חלומות גדולים
להתחיל מחדש, שוב ושוב
המעצבת שאחראית למהפך האופנתי של מירי רגב
הבירה החדשה של אירופה
מתכון למפרום חצילים
מסע בין ערוצים
חותמת גומי
לא עוברת סלקציה
אגדה של מלון
העסק שאחרי הסערה
מקום עם אופטימיות
ביד הלשון
לא בצל המחלה. אף על פיה
קטן עליה
תעשו כבוד לנציג המגזר
עוגת דבש טבעונית
7 תרופות שצריך בכל חופשה
X
מדברות על כסף

מיליון נשים ישראליות עומדות על קו הזינוק

רעות ראובני
מנורית ומרצה
0
0
SHARES

אם חיפשתן לחגוג את יום האישה הבינלאומי במירוץ מסוג מיוחד במינו שכל אחת יכולה להשתתף בו - my start line הוא נקודת הזינוק המצוינת בשבילכן. מאחורי היוזמה המרתקת והמרגשת הזו עומדת רעות ראובני, שהגיעה לרעיון כמעט במקרה

בימים האחרונים אני נזכרת איך עמדתי בקו הזינוק של מרתון פריז. החברות שלי ואני התאמנו מאד קשה ואז, חודש לפני קו הזינוק, נפצעתי ופשוט לא יכולתי לזוז. עשיתי כל מה שיכולתי – זריקות, כדורים, כדי לעמוד על הרגליים ולרוץ את מרתון החברות שלנו. כל הרצים המקצועיים מסביבי דווקא הרגיעו אותי: "כשתעמדי בקו הזינוק, את פשוט תתחילי לרוץ". והיום אני נזכרת בזה כשאני עומדת בפני הפרויקט הכי גדול שעשיתי עד היום.

 

רוצה Me Time - אפילו 10 דקות

קצת הסבר עליי: במהלך עבודתי כמנהלת תחום תקשורת ב"נייקי", הקמתי פרויקטים מיוחדים שעוסקים בהעצמה נשית – לגרום לנשים להתחיל לרוץ. אם להסביר את מה שאני עושה במשפט אחד - אז אני מלמדת נשים לאהוב לרוץ. התחלתי לרוץ בעצמי לפני 4 שנים בערך. יש לי שני ילדים עם הבדל של שנה ועשרה חודשים. אחרי הלידה של הבן הצעיר, חזרתי לעבוד והבנתי שאני מתחילה להיעלם. השגרה שאבה אותי ולא מצאתי את עצמי בתוך הטירוף הזה.

 

כל מה שרציתי באותו זמן זה “me time”, זמן לעצמי. וחשבתי: שוב מנוי בחדר כושר? שוב אבזבז אלפי שקלים ולא אלך? החלטתי שאני אתחיל לרוץ, כי אני יכולה לעשות את זה מתי שאני רוצה, איפה שאני רוצה ועם מי שאני רוצה. בהתחלה שנאתי כל רגע, אבל אחרי ערב אחד קיבלתי החלטה שאני הולכת לרוץ כל החיים, כמו שאני מצחצחת שיניים, פשוט לא הייתה לי ברירה. שלוש פעמים בשבוע אני יוצאת לרוץ וזה אפילו רשום אצלי ביומן. בהתחלה הייתי יוצאת לעשר דקות, בלי תוכנית, בלי מאמן, המטרה היחידה היא לצבור כמה שיותר "me time".

 

ביום הראשון הצלחתי לרוץ 10 דקות. בעלי צחק עלי שאני קוראת לזה ריצה, אבל לא היה לי אכפת. הייתי בכל פעם מוסיפה עוד דקות ועוד דקות, לא מספרת לאף אחד, רק עם עצמי – ידעתי שיצאתי למסע. ידעתי שאין יעד, יש דרך. אחרי חצי שנה רצתי לראשונה שישה קילומטרים ברצף. אני זוכרת שעשיתי צילום מסך וממש רקדתי מאושר. אחרי זה עשיתי גם חצי מרתון, ומרתון, אבל אז, בשישה קילומטרים התרגשתי יותר. בעלי שוב לא הבין למה אני עושה עניין משישה קילומטרים. באופן כללי, התחלתי ליהנות מהריצה רק אחרי שנה ועדיין, תמיד, בשלושה קילומטרים ראשונים אני שונאת את הרעיון עד שהאנדורפינים מתחילים להשתחרר ואז אני עפה.

