לדרוש, לא לבקש
מיליון נשים ישראליות מזנקות
כתב אישום כנגד רופאה על ביצוע מילת נשים בילדות
בית ספר בשידור חי
הרבה מעבר לפרצוף יפה
עם סרטן השד נפרדתי מ-3 איברים שמאוד אהבתי
החיים קצרים מדי בשביל חלומות לא מוגשמים
שעת אושר
המדינה קוראת לחברים שלי לנשק שקרנים
בשם כל הנשים שמפחדות לדבר
עם חרטות
העשב יש לו סוף
סיפור בלתי נשכח
ללא צנזורה
ילדים זה שמחה, וגם מלא בלגן
היום שבו הכל קרה
הכן משפחתך לקיץ: כך תשתו יותר
X
מדברות על כסף

שרומבה: מותג הקוסמטיקה הטבעוני שנולד כנגד כל הסיכויים

שרון אנקווה
הבעלים של "שרומבה" מותג קוסמטיקה טבעוני
0
0
SHARES

בגיל 26 קרא לי מנכ"ל החברה והציע לי את ג'וב החלומות. בלי להבין בעצם מה אני אומרת, סירבתי להצעה. היום אני הבעלים של "שרומבה" מותג הקוסמטיקה הטבעוני, ומגשימה את החלום האמתי של חיי

הסיפור שלי מתחיל לפני שש שנים. הייתי רכזת כוח אדם משועממת בת 26, עייפה מתאורת הפלורוסנטים ומסביבה גברית שמכתיבה את סדר יומי. הרווחתי די טוב, אני חייבת להודות, אבל בפנים ידעתי שאני יכולה יותר, ושבמקום הזה – הגעתי לתקרת הזכוכית. אני בטוחה שרובכן מכירות את המצב. ומסביב – כולם אמרו לי כמה המשרה נהדרת, ואיזה יופי שאני יכולה להמשיך עם זה עד הפנסיה, אבל אני הרגשתי שאני מתה מבפנים. באמת. עבדתי משמונה עד חמש (לא נורא, נכון?) אבל חשבתי לעצמי "מה, זהו? זה הכל?". זה הגיע למצב שהייתי מאחרת לעבודה (בכוונה), הגעתי מדוכאת, למרות שעשיתי את העבודה כמו שצריך וידעתי שאני מוערכת ושאני נכס לחברה, אבל ידעתי שאלו לא החיים שאני רוצה לחיות.

 

ואז המנכ"ל קרא לי לשיחה

הוזמנתי לשיחה אצל המנכ"ל וזה בכלל לא מה שאתם חושבים. להיפך. המנכ"ל הציע לי את משרת החלומות לאישה בגילי. הוא הציע לי להיות מנהלת משאבי אנוש ארצית בחברה בה עבדתי. בניגוד למצופה (בסרטים ובאגדות) לא קפצתי לזרועותיו ואמרתי "תודה" על ההזדמנות. התגובה הראשונה שהייתה לי, שהוכיחה את עצמה כנכונה ביותר, הייתה לומר לו שאחשוב על זה ואתן לו תשובה.

 

ואז זה הכה בי: הבנתי שזו נקודת המפנה בה אני צריכה להחליט, ועכשיו: האם לקחת את התפקיד (שנחשב באמת נחשק) או לצאת לחיים עצמאיים, חיים שבהם אני אנהל את הזמן שלי, אכוון את העתיד שלי ומדי פעם גם אנפץ, להנאתי, את תקרת הזכוכית של עצמי.

 

שרון שרומבה

צילום: פזית עוז

 

אחרי שההחלטה, המפחידה, התקבלה. נכנסתי לבוס שלי. אמרתי את האמת, והיא לא היתה קלה: אמרתי שאני לא יכולה להמשיך יותר, שאני מרגישה שאני עושה נזק לעצמי ולסביבה. הוא ניסה לשכנע אותי, לתת תנאים יותר טובים, שעות יותר נוחות, אבל אני כבר החלטתי. אני הולכת להגשים את החלומות שלי. 

 

ותודה לחברתי דנה ספקטור

לא אשקר- התקופה הראשונה אחרי העזיבה היתה מבלבלת. הייתי מטפלת של תאומים, עבדתי בהפקות מזדמנות, היתה לי זוגיות טרייה עם מי שברבות הימים הפך לאב בתי, ולא מצאתי עדיין את הכיוון שלי. ואז נזכרתי שאחרי הצבא עברתי קורס מניקור פדיקור על חשבון הפיקדון (השחרור, מהצבא). קורס, אגב, שעשיתי בעיקר מתוך שעמום. נשמע מוזר, אבל החלטתי שזה כיוון טוב, והלכתי איתו.

