אינטליגנציה רגשית: הסיכוי נמוך שתתקדמו בלי זה

מהי אינטליגנציה רגשית, ואיך היא יכולה לעזור לכם להתקדם בעבודה, לנהל אנשים בצורה הטובה ביותר וגם ליהנות תוך כדי

בחינה עצמית זריזה: האם יש לכם את אחת התכונות הבאות: 

1. בעלי פחד להודות בטעויות. בעיניהם, ההחלטות שלהם מושלמות.

2. שאפתנים - עד כדי פגיעה באחרים.

3. אינטרסנטיים.

4. צודקים בכל מחיר - מגזימים בערך של התרומה שלהם.

5. סגנון מחשבה של שחור או לבן.

6. מציבים הרבה מטרות לא מעשיות.

7. שתלטניים ולא נותנים מקום וקרדיט לאחר.

8. מחוספסים רגשית.

9. מתעסקים הרבה בצורה החיצונית שלהם כיוון שיש להם צורך להיות דומיננטיים בכל תחום, הכי טובים בכל תחום.

10. לא יודעים לקבל ביקורת, מאשימים אחרים בכשלונות שלהם.

אם אתם אכן בעלי אחת התכונות האלה (או יותר)  אולי כדאי שתשקלו לפתח את כישורי האינטליגנציה הרגשית שלכם. תופתעו לדעת כמה זה עשוי להשפיע על סיכויי הקידום שלכם בעבודה.

מה זה בכלל אינטליגנציה רגשית

היכולת של אדם לזהות את מה שהוא והאחר מרגישים בזמן אמת, ולבחור פעולה - דבר הדורש הרבה שליטה עצמית. היא משלבת בין אינטליגנציה בין-אישית לבין אינטליגנציה תוך אישית. הוגה המושג, הפסיכולוג והעיתונאי דניאל גולמן טען בשנות ה 80 כי שתי אלה הן מקורות חשובים לצורך התקדמות בחיים ובעבודה.

צופית תדמור, יועצת ומאמנת אישית בכירה ומנהלת מכון בן ארי למדעי ההתנהגות, מספרת:  "אחרי שהתפוצצה בועת ההיי טק, ניגשו חוקרים ובדקו למה חברות מסוימות שרדו ואחרות לא. החוקרים מצאו אז כי בחברות שבהן היו יחסים טובים בין המנהלים לעובדים, והייתה תחושה של מחויבות אמיתית בין העובד למקום העבודה - העובדים העדיפו להישאר בתנאים קצת יותר קשים ולא לעזוב, וכך החברה הצליחה לתפקד ולצאת מהמשבר. לעומת זאת, החברות שבהן העובדים הרגישו לא מוערכים ועזבו - לא החזיקו מעמד. החוקרים שייכו את התנהגות העובדים לאינטליגנציה רגשית שהייתה קיימת או לא קיימת באותן חברות".

איך מפתחים אינטליגנציה רגשית

צופית תדמור מדגישה שאפשר בהחלט ללמוד לפתח אינטליגנציה רגשית - בתנאי שהאדם עצמו יהיה מעוניין בכך. היא מציעה כמה נקודות חשובות בהן תוכלו להתמקד כדי לחזק את האינטליגנציה הרגשית שלכם:

1. להעלות את המודעות לפרגון: פרגון צריך לבוא מהלב, בתדירות הנכונה ובמינון הנכון. קיימת תיאוריה תלת שלבית של פרגון המתייחסת לתיאור, להשלכה ולהערכה:

תיאור - כדי לפרגן על משהו מיוחד תן לעובד לספר לך איך הוא עשה את זה .

השלכה - ציין מה ההשלכה של מה שהעובד עשה ומה המשמעות של עבודתו

ולבסוף הבע את ההערכה הגדולה על מה שנעשה.

2. להיפתח: אם אתם נמצאים כמנהלים במקום עבודה בו אתם רוצים ליצור אוירה של פתיחות - צריך פשוט להיפתח באופן אישי: מספיק לספר דבר אחד אישי על עצמכם כדי שאנשים יפתחו גם הם. אנשים בדרך כלל חושבים שהם משעממים או שמישהו ישתמש בדברים שלהם נגדם בשלב מסוים וכדאי לתת להם תחושת ביטחון דרך הדוגמה האישית.

3. לשדר אמפתיה: להבין מה עובר על אנשים ("אני מבין שאתה עובר כך וכך אבל..."). לא צריך להסכים עם מה שהעובד או העמית אומר או להזדהות, רק להבין. עצם ההקשבה האמיתית הוא הדבר החשוב. יש לנו גם נטייה לשפוט את מעשיהם של אנשים אחרים בחומרה רבה יותר מזו שבה נשפוט את עצמנו. עלינו לסגל יותר אמפתיה גם במקרים אלו.

4. לחשוב חיובי ויצירתי: לראות את ההזדמנות, לא את הקושי. יצירתיות לא עוסקת רק ביצירה אלא גם באלתור.

5. להתאים את עצמנו לפוליטיקה ולהיררכיה של החברה ולדעת לקרוא את המפה נכון.

ניפוץ מיתוס: נשים הן יותר אינטליגנטיות-רגשית

תדמור מוסיפה כי המיתוס שטוען שלנשים יש אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר מגברים אינו נכון כלל וכלל. "אמפתיה ורגישות, המיוחסות רק לנשים בדרך כלל, הן לא אינטליגנציה רגשית בפני עצמן, אלא רק חלק ממרכיביה, בדיוק כפי שגברים הם בעלי תכונות אחרות". גם רונית נשר מצטרפת לאמירה. "אין הבדל בין גברים ונשים. ביטוי רגשי הוא סוג התנהגות שמיוחס לנשים, בדרך כלל, ואינו קשור כלל לאינטליגנציה רגשית, המתקיימת רק כאשר יש איזון בין השכל, הרגש וההתנהגות. הסיבה שבגללה התפיסה הישראלית היא שנשים 'טובות' בכך יותר מגברים, קשורה בעיקר לנושא התרבותי ולמשפטים כמו 'ילדי לא יבכה אף פעם', 'הגברים בוכים בלילה', 'חיילים לא בוכים' וכדומה. זו התניה חברתית ותרבותית".

גם דיוה קרן טוענת כי לא נתקלה בהבדלים מהותיים בין גברים ונשים בתחום האינטליגנציה הרגשית. "דוגמה קלאסית למקרה שבו קבלת סיוע חיצוני עזרה לפתור התנהלות פגומה בתוך חברה, היא למשל כאשר המנהל או המנהלת נתפסים כדמות אב או אם. לתוך מערכת היחסים הזו נכנס מערך ציפיות שלם שיש ,למשל, למנהל מול המנכ"ל שלו או לעובד מול הבוס. הוא מצפה מהמנכ"ל להשלים חלקים שחסרים לו, כאשר בפועל הוא צריך להבין ממה נובעת הציפייה שלו ולהתמודד איתה לבדו. אם לא יתמודד איתה, הוא ירגיש פעמים רבות דחוי ואפילו יכשל בתפקיד. כאשר נעשה השינוי, שלוקח בדרך כלל זמן מסוים אך לא רב מדי, התוצאות הן יפהפיות. אנשים שעובדים בחברות שנותנות להם את הכלים לגדול עשויים להישאר בהן הרבה שנים".