לחוצים לפני ראיון או פגישה? כך תשלטו בלחץ ותצליחו

מכירים את ההתרגשות שממלאת אותנו כשאנו ניצבים לפני אירוע חשוב? כולנו חווים עליה במתח הפנימי כשעלינו להוכיח את כישורינו בזמן נתון, ואין הזדמנות נוספת. מבחן חשוב, ראיון עבודה, הרצאה שאנחנו צריכים להעביר, או מפגש הכרות עם בן/בת זוג חדשים, כל אלו הם אירועים שיוצרים אצלנו לחץ כבד באופן חריג. בלחץ הזה - אפשר לשלוט

כל אירוע או מעמד, בו שתי התוצאות היחידות שיכולות להתקבל הן הצלחה או כישלון, הוא אירוע שיכול לעורר לחץ. השאלה היא - האם אנו חווים לחץ בונה או לחץ הורס. התרגשות במידה נכונה היא חשובה ותורמת, וטבעי שבמצבים מסוימים נהיה בסוג של כוננות ודריכות. רמה סבירה של התרגשות, מסייעת לנו להגיע מוכנים יותר, מאורגנים וענייניים.

עם זאת, ישנם מצבים בהם אנו חשים את הלחץ ברמה גבוהה מדי, אשר עלולה לפגוע ביכולתנו לתפקד באירוע. כאשר אנו מרגישים או חושבים שהתפקיד או האירוע הוא הדבר שהכי רצינו בו, או הדבר שהכי נכון לנו - אנו נמצאים בסביבה של יתר מוטיבציה, שההשלכות שלה יכולות להיות מחשבות קשות סביב החשש מהאפשרות שניכשל, המעלות את המתח הפנימי.

כמו כן יכולות להופיע תופעות כמו שכחה של החומר במבחן, בלק אאוט או קשיי דיבור בזמן ראיון או הרצאה. לרוב, יחד עם הלחץ המוגבר מופיעים גם סימנים פיזיים כמו: נוקשות, כאבי בטן ושלשולים, יובש בפה, דופק מואץ, קוצר נשימה, הזעת יתר ועוד. כל אלה יכולים לעזור לנו לעשות אבחנה חשובה בין התרגשות סבירה ותורמת - למצב לחץ מוגבר שעשוי לפגוע בתפקודנו.

איך כדאי לפעול ברמת לחץ גבוהה מדי?

חשוב לעשות בחינה מעמיקה של תחושותינו מוקדם ככל הניתן לפני האירוע. לרוב, ההתרגשות מגיעה למחוזות בעייתיים כבר מספר שעות לפני האירוע עצמו. ככל שנרגיש אותה מוקדם יותר, כך נטיב לשלוט בה, להפחיתה, ולהביאה לרמה שתאפשר לנו להיות במיטבנו בזמן המפגש. אחת הדרכים לעשות זאת היא על ידי שינוי שפת החשיבה שלנו. רובנו "מריצים" בראש מחשבות או אמירות פנימיות הגורמות ללחץ לנסוק למקומות לא טובים במצבים כאלה. עלינו לאתר את המחשבות השגויות ולשנותן. אותן מחשבות בעייתיות יכולות למשל להתבטא כתפיסה קוטבית של שחור ולבן.

לדוגמה, מול אמירה כגון: "זו הזדמנות בלתי חוזרת שנפלה בחלקי" - יש לחשוב על אמירה כגון: "זו הזדמנות טובה, ויחד עם זאת, יכולות להגיע אחרות בהמשך שיהיו טובות אף הן". מול אמירה פנימית כגון: "אני חייב/ת לעצמי את ההצלחה הזו" - יש לחשוב על אמירה כגון: "אני מאמין/ה בעצמי וביכולתי להצליח, ואעשה כל מה שבידי כדי לעבור, אך תמיד יכולים להיות גורמים נוספים שאינם קשורים אלי, שישפיעו על התהליך". מול: "עלי להצליח במפגש הזה אחרת אני ממש כישלון" - להציב לעצמנו משפט כגון: "אני רוצה להצליח, אך אם אכשל, אין זה אומר דבר עלי כאדם".

זכרו, כל חשיבה שיש בה אמירה חד משמעית וקוטבית ביחס לאירוע, עשויה להעלות את הלחץ הפנימי, ולהקשות על התפקוד שלנו.

היעזרו בשפת הגוף שלכם כדי להבין מה קורה לכם בפנים

אם נקשיב לגופנו, נמצא בו עד מהרה את מוקדי הכאב והאי שקט הנובעים מהלחץ הרב אליו אנו חשופים. הקשר בין הנפש והגוף מאפשר להשפיע על רמת הלחץ העודף שאנו חווים, באמצעות הפחתת סימנים גופניים שונים, כגון: הסדרת הנשימה המהירה על ידי תרגילי נשימות עמוקות למשל, עם תשומת לב מרבית לאוויר הנכנס ויוצא מגופנו, תרגולי מדיטציה שונים, יוגה והרפיה - יכולים להניב תוצאות מעולות לשרירים מכווצים, ולמתחים גופניים מיותרים.

גם דמיון מודרך המחייב אותנו להתרכז במקום שבו אנו חווים ביטחון, רוגע וחיוניות יכול לעזור. שניים מהכלים החשובים ביותר שבידנו הוא לוודא שאנו ישנים שנת לילה הגונה, המאפשרת לגוף לקבל את כל שעות השינה הנדרשות לו, וכן מספקים לו את התזונה הנכונה – שמעלה את רמת האנרגיה שלנו.

היעזרו גם בשפת הרגש

המוקד הרגשי המרכזי המעורר את הלחץ היא שאלת הערך העצמי ותחושת האיום סביב האפשרות שניכשל. רבים חשים כה מאוימים מכישלון, עד שהם תולים את הדימוי העצמי שלהם בתוצאה של האירוע.

במקרים כאלו, עלינו להתחבר למקומות בתוכנו בהם אנו חשים טוב עם עצמנו. עלינו לחשוב על מוקדי הכוח שלנו ביחס לאירוע, ועל תפיסתנו העצמית את מידת התאמתנו לתפקיד. ככל שנחשוב "חיובי" יותר, וכמה שיותר בסמיכות לאירוע, נתמלא אמונה וכוח, שיאפשרו לנו לתפקד ביתר נינוחות ופשטות. מסיבה זו, לא כדאי ללמוד בעל פה מילים ומשפטים שאיננו מתחברים אליהם, ואינם חלק מהשפה שלנו. תחושת הזיוף של עצמנו מאוד מחלישה, גורמת לנו להרגיש לא ישרים, אולי מזייפים, או מסתירים את האמת - ואלה גורמים מגבירי לחץ.

ואם הלחץ מופיע רק באירוע עצמו?

במקרה כזה מוטב יהיה לבטא את הלחץ כלפי חוץ, ולשחרר בדרך זו חלק מהמועקה הכרוכה בניסיונות ההסתרה, שלרוב אינם יעילים. לדוגמה: להתחיל את ההרצאה או ראיון העבודה באמירה כמו: "אני מתרגש/ת מאוד להיות פה, ויכול להיות שחלק מההרצאה/מהראיון תוכלו להרגיש את ההתרגשות שלי". האמירה הזו ידועה כמשחררת מאוד, ולרוב גם מעוררת הרבה אמפטיה בצד השני.

ללא ספק, היכולת להקשיב בו זמנית לרגשותינו, למחשבותינו ולגופנו, ולנהל איתם דיאלוג מקביל, היא היכולת שתתרום להצלחה מרבית.