 

אחרי שנה התחלתי לרוץ עם עוד 3 חברות – ענת הראל, רונית ואפרת. רונית בדיוק התחילה להתאהב בצילום. הן רצו כבר ממש מזמן ואז כשקבענו שניפגש ביום שבת ולרוץ, הן שאלו אותי "מה המטרה?" ועניתי להן – "מה זאת אומרת? באתי ליהנות!" אני זוכרת שהן פשוט התפוצצו עלי מצחוק. ומאז קוראים לקבוצה שלנו "באנו ליהנות" – “FUNRUN”, אנחנו מתעדות כל ריצה שלנו בחשבון האינסטגרם של רונית.

 

רונית תיעדה גם את כל המסע שלנו לאותו מרתון בפריז, שהיווה השראה לקמפיין של השנה. החלטנו לעשות מרתון של חברות, עד הפציעה ההיא שלי. כשעמדתי בקו הזינוק באותו יום, הרגשתי ששום דבר לא כואב לי. רצתי. אבל כמעט לפני סוף המרוץ שוב נתקעתי. אני זוכרת שכבר ראינו את מגדל אייפל, נקודת הסיום. ואז הבנתי שבאותו רגע המרתון בראש שלי רק מתחיל. כל אחת מהבנות קיבלה ממני ממש תדריך מלחמה: אחת מפנה את האנשים, השנייה דואגת להביא לי מים, ואני עם ברך נעולה ממשיכה לרוץ. עד היום אני יודעת שעשיתי את זה רק בזכות החברות שלי. אחרי אותה פעם ומבול עוקבים חדשים בחשבון האינסטגרם של roco runs, התחילו לזהות אותנו במרוצים אחרים ולצעוק לנו "ROCO RUNS". הבלוגרים בכל העולם התחילו לכתוב על זה, ואילו רונית הפכה לצלמת מקצועית, על הדרך הגשימה עוד חלום שלה.

 

איך גורמים לכמה שיותר נשים להאמין בעצמן?

לפעמים אני מרגישה שאני המשוגע הזה שרוקד ואז כולם מתחילים לרקוד כמוהו, כי אחרי אותו מקרה החלטתי שאני מעבירה את זה הלאה. פניתי לעוד חברה, שהיא אושיית אופנה, נסטיה ליסיאנסקי. עבדתי איתה כסטיילסטית בנייקי. נסטיה מעולם לא רצה וממש שנאה את זה. אמרתי לה – כדי להגדיל עוד יותר את המעגל של הנשים, החלטתי שאני צריכה להראות להם את "הבת של השכן" – מישהי שלעולם לא רצה. שכנעתי אותה להתחיל להתאמן איתנו ואחר כך קיבלתי הזדמנות מנייקי להטיס משפיענית לחצי מרתון בסן-פרנסיסקו. חודש אחרי שברגע של טירוף נסטיה אמרה שהיא מוכנה להתאמן איתנו, שאלתי אותה אם בא לה לעשות חצי מרתון. הכנו אותה לחצי מרתון וזה יצר עוד מעגל נשים סביבנו שכולן התחילו לרוץ. פתחתי עוד קבוצה של נשים, לאמן אותן, דרך ROCORUN, נסטיה ו-"NEVER SAY NEVER" (זה השיעור שלמדתי מנסטיה) הקמתי קורס של חמש בנות שבחיים לא רצו והתחילו לרוץ. ביום האישה הבינלאומי לפני שנתיים הזמנו נשים מכל רחבי הארץ לבוא להתאמן איתנו. הסלוגן היה "אני מלכה כי אני רצה", חשבנו שיגיעו 20-30 בנות. העלינו רק בעמודים שלנו, בלי לשתף את הרשת החברתית, אבל הגיעו מאות נשים, כולן עם כתר על הראש.

 

הבנתי שזה הייעוד שלי בחיים – לגרום לכמה שיותר נשים להאמין בעצמן, בזה שהן יכולות ,להעז. אני מצאתי את אהבתי בריצה, אבל תמיד כשאני מעבירה הרצאה, אני מדברת על "להתחיל את המסע שלך", לא משנה מהו. כל אחת יכולה למצוא את זה בכל דבר בחיים.

 

כולן יכולות לעמוד על קו הזינוק

ב-8 למרץ אני ועוד נשים מכל קהילות הנשים בישראל נעמוד בקו זינוק חדש - My Start Line. כל אחת תכריז על תחילת המסע שלה, שלא בהכרח קשור לריצה, אבל כל אחת תחצה את קו הזינוק האישי שלה, תוך כדי שהיא מעיזה ומאמינה בעצמה, כי מבחינתי, קיימת אנלוגיה ברורה בין החיים לריצה: הכל מתחיל בקו הזינוק.