 

ההתחלה היתה משעשעת. אין דרך אחרת להגדיר את זה. הכנתי לעצמי מגנטים שעליהם היה כתוב "שמי שרון, אני עושה פדיקור-מניקור מעולה עד הבית". את המגנטים האלה פיזרתי ברחבי השכונה שלי ופתאום התחילו נשים להתקשר אליי. רק בגלל המגנטים שפיזרתי. ואני, כמו חיילת, הגעתי אליהן, קיץ וחורף, עם מזוודה מלאה בלקים, גיגית למים ופצירות. לאט לאט נבנה חוג הלקוחות שלי והעסק התפתח מפה לאוזן, ובהמשך גם מפייסבוק לטוויטר וזה. מה היינו עושים בלי הרשתות החברתיות, אלוהים יודעת.

 

משום מה, חשבתי עד אז, שכדי להיות עצמאית את צריכה להיות עשירה. הכל היה מאוד יקר, החומרים, השכירות. גם  הגעתי אפילו למצב ששקלתי לקחת עבודה שהוצעה לי בחברת אבטחה, כי הרגשתי שזה גדול עליי. ואז, יום אחד, אני מקבלת טלפון מחברה שלי, דנה ספקטור, הטלפון ששינה לי את החיים. בטלפון היא סיפרה לי  שיש גלריה פנויה, מעל מספרה בכיכר רבין ושזה בול מה שאני מחפשת. האגדה (הנכונה) מספרת שזו היתה מספרה לכינים (יש דבר כזה), אבל המחיר היה טוב, מיקום מעולה, וברגע אחד החלטתי שאני הולכת על זה. ההחלטה הזו הפכה את העסק שלי ממשהו אולי זמני לעסק שהוא שלי ואני שלו.

 

שרון משרומבה. צילום: פזית עוז

צילום: פזית עוז

 

גם השבר בזוגיות לא שבר אותי

להיות עצמאית זה לא פיקניק, יגידו לכם כל העצמאיים. עם הגשמת החלום מגיע גם לחץ מאוד גדול. הביקוש לעסק גדל בצורה מאוד מהירה, עבדתי מבוקר עד ערב, והאחריות על העסק עם הריון שכל כך חיכיתי לו גבו את המחיר. הכל הרגיש שמתחיל לחנוק, הזוגיות שהפכה לתהליך פרידה כאוב מבן זוגי, העסק הגדל, אבדן הפרטיות. הרגשות נעו בין הרצון לעזוב הכל ולהיות עם התינוקת שנולדה לבין הרצון לפרוץ קדימה מקצועית, כשאני יודעת שהעסק תלוי בי ורק בי.

 

בדיוק במהלך תקופה כזו מבלבלת, פתחתי את החנות שלי בגן החשמל. זה היה לפני שנתיים, והיום כשאני מסתכלת אחורה, כל מה שעשיתי בשנים האלה נראה לי אמיץ, אולי מנותק, ופשוט מטורף. אחרי תקופה של התבססות של העסק, ייצרתי ליין של מוצרי קוסמטיקה ואיפור משלי, שהם טבעוניים לחלוטין, שלא נוסו על בעלי חיים. אני גם עובדת בעסק בטיפולי יופי, ובשאר הזמן אני עובדת באתר שלי ששולח את המוצרים לכל הארץ, מצפון עד דרום.

 

היום אני אולי עובדת הרבה יותר קשה משכירה, אבל השליטה היא בידיים שלי, אין שום תקרת זכוכית שעוצרת אותי, ועם כל הקושי הכלכלי והנפשי של לנהל עסק גדול – זו הדרך הפתוחה שלי ואני סוללת אותה. ברור שכמו כל עצמאי, יש רגעים קשים שבהם אני חושבת "לסגור הכל ולהיפטר מהקשיים" (וזה לא קורה, כמובן) אבל בשבילי, אין דרך אחרת. זה החלום שלי, ואני מגשימה אותו כל יום.

 

אבל העסק הזה הוא שלי. החלום שלי התחיל ממגנטים עם השם שלי עליהם, והיום הוא מפעל חיי.

 

===========================================

 

ירדן פלד, מנהל מטה שיווק ודיגיטל ב'מנורה מבטחים:

לא מעט פעמים אנחנו חייבים לקבל החלטות. רוב הזמן מדובר בהחלטות פשוטות כמו מה ללבוש או מה לאכול אולם לפעמים ישנן החלטות גורליות או לפחות כאלו שיכולות להשפיע על עתידנו. אין מישהו שלא היה רוצה לקבל החלטה היום ולדעת כיצד היא תשפיע עליו בעתיד.

 

אחת ההחלטות החשובות שלנו היא בבחירת קרן הפנסיה. בדרך כלל בגילאים צעירים הנושא רחוק מאיתנו ואנחנו בכלל לא מצליחים לחשוב קדימה ולראות עד כמה הוא חשוב.

 

בניגוד להחלטות אחרות שהעתיד לוטה בערפל דווקא בפנסיה יש לנו את כל הכלים לדעת כיצד הבחירה שלנו בקרן הפנסיה תשפיע על עתידנו. המידע זמין ונגיש, רק צריך לחפש ולהשוות כדי לקבל את ההחלטה הנכונה.

/* ]]> */