רבקה: אני מתרגשת להיות פה כי צמחתי בירושלים. שיעורי השחייה היו בימקא, פה הופעתי עם יוסי בנאי והייתי המנחה של תזמורת רשות השידור בכל הקונצרטים המקום הזה הוא בשבילי בית גידול. אבן דרך. אני התחלתי את  הקריירה אחרי יונה עטרי וכמעט ולא היו סטנדאפיסטיות, אלא נשים שכתבו להן שיר ומערכון. והן ביצעו מקסימום הוסיפו שורה או הציעו רעיון אבל לא היו נשים שעמדו באופן ספונטני וכתבו את ההופעה שלהן.

 

רביטל: אני לא שומעת הרבה שאין נשים מצחיקות אבל בגלל שרוב הקהל שלי נשים ואמהות. הדבר השנוא שמקפיץ אותי זה שאומרים: "יותר קל להצחיק נשים" אז אני מסבירה להם שאחרי תשע, אנחנו עוברות למצב סימילאק במח ושזה קל.

 

נוגה: כאילו "אה זה לנשים" ואני אומרת, מה זה הומור נשי? ביונסה זה מוזיקה נשית? נכון, הקיטלוג הזה מרגיז, ברור כי אני מביאה את המקום הזה כאישה אבל זה לא אומר רק לנשים שיתעניינו ורק הן יכולות לקבל את התוכן הזה וגברים מקבלים את הרושם שזה לנשים בלבד למרות שאני מסכימה איתך הופעות לנשים זה הכי כיף.

 

 

לינוי: אשמח אם כל אחת מכן תגיד כמה מילים על מה מטריד אותה, גם אם זה לא שלום עולמי.

 

רביטל: בחרנו להיות אימהות ויש לנו אחריות להיות שמחות. ואני פונה לקהל ושואלת אותן "מי שמחה?" ובשלב הזה יד ושם יותר פעיל מהקהל. בהופעה אני אומרת אנחנו לא שמחות בגלל הבעל בגלל הילדים, ההיריון, הדיאטה שאחרי הלידה ואז אני מגיעה לסוף ההופעה ואני אומרת בסוף אנחנו כן שמחות כל אחת מודה על מה שיש לה בבית אז למה אני פוגשת ערב ערב מאות אימהות ושואלת אותן "אתן שמחות?" והן עונות אנחנו עייפות מוטרדות שחוקות, אין לי כוחות אין לי אויר הכול עלי, אין לי חיים, אז אני באה ואומרת בעיני החיים עמוסים אבל מה שהופך לקשים זה המשפטים שיש פה בראש, משפטים שהיא גדלה עליהם שהיא אימצה לעצמה במהלך החיים. יכולה להיות אותה סיטואציה ויהיו בה שלוש נשים שונות וכל אחת לוקחת למקום אחר.

 

נוגה: אני בהריון כמו שאתם רואים ורואות. יש לי ילד קטן בבית ואומרים לי בהופעות, בערב את מופיעה אז איפה הילד? סתם, גרסתי אותו, לא יודעת. תודה שאת מתעניינת. אפרופו נשים ודימוי גוף אומרים לי כל הזמן תאכלי. את אוכלת? תאכלי. נשארו לי בדיוק עשר דקות עד שאחרי הלידה יתפסו אותי במבטים של חזרה לעצמה או לא חזרה לעצמה. למזלי חזרתי לעצמי אחרי הלידה הראשונה אבל גם זו שחזרה לעצמה ויוצאת ומתוקתקת ויש לה טחור כזה ענק בתחת. קיבלה אותו מתנה ללידה כמו תינוק היא צריכה לטפל בו עכשיו כל החיים ולא סתם אני עושה סטנדאפ כי קשה לי לשבת. גם זו שנראית חזרה לעצמה ויוצאת ומרימה בחתונה של חברה וקופצת וקופצת, אבל  בום שפריץ של פיפי, רצפת אגן על הרצפה אין לי שליטה על מה שקרה, וגם זו שנראית שחזרה לעצמה וסוף סוף עושה סקס עם הבן זוג קורה הרגע והוא אומר יופי ממי טוב לך? את מרגישה את זה? תראה חמאס יכולים להחביא סליק במנהרה הזאת אף אחד לא ירגיש את וכיפת ברזל זה לא מה שיש לך שם. אבל אני בדרך ללידה השנה ואני מקוה שיהיה בהצלחה ואני מקוה שברגע שאני על הקרש אחרי הלידה שחוטה לא תיכנס הרופאה עם חוט ומחט ותגיד, אז אנחנו רק נתפור אותך.  חשבתי להזמין פות חדש באסוס אני לא, עזבו אותי לא רוצה. אז כיף להיות אישה. תודה לכן פה

 

 

רבקה: אני דווקא הופכת את כל הקערה על פיה. אני חושבת שאישה יכולה להיות מוגדרת לא רק על ידי הסטטוס שלה. בדרך כלל רואים אישה אומרים "יש לה מישהו?" ואני רוצה שיפסיקו עם השאלה הזאת. זה לא עושה אותה למי שהיא. הרבה יותר מעניין לשמוע אם אישה מנהלת עסק גדול, מומחית לנושא כזה או אחר, רופאה מצוינת וכך צריך לקבל נשים. הרצון להיות בזוגיות הוא קיים ולפעמים לא מתרחש ולא כך צריך להימדד הסטטוס של אישה וכמו שאומרת אישה אחת לשנייה, תתפללי לאלוהים, היא תעזור לך.