דלג
שימו לב למשהו קצת תמוה: מצד אחד יותר מחצי מהמשפחות בישראל נמצאות באוברדרפט, כלומר השכר שלהן לא מספיק כדי לכסות את ההוצאות השוטפות. מצד שני, נתונים שהתפרסמו החודש ע"י מרכז נטע, מעידים כי 62% מהנשים מאריכות את חופשת הלידה מעבר לחופשה בתשלום בת 14 שבועות, ויוצאות לחופשה ללא תשלום אחרי הלידה, או עוזבות את מקום עבודתן במטרה להישאר עם התינוק בבית לתקופה ארוכה יותר.
עוד ב-Onlife:
ואכן, במשפחות רבות שמגיעות לייעוץ כלכלי בגלל מינוס בבנק שהולך וגדל, נקודת המפנה היא הולדת תינוק והארכת חופשת הלידה. נכון, בדרך כלל המשפחות האלו היו במינוס בבנק גם לפני הלידה, ונאבקו יום-יום בבעיות פרנסה וקושי לסגור את החודש, שלא לדבר על לחסוך. אבל זה רק מעורר עוד יותר פליאה: איך משפחה שלא גומרת את החודש עם שתי משכורות, יכולה להרשות לעצמה להאריך את חופשת הלידה בחודש, חודשיים ואף בשנה, ולרדת למשכורת אחת בלבד?
בל נשכח, שדווקא בתקופה זו רמת ההוצאות רק עולה וכוללת חיתולים, מזון תינוקות, בגדים, ציוד ותרופות וגם חימום הבית או קירור, אוכל לאם שאכלה לפני זה בעבודה, ואפילו קניות אימפולסיביות משיטוט בקניונים ומרכזי קניות עם התינוק הישן.
הכל מתחיל בפרדיגמה הבלתי ניתנת לערעור: הכי טוב לתינוק להישאר עם אמא שלו בבית! לזה נוספים תירוצים כמו: "אני מניקה, והחזרה לעבודה תגמור את ההנקה", "המשכורת למטפלת יותר גבוהה מהשכר שלי", "המטפלת שאני רוצה מתפנה רק בספטמבר" ועוד.
השתמשתי במילה תירוצים ולא סיבות, כי באופן אובייקטיבי, אפשר להפריך כל אחד מהתירוצים האלו: אני מכירה לא מעט אימהות שחזרו לעבודה במשרה מלאה והמשיכו להניק. מי שעובד במשרדי היי טק ופתח את המקרר במטבחון הקומה כדי להוציא יוגורט, בטח נתקל לא פעם בבקבוק של תינוק מלא חלב אליו מוצמד פתק בכתב גדול: "לא לגעת! חלב אם". יש שמוסיפות הערה לגברים הסקרניים שרוצים "רק לטעום": 'חלב אם חשוב להתפתחות המוחית של התינוק, לך כבר אבוד...'. מי שההנקה חשובה לה, מוצאת את הדרך לשאוב או לשלב ויכולה להניק עד ההיריון הבא!
לגבי המשכורת שבקושי מכסה את המטפלת: גם לזה יש פיתרון. אם את לא גומרת את החודש והשכר שלך נמוך, המסקנה היא, ראשית שאת לא יכולה להרשות לעצמך מטפלת צמודה ב 4,000-5,000 שקל. עם כל הרצון לתת לילד את מה שהכי קרוב לאמא, ואת מוכנה להתפשר אפילו על הכי קרוב לסבתא, אם את לא מנהלת שמרוויחה סכום נאה מאוד כל חודש, כנראה שתצטרכי להתפשר על הכי קרוב לשכנה טובה, כזו שפותחת משפחתון קטן ל 3-4 ילדים בחצי מחיר ממטפלת. זה לא אומר שהיא פחות טובה ממטפלת, ושהיא מחבקת ומעניקה פחות לילדך מאמא שיש לה כמה ילדים.
מה, אין סיפורי זוועה על מטפלות יקרות שתועדו במצלמה הביתית מתעללות בעולל חסר הישע? נכון, בטח יש גם סיפורים כאלו על משפחתונים, אבל זה רק אומר שאת צריכה לבחור היטב ולעקוב, אבל - במחיר שאת יכולה להרשות לעצמך.
