35 נערות משתתפות במיזם החברתי ניילאיט Nailit) )  שרותי מניקור שהוקם בפ"ת במטרה להחזיר נערות בסיכון למסלול. הנערות, שמגיעות ברובן ממשפחות בעלות מצוקה כלכלית, עוברות הכשרה מקצועית, מקבלות תעודת גמר ומשכורת חודשית ויוצאות לעולם עם מקצוע ביד. רובן נפלטו ממערכת החינוך והגיעו לניילאיט כתחנה אחרונה בדרך, רגע לפני שיפלטו לרחוב "רק כאן הבנתי שיש לי ערך, שאני שווה משהו ושעוד יש לי סיכוי לקריירה בעולם הזה ואולי אפילו לחלום ולהיות אישה עם כסף" אומרת איה, נערה בת 17 מוותיקות ניילאיט.

שעת צהריים מוקדמת ובמשרדים של ניילאיט מתאספות עשרות נערות נרגשות. הן מעמיסות את מזוודות הציוד הוורודות העמוסות בכל טוב – לקים מכל צבעי הקשת והסוגים, קישוטי ציפורניים, בניית ציפורניים, סוגי קעקועים, קישוטי שיער וכל טוב הארץ עבור טיפוח נשים. "לק ג'ל הרבה יותר טוב מלק רגיל כי הגימור שלו נראה אחרת, הוא בוהק ויפה יותר ומושך את העין וזה ממש כמו להשוות מכונית פיאט למרצדס" אומרת אחת הבנות שמסדרת את הלקים בקפידה במזוודה הגדולה. הנערות נוסעות לאירוע באזור השרון כשכל אחת אחראית על תחום אחר, אחת עושה לק, השניה צמות ואחרת קעקועים. אחת הנערות משוחחת עם אישה יושבת מולה ומייעצת לה איזה לק הכי אופנתי ויתאים לה ולאישיותה "לק מייצג אותך בחוץ וכדאי שתבחרי במשהו שמתאים לאופי שלך, וכמובן גם לאופנה ולמצב הרוח שלך" צוחקת לינה, בת 16 שבמשך שנים כמעט ולא דיברה עם אנשים וכעת נשמעת כמו אשת מקצוע ממולחת.

כבר בשם הפרויקט יש רמז למה שעומד מאחוריו. מדובר בפיילוט לשיקום נערות בסיכון וחינוכן למסוגלות תעסוקתית. המטרה היא להראות להן שהן מסוגלות לעשות זאת- או באנגלית to nail it. במיזם משתתפות כיום 35 נערות, רובן מגיעות ממשפחות בעלות קשיים כלכליים (רק שתיים מהורי כל הנערות עובדים ומסודרים כלכלית) חלקן בעלות עבר פלילי, חלקן נשרו מבית הספר ואחת  שלא ביקרה בביה"ס כבר למעלה משנה.

"בחיים שלי לא קמתי לפני 11 בבוקר כי זה לא היה נראה לי חשוב. עכשיו כשיש לי מקצוע ביד ונשים נהנות מהציפורניים שאני עושה להן אז אני ערה מ-6 בבוקר ורק מחכה ללקוחה הבאה שתצא מאושרת. וכן, גם חזרתי לביה"ס, כי הלקוחות שיוצא לי לפגוש  גרמו לי להבין שמשמעת זה חשוב לנערה שרוצה להצליח ובגדול" מספרת סיגל שהגיעה לניילאיט לפני שנה.

להרים בנות מרקע קשה על הרגליים

עמותת נש"ר - נוער שואף רחוק, הוקמה בפ"ת ב-2003 במטרה לפתח ולקדם מיזמים עסקיים חברתיים לבני נוער בסיכון. העמותה שעובדת בשיתוף עם עיריית פתח תקווה מקיימת 3 מיזמים: מיזם של פרסום ושלטי חוצות, גינון ומיזם ניילאיט.

הבנות שמגיעות אלינו הן מה שנהוג לכנות 'נערות שקופות'. רובן ממשפחות במצב סוציו-אקונומי נמוך, כשאחד מההורים או שניהם סובל מבעית התמכרות לאלכוהול או סמים", מתארת גלית הרמל, מנכ"לית עמותת נש"ר. "הן מופנות על ידי הרווחה, חלקן דרך יועצת ביה"ס. כל נערה מלווה על ידי קואצ'רית ועובדת סוציאלית". "כל אחת מהנערות עוברת הכשרה של חודשיים. היא תצא לעבוד רק לאחר התנסות של חצי שנה כדי שהשירות שהיא נותנת יהיה מקצועי. חשוב לומר שהבנות מקבלות שכר חודשי על עבודתן מטעם העמותה ע"פ שעות וככה הן יכולות להרים עצמן על הרגליים מבחינה כלכלית ואפילו לסייע למשפחתן".

רוב הנוכחות מעידות על עצמן כי מעולם לא התמידו בשום מסגרת – לימודים, תחביב או עבודה. " בניגוד לארגונים רבים אצלנו לא רק מדברים אלא מיישמים על הדרך את מה שלומדים כאן וככה הן יוצאות לשוק העבודה ורוכשות מקצוע" מספרת ספי פרי כהן, אשת השיווק של נייליאיט. "סל הכלים שהן מקבלות כאן הוא לכל החיים, ממצב של בקושי לקום לביה"ס או לעבודה הן לומדות איך להתנהל בחברה הנורמטיבית ולוקחות אחריות".

