"זה הקטע בשוק - לא רוצה? אל תקחי". כך עונה שאול גרינפלד, בעל חברת SEO, לכותבת תוכן בקבוצת 'עולם אנשי התוכן' בפייסבוק, אחרי שזו התלוננה על השכר הנמוך שבעלי חברות SEO מציעים לכתבי תוכן. לכאורה, עוד ויכוח בין בעל חברה לפרילנס, על תנאי ההעסקה והשוק החופשי. אלא שכל מי שמכיר את 'עולם התוכן' ואת קבוצת הפייסבוק 'עולם אנשי התוכן' יודע עד כמה הדיונים האלה אינסופיים וחוזרים על עצמם. הם גם לא כאלה מעניינים בפני עצמם, אילולא היו מתקיימים בתבנית מגדרית להפליא: הגברים הם בעלי החברות שמסבירים כי מטרתם היא למקסם רווחים ולכן זכותם להציע סכומים זעומים, ואם הפרילנס, שהוא ברוב המקרים פרילנסרית אינה מעוניינת, שלא ייקח כי זה שוק חופשי. זה שכל בעלי החברות כמעט מציעים סכומים עלובים שאינם מאפשרים להתפרנס זאת לא בעיה שלהם.

קצת רקע על עולם התוכן למי שלא מכיר: כל מומחה שיווק מהשנים האחרונות ימהר להסביר שבימי הרשתות החברתיות והאינטרנט 'התוכן הוא המלך'. טוב, מעולה. קיבלנו, רק עכשיו השאלה הגדולה היא - מי ימלא את כל התוכן הזה? לשם כך נולדו להם התפקידים החדשים: "מנהלי תוכן", "כותבי תוכן", "מנהלי אתרים", "מנהל מדיה חברתית" ו"מקדמי תוכן/אתרים".

מבין כל הצרכים השונים של כתיבת תוכן, תחום אחד הפך לבולט במיוחד: כתיבה ל- SEO או קידום אתרים. SEO, או Search Engine Optimization, היא התורה החשובה של כיצד לגרום לגוגל ואתרי חיפוש אחרים לאהוב את העמוד שלכם כך שהוא ישובץ בעמוד הראשון של תוצאות החיפוש. כי כידוע לכל, מי שלא בעמוד הראשון של גוגל לא קיים. בעולם כתיבת התוכן התחום הזה נחשב לתחתית של כתיבת התוכן, בין היתר כי זו כתיבה מאוד משעממת וטכנית. סיבה נוספת: כי הסכום המשולם הוא זעיר במיוחד. אף לקוח לא אוהב לשלם אלפי שקלים בחודש לקידום האתר, וחברות קידום האתרים מגלגלות את התשלום המינימלי שהן מקבלות הלאה. בשלב זה חשוב לציין שרוב חברות התוכן לא מחזיקות יותר מדי כתבי תוכן אין-האוס, והעולם הזה מתבסס על טהרת כתבי הפרילנס.

ומכאן מהר מאוד מגיעים לוויכוחים הגדולים בין בעלי החברות לכתבים: כל צד זועק חמס, כתבי התוכן זועמים על השכר הזעום (שיכול להגיע גם ל-30 ? לכתבה של 400 מילה), ובעלי החברות צועקים שכתבי התוכן בסך הכל עושים עבודה טכנית, שכתיבה לא צריכה לקחת יותר משעה גג, ושהשכר שכתבי התוכן דורשים רומסת להם את כל הרווחים המינימליים גם ככה.

אחת הבעיות שמלבות את הוויכוחים האלה היא שלחיוב או לשלילה סף הכניסה למקצועות האלה נמוך מאוד, וכל אחד או אחת שאי פעם כתבו פוסט ויראלי (כלומר, שזכה לשיתופים של עוד כמה אנשים מלבד חברים ובני משפחה) מרגישים שהם יכולים להיות כתבי תוכן מעולה. ובכלל, מי לא יודע לכתוב? הרי כל מי שסיים 12 שנות לימוד יכול לכתוב, לא? כך חברות קידום האתרים תמיד יכולות למצוא משהו שיהיה מוכן לכתוב את הכתבות תמורת התשלום הצנוע כי הוא רק 'מתחיל' בתחום.

אבל בסופו של דבר, עולם התוכן לא בהכרח מעניין בפני עצמו. אפשר היה לייתר את הדיונים האלה כוויכוחים פנים מקצועיים, אבל למעשה, עולם כתיבת התוכן הוא דוגמא מאלפת ליחסי הכוחות שמתעצבים מעצמם במקצוע חדש יחסית. מה קורה כשמתפתח עולם עבודה חדש, בלי רגולציה ועם סף כניסה מאוד נמוך?סדום ועמורה, זה מה שקורה. כלומר, שטפון נוראי של אנשים, מלא מומחים בעיני עצמם, מלא פרילנסרים חסרי הגנה בסיסית על זכויותיהם, ושכר שיכול לנוע מפחות משכר מינימום לעשרות אלפי שקלים בחודש (מכיוון שמדובר בפרילנסרים בעיקר, הרי אם מקבלים 30 ? על כתבה, מתוך זה צריך להוריד תשלום ביטוח לאומי, מע"מ וכו').

מעניין אף יותר לראות איך קורה שחיש מהר מתקבע מצב בו ה'מומחים', 'המנהלים' ו'בעלי החברות', הם גברים, ואילו נשים מוצאות עצמן בתפקידים שוליים יותר בתחום, בשכר נמוך בעשרות מונים ובלי זכויות.  רוב בעלי חברות קידום האתרים הם גברים (טכנולוגיים לעילא ולעילא שמבינים היטב את האלגוריתם המסובך של גוגל), ורוב כותבי התוכן הן למעשה כותבות. באופן כללי, רבים יגידו שכתיבת תוכן היא עבודה מעולה לנשים: הן הרי תקשורתיות יותר, מה עוד שכתיבת פרילנס מאפשרת להן לעבוד ממקומן הטבעי - הבית, וככה לשלב באופן מיטיבי את גידול הילדים לצד העבודה. ובל נשכח שרוב הנשים הן 'משכורת שנייה', אז סה"כ כל תוספת הכנסה היא מעולה עבורן, לא?

והנה, כאן מתחילים לשים לב למשחקים המגדריים. אם מסתכלים בקבוצה בפייסבוק 'עולם אנשי התוכן' אחת הקבוצות הגדולות בתחום, מיד מגלים את ההבדלים בין הקבוצות.  נשים כותבות פוסטים מתוסכלים על המחירים הנמוכים, וגברים, מנהלי החברות עונים להם: "זה שוק חופשי. לא רוצה? אל תקחי". מכיוון שמדובר בשוק שמבוסס ברובו על פרילנסרים, היכולת להתאגד ולפעול ביחד לשיפור תנאי העבודה היא כמעט אפסית. פעם נטו לחשוב שהתפתחותם של מקצועות חדשים וטכנולוגיות חדשות מאפשרות למיעוטים להתקדם קדימה בהם, כי לכאורה תנאי הפתיחה בהם שיווניים. היום כבר ברור שאין זה כך: טכנולוגיה ומקצועות חדשים הם תמיד יצירי אנוש, ולכן הם מהר מאוד משועתקים ומקבלים את אותן תבניות כוח שרואים בשדות אחרים. ולעניינו, נשים ימשכו להיות מנוצלות ולהרוויח שכר רעב, גברים ימשיכו להסביר שזה שוק חופשי, ושבכלל יגידו תודה שמשהו משלם להן - והעולם כמנהגו ינהג.