שנית, אם את לא מרוויחה מספיק, אפשר לשנות גם את הצד הזה של המשוואה. האם את עושה הכל כדי להרוויח יותר? האם את משקיעה בעבודה ומוערכת כך שירצו לתגמל אותך ביותר ולהשאיר אותך שם? נשים רבות מצהירות, אפילו בראיון, שחשוב להן שעות עבודה נוחות כדי להיות עם הילדים. למעשה, הן אומרות, אני מוכנה להרוויח מעט, ובלבד שלא תדרוש ממני להגדיל ראש ולתרום למאמץ בעבודה מעבר למינימום שנדרש. וכך נכנסים לסחרור: עובדים רק בשביל הכסף ולא כדי להתפתח ולצמוח בעבודה, הכסף לא מספיק אפילו למטפלת, אז מוותרים על העבודה, עכשיו הכסף בכלל לא מספיק ומחפשים שוב עבודה נוחה ולא מספקת: לא כסף ולא צמיחה.
אז ההנקה אינה תירוץ טוב גם לא עלות המטפלת. אבל צריך לחכות עד ספטמבר בשביל להכניס את הילד למסגרת, או עד שהמטפלת תתפנה, לא? לא. אלא אם כן הילד שלכם עולה ישר לכיתה א'. אם מחפשים טוב, תמיד אפשר למצוא מטפלת שיש לה אפשרות לקחת את הילד שלכם בנוסף לילד שכבר יש אצלה ולקבל עוד 2,000 שקל. במשפחתונים והמעונות לא יגידו לכם לא, אם כמות הרשומים מאפשרת זאת.
בכלל כדאי לחשוב על המטפלת לתינוק כמה שיותר מהר, אפילו לפני הלידה, כדי שתוכלו לארגן את הטיפול הטוב ביותר, בתקציב שיש לכם ובעיתוי המתאים לכם. פרדיגמה היא לא דבר שאפשר להתווכח איתה. זו דעה, היא סובייקטיבית, וקשה מאוד לשנות אותה. אז מי שמאמינה שחשוב מאוד שהתינוק יגדל עם האם בשנה הראשונה לחייו, זה נכון מבחינתה. לא יעזור שאומר, שעדיין לא פגשתי את התינוק שגדל וזכר לאמו על ספת הפסיכולוג את העובדה שחזרה לעבודה בתום חופשת הלידה ולא נשארה איתו בבית עד גיל שנה.
אגב, מה שכן זוכרים ילדים להוריהם זה את העוני, המחסור, חוסר היכולת של ההורים לפרנס את הילדים בכבוד ובהתאם לסביבה בה גדלו. אז אם את חושבת כך, ויש לך בעל שמרוויח ממש טוב או חסכונות שצברתם במיוחד כדי שתוכלי להישאר עם התינוק בבית ולא לעבוד או אפילו הורים תומכים שיכולים לעזור כלכלית – מצוין! הישארי עם התינוק בבית ותני לו את הכי טוב שאת יכולה לתת.
אבל אם את לא ברת מזל, ומשפחתך זקוקה למשכורת שלך כדי לשרוד – שנסי מותניים, צאי לעבוד, פרנסי את התינוק, ותמצאי לו את התחליף הטוב ביותר לאמא בתקציב שאת יכולה להרשות לעצמך. זה לא מושלם, אין כמו אמא, אבל זה בסדר וזה הכרחי לטובתו של הילד, שיהיה לו מה לאכול, שיהיה לו איפה לגור, ושיהיו לו הורים שלא ישנים בלילה כי צומחת לו שן ולא כי הם חרדים מהטלפון ממנהל הבנק.
הדילמה והקונפליקט בין קריירה לאמהות קיימת כל הזמן, לא רק בשנתו הראשונה של הילד. כולנו מתרפקים על העבר, איך האמהות שלנו לא עבדו, הניקו אותנו עד גיל 3, קיבלו אותנו עם ארוחת צהריים חמה כשחזרנו מהגן, והיו שם בשבילנו בגיל ההתבגרות כדי שלא נשתה אלכוהול ונעשן סמים.
