אף פעם לא הייתי רזה. האשימו אותי בהרבה דברים, אבל לא ברזון. מגיל קטן לימדו אותי שהדוגמנית שנמצאת על השער של המגזינים, היא אידאל היופי. למה? כי היא רזה, ורואים לה את כל העצמות. היום ביו-טיוב אפשר למצוא מאפרות שמלמדות אותנו להוציא את העצמות, שיראו איזה סקסי. אז יש לי חדשות מרעישות - גם לי יש עצמות, רק שהן בפנים. כל עצם שיש לכל אחת על השער יש גם לי, ההבדל הוא שאצלי זה עטוף בהרבה אהבה. זה הופך את זה לרע?

עוד באון לייף:

חשוב לציין שלא נולדתי עם ההבנה הזאת, זה לוקח זמן ובעיקר תהליך. בהתחלה עשיתי כל מה שאני יכולה כדי לא להיות הקבבון שאני היום. חוץ מניתוח עשיתי הכל: הרעבתי את עצמי, הלקתי את עצמי. שעות שלמות העברתי בחדר בוכה, בוכה, בוכה. ?למה, אלוהים, למה אני? למה ככה?? כל החיים לימדו אותי דברים מאוד ברורים - ?שמנה זה מכוער?, ?שמנה בחיים לא תהיי מאושרת?, ?זה לא בריא?, ?את חולה? ועוד ועוד. כל החיים אמרו לי שאני לא מבינה מה נכון לי. וזאת הטעות - אני הכי מבינה מה נכון לי. ורק לי, לא לאף אחת אחרת - כל אחת היא בפני עצמה.

?למה יש לי רווח בין הירכיים? כי הן אוהבות אחת את השניה. הן מתנשקות כל היום? גאלה רחמילביץ?

במשך למעלה מעשור מהחיים שלי לא הסכמתי להצטלם, אין מצב. אני שמנה, אז אני אתפוס את כל הפריים. ואז צילמו אותי לכתבה הראשונה שלי בעיתון, אז אמרתי: "או. קיי. סבבה, כמו שעושים לכולם, הם בטח יעשו לי פוטושופ". איזה דכאון זה לקבל את העיתון בשישי ולגלות שלכולם עשו פוטושופ ורק לי לא. זו שמנופוביה. חינכו אותנו לשנוא את עצמנו. אתן יודעות כמה פעמים אמרו לי: "אם רק תרזי, לא חבל? תקבלי גם פינה בטלוויזיה". אבל אני לא רוצה פינה בטלוויזיה ואני לא רוצה לרזות. וכשאני ארצה פינה בטלוויזיה, יש לי הפתעה בשבילכן, אני אקבל פינה בטלוויזיה. כי המשקל שלי לא מגדיר אותי. המראה שלי לא מגדיר אותי. המראה שלי לא יחליט לי מה אני יכולה לעשות ומה אני לא יכולה לעשות.

צפו בנאום המלא מתוך כנס ?נערות מובילות שינוי? של און לייף ועיריית הרצליה: