או מטופשים לעיתים, סביר להניח שאף אחד מהם לא באמת יצא לרקוד הורה כשישראל תתרסק. ייתכן ומדובר באמירה תמימה אבל אני באמת מאמינה שכמעט כולם מחבבים את המדינה שהם חיים בה ומקווים שהיא שיהיה בה יותר טוב. מה נחשב ל"יותר טוב" ואיך מגיעים ל"טוב" הזה זו כבר שאלה אחרת. ח"כ קול נמצאת בכנסת כי הרבה מאוד אנשים האמינו שהיא יודעת איך מגיעים ל"טוב" הזה, כי האמינו שמעשיה בפועל יובילו ל"טוב יותר". לומר לנו עכשיו שהיא מצביעה בעד משהו שהיא לא מאמינה שיעשה "טוב" זה קצת כמו לצחוק לנו בפנים.

"אני גם יודעת שאני אחטוף על הפוסט הזה לא פחות משחטפתי על ההימנעות שלי. כי בסוף מי ש?רקד לי על הדם?, ?הלך לי על הראש? או איך שלא תרצו לקרא לזה, עשה זאת לא מתוך תמיכה בי אלא מתוך שנאה יוקדת ליאיר" כותבת עדי קול וטועה בפעם המיליון בפוסט הזה. אני לא שונאת את יאיר לפיד, אפילו לא קצת. אני פשוט לא רוצה לשמוע אותו פעמיים. מספיקה לי פעם אחת.