אנחנו לפעמים שוכחים, שלהורים שלנו לא הייתה אפשרות להיות במינוס בחשבון, שישנו שלושה ילדים בחדר אחד, ונעלנו את הנעליים של האח הגדול או הבן דוד. התקופה עכשיו היא אחרת, אנחנו רוצים לתת לילד את הטוב ביותר, גם מבחינת חום, אהבה וטיפול וגם מבחינה כלכלית. לפעמים יש קונפליקט ואי אפשר לתת גם וגם וגם. צריך להתפשר, צריך לוותר, צריך להכיר במגבלות שלנו. תקציב זה מגבלה.
אם בכל זאת את בוחרת להאריך את חופשת הלידה, יש לך מספיק זמן לתכנן זאת ולהתכונן לכך. תשעת חודשי ההיריון + 14 שבועות חופשה בתשלום. הרבה נשים שיוצאות לחופשת לידה, אינן מודיעות בעבודה אם הן מתכוונות לחזור אחרי 14 שבועות כחוק, או לקחת חל"ת, גם זה כחוק. הן מעדיפות להודיע למעסיק ברגע האחרון, "לפי איך שארגיש" כשתסתיים חופשת הלידה. נכון שאי אפשר לתכנן איך תרגישי. אבל אפשר לתכנן מה יקרה אם תרגישי שאת רוצה להישאר בבית לחל"ת (חופשה ללא תשלום).
נניח שתישארי לחל"ת. כמה זמן? מה רמת ההוצאות שיהיו לכם? מה תהיה ההכנסה? האם יש חסכונות שאפשר להשתמש? האם יש הוצאות שאפשר להוריד ולאזן בין ההכנסות וההוצאות? אולי זה בכלל הזמן להחליף עבודה ולפתוח את העסק שחלמת עליו. אם כן, תכיני תוכנית עסקית. קחי בחשבון שההכנסות יהיו הדרגתיות, שיש הוצאות בהקמת העסק. האם אתם יכולים להרשות לעצמכם את הקמת העסק כעת? לתכנן. מקסימום, אם תרגישי שאת מוכרחה לחזור לעבודה בתום חופשת הלידה, תוכלי לשמור את התוכניות ללידה הבאה, כי אי אפשר לדעת איך תרגישי אז...
הכותבת היא יועצת לכלכלת משפחה בעלת תואר ראשון בכלכלה ושני במנהל עסקים.
משפחה בפלוס http://www.dorit4family.com/


סה"כ תגובות: 56
פרסום תגובה חדשה
תגובות
במקום להעצים נשים את מגבה מעסיקים, רובם גברים, שלא מבינים ש-14 שבועות חופשת לידה זה כלום (באירופה חופשת לידה נמשכת בין חצי שנה לשנה!)
תתעוררי: נשים לא "מנצלות" מעסיקים ולא "מחפשות תירוצים להאריך את חופשת הלידה". אנחנו המנוצלות, אותנו עושקים. את צריכה להתבייש על מה שכתבת.
אונלייף, אני מחרימה את האתר שלכם לאלתר.
נשאתי בבית לאחר הלידה של ילדי השלישי עד שגילו הפך לשנה וחצי למרות שהיינו צריכים להצטצמם בהוצאות, וחוזרת לעבודה בלב שלם שהילד יכול להתמודד עם עוד 2 ילדים איתו במשפחתון שכונתי. כותבת המאמר חסרת רגישות,לי אישית לוקח לפחות חצי שנה להתאושש מכל לידה , ובעלי היקר תומך בי בכל לב.
איזו כתבה צינית, קרה ומתנשאת.
עצוב לראות לאן החברה שלנו הגיעה.
הקשר בין אם לתינוק הוא כ"כ טבעי, כ"כ בסיסי ולא צריך להסבירו ולהתנצל עליו.
לא הייתי רוצה להיות בתה של הכותבת,.
ללא תוכן
חיפוש קצר ברשת מגלה שהיא נשואה 3.
בדרך כלל אני לא כזו תוקפנית. אבל היא ממש קוממה אותי. גברים לא מעיזים לדבר כך על אימהות.... למה מי שמה? מי היא?
חוסר הבנה בסיסי של משתנים פרט ל'אובר דרפט' ומשכורת. חברות שתומכות בנשים שלוקחות חופשת לידה שסבירה לצרכים ההתפתחותיים של התינוק והרגשיים של האם רואות את הרווח בפחות בעיות התנהגות. הכתבת מתארת נשים שמעונינות להעניק לתינוק שלהם תמיכה כעצלניות. איזה שטותץ
ללא תוכן
אני אדם ריאלי ובסה"כ מחושבת כלכלית וכך גם בן-זוגי.
יחד עם זאת הכסף אינו חזות הכל ותינוק זקוק למגע אוהב (עדיף על פני פעוטון) ולאמא רגועה ולא לחוצה מלהטוט בין הורות לעבודה תוך חוסר שינה שניה לאחר שהתאוששה מהלידה ומקשיי השבועות הראשונים. 14 שבועות הם כלום, למעשה אפילו 20.
לא מעונינת לשאוב ולא מעונינת שזרה תאכיל את בתי מבקבוק. אני מתכונת להיות אתה לפחות עד גיל חצי שנה (כפי שעשיתי עם בכורי) ומעריכה כאלה שמגדלות שנה ושנתיים.
כלכלנית דגולה, איש לא יזכור אתך (ואותי) בעוד 100 שנה מלבד נכדינו. העבודה לא תגיד עלינו קדיש, לכן אני מבכרת ילד שלישי על חדר רביעי בדירה ושעות עבודה שפויות יותר לי -וגם לבן-זוגי - העיקר שנחיה ברווחה נפשית, שכלית ורוחנית.
נו , באמת! הקשר בין אובר דראפט לחופשת לידה מקרי בהחלט.
משיכת היתר הינה תופעה המאפיינת אנשים עם התנהלות כלכלית לקויה ולא קשורה כלל וכלל עם החלטה בריאה וחיובית של נשים להקדיש זמן ואהבה לילדיהן, כפי שראוי.
ישנן מדינות בהן הבנק אינו מאפשר משיכת יתר ובכל זאת הנשים נשארות בבית לפחות חצי שנה ועל פי רוב שנתיים עם כל תינוק.
הדעה בטור היא תוצר של תודעה כוזבת לפיה הפרט הוא האחראי היחיד לגורלו ועליו להירתם כל חייו למען שגשוג כלכלי של עצמו.
לצורך כך עליו להקריב קורבנות כגון זמן עם משפחתו, ליווי התינוק והענקת אהבת אם, ....בקיצור לוותר על כל מה ששוה לחיות בשבילו בשביל לצבור כסף.
תיאוריה זו משרתת בעיקר את בעלי ההון כי היא מצדיקה את כל העוולות בחברה תוך הפלת אחריות על הפרט.
זה גם מקל מאוד על הממשלה.
הקפיטליזם !
כתבה איומה. כאילו לא די לנשים בייסורי המצפון שתוקפים אותן ממילא מגיעה לה ה"מומחית" להוסיף עוד על השק הכבד . אכן מצבם של חלק מההורים הצעירים קשה. הפתרון לא טמון בחזרה מהירה לעבודה אלא בירידה מחושבת ומושכלת באיכות החיים. כפמיניסטית אני קוראת לך לתת כבוד רב יותר לבחירות שעושים אחרים ולעשות שימוש במילים חריפות פחות. הסיכוי שנשים תפנינה אליך כאשת מקצוע אחרי כתבה כזו הוא קטן מאוד כיוון שאת משדרת חוסר כבוד למה ששונה ממך וחוסר מוחלט של הבנה למורכבות השיקולים.
כמה חזירות, אטימות וחוסר רגישות בכתבה אחת?
תינוק זקוק לחום אהבה דאגה ומסירות!
כסף זה נחמד כשמגדלים תינוק אך זה לא מה שיהפוך את התינוק למאושר רגוע ובטוח בעצמו.