 

חשוב לי לציין, שזו הפעם הראשונה שמיזם כזה נעשה בשיתוף ובהתנדבות מלאה של קהילות הנשים המובילות בישראל: אתנה, Supergirls, onlife, השוות, מאמא גורו, מאמאזון, מאמאנט ישראל, הנשים של WeWork, מלכות המדבר, סלונה, עמותת עתיד, Yazamiyot, WMN, Supersonas, She.codes, ROCO RUNS, ועוד. בנוסף, ישתתפו במרוץ גם נשים מובילות בתחומן: אנה אהרונוב, דפנה לוסטיג, יערה בנבנישטי, מיכל צפיר, מירי נבו, נטע ריפקין, נסטיה ליסיאנסקי, ענת הראל ושחר פאר. כל הקהילות הנהדרות הללו, על 1,300,000 החברות בהן יום אחד כולן שמות את האג'נדה בצד ומתחילות לפעול למען מיזם משותף, כי כולן מבינות את החשיבות שלו: איך לגרום לכמה שיותר נשים להעז ולהגשים את עצמן. המסר הוא חד משמעי: Women run the world. אנחנו גם מקימות את המיזם לגמרי בעצמנו – אחת מנהלת את הרשתות החברתיות, אחרות בונות את האתר וכד'. אין מאחורינו שום חברה מסחרית. כאשר שואלים אותי מי הספונסר שלנו, אני עונה פשוט – "הלב שלנו", ליבן של כל הנשים המדהימות שמאמינות בזה ומשקיעות בזה מזמנן ביום ולילה.

 

My Start Line  מבחינתי, זה המעגל הגדול ביותר נכון לעכשיו, שיכיל בתוכו כמה שיותר נשים. עדיין אין לי מושג כמה נשים יצטרפו אלינו ב-24 השעות המכריעות למרוץ הכי גדול בעולם, החל מ-20:00 ב-7 למרץ ועד 20:00 ב-8 למרץ. המטרה המשותפת – להקיף ביחד את כדור הארץ ולרוץ בפרק זמן זה 40,000 ק"מ. כרגע כולן מעלות את המחויבות שלהן לרשתות החברתיות ומציינות מה קו הזינוק בעצם מסמל עבורן. יש המון סיפורים אישיים מהממים. בפעם הראשונה חשבתי על זה – אנחנו תמיד חוגגים את סיום המרוץ, ואני רוצה לחגוג התחלות. בגלל זה My Start Lineהוא המרוץ הראשון בעולם שחוגג בקו הזינוק. המטרה שלי שכל שנה My Start Lineיעביר את "הלפיד" לקהילות נשים נוספות בעולם. כרגע מסתמן שהוא יעבור להולנד או לארה"ב. כך, בכל שנה, נקיף את כדור הארץ יחד.

בעצם, כל מי שרוצה להשתתף, יכולה לעלות לאתר mystartline הייעודי את קו הזינוק שלה, ואת המרחק שהיא מתכננת להשלים (החל מצעד אחד ועד מרתון) במשך 24 שעות כל המרחקים יאוגדו יחדיו באתר, ב 8.3 20:00 ,ביום האישה הבינ״ל, נגיע כולנו כדי לחגוג את ההישג ולחצות ביחד קו סיום חגיגי בכיכר רבין וב-21:30 ביום רביעי תתקיים מסיבת קו סיום חגיגית במתחם WMN בנמל תל-אביב. אני מזמינה להגיע למסיבה את כל הנשים בארץ, אך חשוב להירשם מראש בעמוד הפייסבוק שלנו. כי כל אחת יכולה!

 

---------------------------------------------------------------------------------------
ירדן פלד, מנהל מטה שיווק ודיגיטל במנורה מבטחים:
 
החיים הם מרוץ ארוך וכו אחד ואחת חווים אותו בדרכם. כאשר, למשל, מחליטים או מחליטות לרוץ בכלל ולהשתתף במרתון בפרט הדבר החשוב ביותר הוא תכנון מוקדם ומדויק. צריך לתכנן את שגרת האימונים, לתכנן את הזמן הרצוי, לתכנן את התזונה ועד. ללא תכנון מדויק יהיה לנו קשה לסיים את המרתון או שניפצע בדרך. אם נקביל את הריצה לחיסכון פנסיוני, נראה שגם כאן הדבר החשוב ביותר הוא תכנון. תכנון שלוקח בחשבון מצד אחד גידולי שכר ותשואות גבוהות, אך מצד שני גם תקופות ללא עבודה ותשואות שליליות. לכן חשוב בכו גיל להיפגש עם מומחה פנסיוני ולהתחיל לתכנן את העתיד שלכם. כדי שתגיעו לקו הגמר של העבודה עם חיוך וללא "פציעות". ובהצלחה לכל הנשים שמזנקות היום!
/* ]]> */