לילך (שם בדוי) בת 16 הלומדת בכיתה י', הגיעה לניילאיט לפני כשנה בעקבות המלצה של חברה ולאחר שסבלה מהתקפים קשים של חרדות ודיכאון. היא עלתה מרוסיה בילדותה יחד עם 3 אחים, משני אבות שונים. "בביה"ס קראו לי 'רוסיה מסריחה' והיו כל הזמן מתעללים בי, כשהשיא היה שגררו אותי על אבנים לאורך ביה"ס כשכולם צוחקים וזרקו לי את הז'קט לזבל. זה חוויות שמעצבות אותך לא טוב ועושות את הילדות לסיוט אז ברור שהראש לא בלימודים. ואז גם נפטרו קרובי משפחה חשובים לי וכל זה גרם לי להתקפים של דכאון וחרדה. יכולתי למצוא את עצמי בוכה ללא שליטה מכל דבר קטן.

"ואז הגיע ניילאיט ושינה הכל", היא מספרת בחיוך. "הצמידו לי מנטורית שעוזרת לי להתפתח להתקדם ומקשיבה לי, עברתי הכשרה של מניקוריסטית ובגלל שאני שאפתנית אז כל מה שאני רוצה להשיג אני עובדת קשה כדי להיות הכי טובה בו. האמונה שאני נערה חזקה ששווה משהו הוציאה אותי מהתקפי החרדה והדיכאון שכמעט קברו אותי כי אני יודעת שבקלות רבה הייתי יכולה להיות כעת במקום אחר.היום אני יודעת שהחלום שלי להיות פסיכולוגית יתגשם כי כאן הוכחתי שיש לי את היכולת להתמיד, ללמוד, להיות רצינית ומקצועית. תמיד חלמתי לעזור לאנשים אחרים כדי שלא יעברו את מה שאני עברתי".

לינה, 16, נולדה בארץ למשפחה של מדענים מרוסיה ולדבריה מופעל עליה לחץ רב כדי שתהיה "מוצלחת" כמוהם. הבעיה היא שהמשפחה סובלת מקשיים כלכליים ולינה נאלצת לסייע בכלכלת הבית "אני חיה בין שלושה בתים, בית של אמא, בית של אבא, בית של אחותי שילדה ילד ואני זו שדואגת לכולם פיזית וכלכלית, מעולם לא דאגתי לעצמי. כל הלחץ הזה לא מאפשר לי להשקיע את מה שצריך בלימודים ולהתפתח כי תמיד מעופפת לי ליד הראש המחשבה על מה יהיה מחר. מה נאכל? ממה נתפרנס? ואז הגעתי לניילאיט שמקרבת אותי לחלום שיהיה לי מקצוע ביד ושאהיה אישה עצמאית".

"נשות עסקים רבות או נשות הייטק נמצאות בעבודה שעות רבות מהבוקר עד הערב ואין להן את הזמן אחרי העבודה לעצור למניקור או לק לציפורניים. חשבנו שזה יהיה נכון ליצור שירות אקספרס שבו נערות מגיעות למשרדי הייטק כדי לקבל טיפול בזמן העבודה למשך כ-20  דקות", מספרת גלית הרמל.

מבחינתה של הרמל, יש חשיבות רבה במפגש בין אותן נערות לנשות ההייטק. "כשהתחלנו עם מניקור בארגונים גדולים תהינו מה יהיה עומק החיבור. אבל נוצר חיבור ויש שיחות עומק, ודרישה לאותה נערה שתגיע שוב ושוב. למעשה, אותן נשים משמשות כמו חונכות עבור אותן נערות שנחשפות למודל של אישה חזקה, עצמאית ומצליחה.

השנה נוספו שירותים נוספים ולא רק פדיקור- מניקור, אלא גם קליעת צמות , קעקועים, וציורי פנים. גם קהל הלקוחות התרחב, לא רק חברות הייטק אלא גם ארועי חברה, וארועים פרטיים.

"באתי מבית ותרבות אתיופית שם האישה מוחלשת ומוקטנת ולרוב לא עובדת ואין לה שאיפה וקריירה", מספרת שרית, בת 17, מוותיקות הפרויקט. "אני די פמיניסטית ורוצה חיים אחרים, אני מאמינה שגם אישה צריכה להצליח ולהיות עצמאית. המסר שתמיד עובר הוא שאני צריכה להתמיד בלימודים".

 גם מאיה, בת 17, גדלה בבית אתיופי "טיפוסי", לדבריה.  "בואי נודה על האמת, רב העולים מאתיופיה חיים במודל של פעם. אישה שעושה הכל, מכבסת מבשלת מגדלת ילדים וסופגת הכל אבל אין לה זכות לצאת לעבודה ואם כן, אז הכל בשליטת הבעל. לי זה תמיד הפריע ואני לא חוסכת את הדעות שלי בבית ובביה"ס. אם למשל אחד האחים זורק הערה על תפקיד האישה בבית, או  שאישה צריכה להיות בבית ולבשל אז אני מיד מתנגדת ואומרת שאישה חייבת קריירה כדי להרוויח כסף ואז היא עצמאית לעשות כל מה שבא לה. את זה, אגב, למדתי מאחת הלקוחות של ניילאיט. היתי בחברת הייטק וישבה מולי מנהלת ובהדרגה התפתח ביננו קשר התחלנו לדבר שיחות עומק. היא כל הזמן אמרה לי כמה חשוב לאישה להיות עצמאית ויזמית ולהתמיד במה שעושים. ואז הבנתי שכל ההתנהלות שלי בביה"ס לא בסדר, זה נכון שמשעמם שמה אבל חייבים לסיים ולהביא תעודה כי ככה יהיה לי יותר קל להיות כמוה ולהביא בוחטות".

_______________

חברות ואנשים פרטיים המעוניינים להזמין אליהם את המיזם החברתי של נילאיט שמגיע לכל מקום בארץ ולכל ארוע מוזמנים לפנות בלינק הבא