תינוק חייב להיות עם אבא או עם אמא במהלך השנתיים הראשונות!
עבודה יכולה לחכות.
לפני שמביאים תינוק לעולם יש לתכנן ולהיערך בהתאם. יש לחסוך די כסף לשנתיים הראשונות ולצמצם הוצאות לא הכרחיות.
הכותבת צודקת - אם כל חודש נכנסים למינוס - צריך לעבוד כדי שלא יהיה עוד מינוס (וכך גם החוב לא יצטבר ע"ח הריבית דריבית).
מעניין שכל המגיבות כאן, וחלקן מגדירות עצמן כפמיניסטיות רוצות שיוויון זכויות בבית (שהאבא יחלוק איתם את הטיפול בתינוק חצי-חצי), אבל לא מוכנות לתרום כספית לבית - אלא רק הגבר צריך לסחוב על כתפיו את עול העבודה.
כרגיל - שיוויון רק כשנוח.
כמו בכל דבר בחיים צריך לדעת להתפשר. הכותבת צודקת. כדי לפרנס את המשפחה מוכרחים להתפשר. כדי להתקדם בקריירה ולהגיע להישגים יש לחזור לעבודה מס חודשים לאחר הלידה אחרת אין סיכוי לעמוד בתחרות עם אחרים ששלא יולדים.. ילדים שמחים כשאמא שלהם שמחה ומסופקת.
אני לא מתחרה עם אף אחת, אני עושה מה שטוב קודם לילדים שלי, לא הבאתי אותם כדי לזרוק אותם לאיזה משפחתון או מטפלת ומהר לחזור לעבודה כי בעצם אין לי זמן בשבילם, אם צריך אני נשארת איתם גם שנתיים ואפילו יותר, הוצאות מיותרות אין לי, אבל ילדים בריאים מחונכים וטובים יש, ב"ה! ואת זה אף עבודה לא תתן לי, ולא חסר להם שום דבר!!
"לדים שמחים כשאמא שלהם שמחה ומסופקת. " מי אמר שאמא לא יכולה להיות שמחה ומסופקת כשהיא לא עובדת שעות מטורפות? אלא מקבלת סיפוק מבילוי זמן איכות עם ילדיה. ושוכרות מטפלות שיטפלו בהם. אז מה יזכור הילד אחרי זה?
כאם לשניים, המתחזקת קריירה במקצוע חופשי, עדיין היה לי מאוד חשוב את חופשות הלידה שלי ולטפל בילדיי הרכים לפחות בחודשים הראשונים לחייהם. לא הבאתי אותם לעולם בכדי שאחרים יגדלו אותם. שיקולים כלכליים לא מחייבים חזרה מוקדמת לעבודה, אלא יצירת חיסכון מתאים מראש והתקיימות בהתאם ליכולת.
הכסף הוא חזות הכל.
מרחמת עלייך וכל ילדייך שכך את חושבת. ודאי לכל אחד מהם חדר יפה עם מחשב וטלביזיה ואפס זמן עם אמא. לבריאות.
אני חי בשבדיה בה חופשת הלידה מתחלקת בין ההורים ונמשכת 450 ימים! ילד לא יכול להתחיל פעוטון לפני גיל שנה. הביטוח הלאומי משלם 80% מהמשכורת לאורך חופשת הלידה.
צאי ולמדי כותבת יקרה - איזה כלכלה מצליחה יותר? היכן יש אחוז גבוה יותר של תעסוקת נשים? הידעת שלמעלה משמונים אחוז מהגברים בשבדיה לוקחים חופשת לידה בת מספר חודשים בשנה הראשונה של חיי הילד? כשביתי היתה בת תשעה חודשים חזרה אישתי לעבוד ואני הייתי בבית.
ילד בן 14 שבועות ראוי שיהיה בבית.
ילד עני? הכל תלוי בסדר העדיפויות של המדינה. כשבונים כבישים עוקפים בשטחים וממנים אברכים קשה למצוא כסף לרווחה.
על כל פנים הכתבה רדודה, פופוליסטית ומטופשת.
ללא תוכן
זה טיפול מסור ואהבת אם
בדיוק!!!! השנים הראשונות והמעצבות של הילד באות ולא חוזרות. זה הזמן האחרון שנותר לנו כהורים בעידן המודרני להתחבר לתפקיד הראשוני והיצרי ביותר. להעמיד צאצאים חזקים ומאוזנים לדורות הבאים. ילד שגדל שלא ע"י אימו יש סיכוי גבוה שלא יהיה כזה....
למה שנרצה אחרי המאמץ להביא אותם לעולם לתת אותם לזרים שיגדלו אותם? ואני לא מתכוונת לעולמי עד. לפחות עד גיל שנה. אומרים שתינוקות אדם נולדים לא בשלים ולמעשה מסיימים את ההתפתחות "העוברית" לאחר שנה שהם בחוץ. הם חייבים אותנו. הם מחוברים אלינו. ושום מטפלת/סבתא/בקבוק - רק תבחרו לא יכולים להחליף א י מ א!!!
אני אישית מכירה ילדים שנפגעו מכך שלהוריהם לא היה זמן אליהם, זה הרי לא נגמר בלצאת לעבודה כמה שיותר מהר מרג הולדת הילד , זה ממשיך גם כאשר צריך לבוא לאסוף מהגן ולא מספיקים אז שולחים מטפלת שתוציא מהגן
ואח"כ צריך גם זמן איכות לבד ומשאירים את הילדים עם מטפלות ובבית הספר אין זמן להגיע ולהתעניין
אישית מכירה בחור שהתאבד כי לא הרגיש שהוריו מתענינים בו, שניהם קרייריסטים ומוערכים מאד בתחומם, חבל שהילד לעולם לא יעריך אותם יותר.
כתבה מקטינה ומחלישה כל כך .בושה לאתרכם שנותן במה לכזאת דעה!!
כאמא לחמישה ילדים יש אפשרות להשאר עם הילדים בית גם מעבר ל 14 שבועות. האם קראת לאחרונה מאמרים שמראים החשיבות הרגשית של ההשארות בבית,או חשיבות ההנקה ולא מבקבקבוק. כן כנראה את לא הנקת ולו יום אחד כל מה שמעניין אותך זה כסף אבל שמביאים ילדים לעולם צריך לדאוג להם גם רגשית ולא רק חומרית כדאי שתתחילי להעצים את הנשים בדרך אחרת ותפני את המאמצים שלך לנשים בדרך אחרת .
ללא תוכן
להחרים, להחרים, להחרים
את האתר, אותה ויותר מכל
את דעותיה הקפיטליסטיות-חזיריות,
זכוכות וחשוכות.
הכתבה הזאת פשוט חסרת ביסוס לחלוטין וצר לי שאת מעיזה לייעץ למישהו ולשלול ממנה כל זיק של אמהות אמיתית.
עצוב מאוד מאוד
אין מה לכתוב לך מרוב שאת פשוט נוראית, חוצפנית וחסרת כל לב וחוכמה. לכי כנסי לפוליטיקה מתאים לך, ואני מקווה שאין לך ילדים.
אני אענה לך רק על שאלה אחת ששאלת:
"אבל זה רק מעורר עוד יותר פליאה: איך משפחה שלא גומרת את החודש עם שתי משכורות, יכולה להרשות לעצמה להאריך את חופשת הלידה בחודש, חודשיים ואף בשנה, ולרדת למשכורת אחת בלבד?"
התשובה פשוטה: כי בניגוד אליך, יש עוד אנשים בעולם הזה, שמבינים שיש דברים יותר חשובים מכסף, ושאת מה שהתינוק מקבל מאמא שלו, שום כסף בעולם לא יכול לקנות.
אני לא מבינה על סמך מה הנתונים וכמה ילדים גידלת שאת כל כך מנוסה? אגב כסף לפסיכולוג הוא גם הוצאה אנני מכירה ברבה משפחות כפי שתארת שהתוצאה אומנם שאמא עובדת ולא רק לשם הנוחות אלא לפיתוח וצמיחה אבל אין לה זמן לילדים והם במסגרות עד הערב? ומי יותר מאושר ? הילד שאמו בצהריים עמו או הילד שישב על ספת הפסיכולוג עלך היותו ילד עם חסכים,ילד מפתח אומלל, הכתבה שלך קיצונית שיפוטית וחסרת רגישות, אולי מתאים לסין או למדינה כזו כמו "אמא נמרה"מ צריך איזון ושילוב ואני מקווה שתפנימי זאת
שעדיין לא פגשתי את התינוק שגדל וזכר לאמו על ספת
את כותבת "שעדיין לא פגשתי את התינוק שגדל וזכר לאמו על ספת הפסיכולוג את העובדה שחזרה לעבודה בתום חופשת הלידה ולא נשארה איתו בבית עד גיל שנה." את הרי לא פסיכולוגית אז מניין לך????????????? חוץ מזה שאם תקראי קצת ספרי פסיכולוגיה במקום לרוץ כל הזמן אחרי הכסף תביני כמה הילדים זוכרים הכל!!!!!!! מגיל 0 ועד 6 שנים אלו השנים החשובות בחייו של הילד, אין לי ספק בכלל שילדותך הייתה ללא חום ואהבה מהורייך ורק מתוך תיסכול מאוד גדול וזיכרונות ילדותך כך את חושבת , כי ילד שגדל עם חום ואהבה ימשיך זאת ויגדל את ילדיו בדיוק אותו הדבר , דרך אגב- אני אמא לשתי בנות שנות שנתיים וחצי ושבעה חודשים ועדיין מניקה את שתיהן , כולי גאווה ואהבה אחת גדולה , יש לך הרבה מה ללמוד!!!
או שאין לה ילדים, או שיש לה והיא צריכה להצדיק בשביל עצמה מדוע יצאה לעבוד מהר לאחר הלידה(ות).
לי יש דוקטור במתמטיקה. גם אני יכול להשמיע את חוות דעתי "המקצועית" והלא רלוונטית לגבי גידול ילדים?
איזה אומץ יש לך לכתוב שטויות בנושא שאת לא מבינה בו בגרוש. אני לא יודעת איזה מן יועצת כלכלית את, אבל אמא טובה בטח את לא. הילדים שלי מאושרים לראות אותי כל יום אחרי בית ספר והגן ומקבלים ארוחה חמה ויחס חם צמוד ואוהב, ואת בטח מגיעה שני לפני שהם שוכבים לישון ומפסידה את כל החוויות איתם. כסף זה לא תכלית החיים, אפשר לחיות ולהיות מאושרים גם אם לא יוצאים כמה פעמים בשנה לנופש, ולא קונים מותגים.
יש לי רעיון יותר טוב, נגמול את הילדים מחלה אם או תחליף חלב, וגם מטיטולים וכל השאר כבר בגיל חצי שנה, כך נחסוך ונהיה ממש עשירים...אבל כנראה שלא מאושרים.
הייתי רוצה לשמוע מהילד שלך את מי הוא רואה יותר במהלך השבוע? אותך או את המחשב שלו?! אני גרה ברמת השרון והעוני לא כ"כ נמצא פה אבל ילדים עם חסכים סמים ואלכוהול יש פה בשפע! שום הנאה לא מספיקה להם כי את הדבר החשוב ביותר ההורים שלהם לא עשו! לא מילאו להם את הנפש! מותר ללמד ילד לשמוח תמיד במה שיש לו.. שכסף זה לא הכל בחיים! עדיין לא פגשתי מישהו שלקח איתו אפילו גרביים לקבר.. תתביישי לך, לכי ותעשי תואר באוניברסיטה של החיים.
איזה כיף לקרוא את תגובות הנשים פה שעומדות על דעתן ומהותן.
גברת כותבת, אנחנו הנשים מחזיקות בכוח הקיומי הראשוני היחודי והבסיסי ביותר להמשך קיום העולם הזה והוא היכולת ללדת!!!
מגיע לנו על כך מקום של כבוד , עוצמה ונוחיות ולא מקום של התפשרות!
אם משפחה הייתה במינוס לפני לידת תינוק , אז היא תהיה במינוס עוד יותר גדול אחרי לידת תינוק, אפילו אם אשה תצא לעבודה אחרי 14 שבועות. לפי הגישה שלך, היית פשוט צריכה לכתוב" את במינוס? שלא תחשבי ללדת תינוק". ודרך אגב עוני - זבמושג יחסי.
ייתכן והדברים נאמרו בנימה מתנשאת, לא מעצימה ולא מכבדת ומאוד מכלילה. אולם בעבודתי אני נתקלת הרבה בנשים שנשארות בבית עם הילדים והם מתוסכלות להחריד. עדיף היה לאותם ילדים לגדול במשפחתון. מה גם ש(ואני לא מצדדת בחדר פרטי לכל ילד, להיפך...)אין להוריהם את הדברים הבסיסיים ביותר להעניק להם כמו לשלם לאח גדול הזנה לגן , לשלם לספרי לימוד ועוד. אי אפשר לצאת באמירה גורפת בנושא הזה. יש משפחות שמתמודדות כלכלית יפה ומצליחות עם האתגר גם כשהאם מאריכה חופשה ויש כאלה שיהיו במינוס גם אם האם תצא לעבוד.
אני חושבת שנ"ק ההנחה הבסיסית צריכה להיות שילד יגדל בריא בנפשו אם הוריו יהיו בריאים בנפשם, מה שמתאים לנפש ההורים וגורם להם להיות שלמים אך לא נזקקים יתאים גם לנפש ילדם. שנזכה לגדל הרבה ילדים בריאים בנפש ובגוף ונזכה להעניק להם שפע רוחני, רגשי ולא נצטרך להחסיר את החומר.
אני מעדיף לא להגיב על כתבה בוריה שכזו. ואגב מגיבים יקרים- תארים לא מוכיחים חכמה ואנושיות.... עוד אישה שמחפשת תירוצים ולא סיבות
נשים יקרות אולי תשקיעו את האנרגיה שלכם לא בלהעלות על המוקד את הכתבת אלא לדוגמא בלהאריך כחוק את חופשת הלידה בתשלום!!!!
במקום כל הטירחה הלא-כלכלית של לגדל ילדים ממש בעצמך.
באמת לא רציונלי מצידך
תחשבי שוב. על הכל. כל מילה שכתבת- ההפך.
מזל שאני לא הבת שלך.
הכותבת שאינה מביעה דעה אישית לגיטימית אלא מייעצת לקוראות איך צריכה אם צעירה לנהוג פשוט טועה. סדר העדיפויות שלה נראה לה נכון ומוצדק. עדיף לקנות לילד במקום לתת לו מעצמך. הילדים היום חיים בחברה חומרנית ולכן כדאי שילמדו וקדם שהכסף יענה את הכל. בושה.
ללא תוכן
הכותבת טוענת שאף ילד לא זכר שאימו חזרה מהר לעבודה. יש לזכור שלא רק מה שאנחנו זוכרים באופן מודע משפיע עלינו, ישנן חוויות מעצבות שעברנו כתינוקות ואנחנו לא זוכרים אך הן עדיין משפיעות על אישיותינו ועל האופן בו אנחנו תופסים מערכות יחסים. ולידיעת הכותבת ישנם מחקרים שנעשו ע"י מיטב הפרוסורים באוניברסיטת חיפה המוכיחים שישנה פגיעה בהתקשרות בין הפעוט להוריו עבור תינוקות ששהו במעונות יום או כל מסגרת בה יחס הילדים הוא יותר מ2-3 ילדים למבוגר.
לאן הגענו שאשה ואם כותבת את המילים האלה.....כולי רחמים עליה , על האומללות שלה שכתבתה מבטאת ועל האומללות של הסביבה / חברה שאפשרה לה לצמוח....
ללא תוכן
נשים ישבו פעם בבית וכולם חיו טוב. מה קרה פתאום ?סוף העולם שומו שמיים להישאר עם תינוק בבית .היכן נשמע דבר כזה. אני מציעה ישר מחדר לידה להעביר למטפלת. רק בשביל להיות אמא טובה ועובדת . מה יותר חשוב מזה? התינוק לא יכיר את האמא בכלל וככה גם לא יהיו לו תסביכים.