בימים אלו מוצאת את עצמה יונית לוי מתמודדת בתחרות שבה אף אחד לא רוצה לזכות במקום הראשון. "האגודה לזכות הציבור לדעת" עורכת זו השנה השנייה סקר פתוח לציבור בשאלה "מיהו העיתונאי המעצבן ביותר בישראל". התוצאות טרם פורסמו וההצבעה עדיין פתוחה, אבל סביר להניח שלוי ממוקמת בשלישייה הראשונה.

 

עוד ב-Onlife:

 

יונית לוי, שתחגוג ביולי הקרוב את יום הולדת ה-35, היא אחת העיתונאיות הבכירות והטובות בישראל. ועם זאת, את מקומה בתחרות היא הרוויחה בצדק. מה שקהל הצופים עלול לזהות כהיטפלות לפרטים, שיפוטיות או פרשנות שאינה במקומה (ועל זאת בהמשך) מהווה אצל לוי את עמוד השדרה של המקצוע שהיא גאה להיות חלק ממנו.

 

בדצמבר הנוכחי תחגוג יונית לוי עשור על המסך כמגישת החדשות של המהדורה המרכזית בערוץ 2. כשמונתה לתפקיד כמחליפתה של מיקי חיימוביץ' ולצידו של גדי סוקניק, מעטים (כולל לוי עצמה) חשבו שתחזיק מעמד כל כך הרבה זמן ובטח שלא תהפוך לדמות כה מרכזית במערך העיתונות הישראלי. לוי היא כיום העיתונאית הבכירה ביותר בישראל, אישה צעירה, כריזמתית, דעתנית ומבריקה שמתיישבת כל ערב לבד מול מצלמות ערוץ שתיים ומתווכת לעם ישראל את ההתרחשויות היומיות. מעמדה במערכת החדשות הוא אבסולוטי.

 

ידיעת השפות שלה, הכריזמה, הביטחון והמקצועיות שבה היא אוחזת הובילו אותה להנחות משדרי בחירות, לראיין באנגלית ובאיטלקית ולהיות שם, תמיד. בשריפה בכרמל, במחאה החברתית, במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה. בכל האירועים החדשותיים של העשור האחרון הייתה גם לוי וביססה את מעמדה הייחודי.

 

יונית לוי מראיינת באיטלקית שוטפת:

 

 

 

מצעירה אנונימית לפנים מוכרות בכל בית

היא נולדה בירושלים ושירתה בגלי צה"ל בתפקיד עורכת חדשות החוץ. עם סיום השירות נרשמה ללימודים באוניברסיטה העברית ללימודי ספרות אנגלית והיסטוריה. במקביל החלה לעבוד בחדשות ערוץ שתיים כמבזקנית וככתבת. היא דיווחה על המלחמה בבלקן וגם על מתקפת הטרור בארצות הברית בספטמבר 2001.

 

את הפוש הגדול לקריירה קיבלה בזכות מיקי חיימוביץ', עד אז מגישת החדשות האהובה בישראל. חיימוביץ', שכונתה בתקשורת מלכת הלבבות הישראלית, קיבלה הצעה כספית מפתה לעבור לחדשות ערוץ 10 ונטשה את נמל הבית כדי להתיישב שוב לצידו של יעקב איילון. איילון אגב, היה בעבר בן זוגה של לוי ומי שהמליץ לקברניטי ערוץ 2 לקדם את לוי לכסא המגישה.

 

הידיעה שלוי, אז רק בת 25, עומדת להגיש את המהדורה המרכזית לצד גדי סוקניק חילצה בכוח את העיתונאית מאלמוניותה היחסית. התקשורת הוצפה בכתבות פרופיל על הצעירה המבריקה והיפיפייה שקיבלה את הזדמנות חייה. כמה ימים לאחר ערב השידורים הראשון שלה הוזמנה לוי לתוכניתו של יאיר לפיד כדי להעיד על עיסתה. הצפייה בלוי של לפני עשור מעידה על הטרנספורמציה הכללית שעברה: היא יושבת שם בסוודר גולף לא מחמיא, מבט נבוך ומורכן ומסמיקה אחת לדקה.

 

בראיון הודתה שחשבה לסרב ל"תפקיד הכי חשוב בטלויזיה" כדי לשמור את מעמדה ככתבת "שהוא הרבה יותר מעניין". בשבועות הראשונים של השידור זרמו למערכת תלונות על כך שהיא לא מובנת ובולעת מילים. לוי הפנימה, התייעצה עם מקורביה ועבדה קשה כדי להפוך למגישת החדשות הטובה בישראל.

 

הבחורה הכי קולית על המסך
 

בשנת 2007 ביצעה הקריירה שלה עוד קפיצה מרשימה קדימה כשהוצבה בתור מגישה יחידה של חדשות ערוץ 2 לאחר עזיבתו של גדי סוקניק. גם המהלך הזה גרר שפע של ביקורות והרמת גבה בתהייה האם אישה יכולה להגיש לבד מהדורת חדשות במדינה שבה מחזור החדשות מתחלף כל שעה. לוי קראה את הביקורות, הפנימה אותן והראתה לכולם איך עושים חדשות. בשנים שחלפו היא סיקרה מקרוב את טיסתו של אילן רמון לחלל, את תוכנית ההתנקות מגוש קטיף, שתי מלחמות, את מערכות הבחירות בישראל ובארצות הברית (ראיינה את הנשיאים בהווה ובעבר ברק אובמה, ג'ורג' בוש וביל קלינטון) ואושיות כמו ביל גייטס וראש ממשלת אנגליה לשעבר טוני בלייר.

 

הטון הקשוח והמקצועי של יונית לוי, הלא מתחנף, לא מתחנחן, מחמיא או מלטף גרר שורה של ביקורות נגדה. היא הציגה את הדור החדש של העיתונאיות הישראליות – בלי להיכנע לתבנית מקטינה של נשים ("מיידלע") ומבלי לאמץ סממנים גבריים כוחניים. במערכת חדשות מפוצצת מטטוסטורון (שלום לך רוני דניאל) הצליחה לוי להציג על המסך ממלכתיות, ענייניות ואובייקטיביות עם טון של כריזמה, שליוותה את זה בכישרון, אמביציה והמון עבודה קשה. קור רוחה והעובדה שהיא לא התרגשה בין אם ישב מולה שר מורשע בפלילים או נשיא מדינה זרה הפכו אותה לבחורה הכי קולית על המסך.

 

קור הרוח שלה הצליח לעורר שפע של ביקורות מרושעות ששוגרו היישר לנקודת החולשה של לוי: התדמית שלה. היא נקראה בפניה ושלא בפניה אשת הקרח. מערכונים של תוכניות בידור צחקקו על כמה שהיא קפואה והרשת נשטפה במאמרי דעה על הקרירות הרגשית שלה. עם הסאטירה לוי הצליחה להתמודד, אבל לפעמים הביקורת חרגה מגבולותיה.

 

יונית לוי מראיינת את הנשיא ברק אובמה:

 

 

אפילו הקולגות בערוץ 10 פירגנו

במהלך מבצע עופרת יצוקה ב-2008 חתמו יותר מ-35 אלף איש על עצומה אינטרנטית נגד יונית לוי הקוראת להדחתה מתפקידה. הטענה המרכזית הייתה כי היא אינה מדווחת באובייקטיביות על החדשות ומגלה סימפטיה לתושבי עזה בזמן שתושבי הדרום סבלו ממושכות מירי הרקטות. לוי לא הגיבה באופן אישי על המהלך ולא נראה שום שינוי בתגובותיה בעת השידור, אך מקורביה סיפרו כי הדבר לא נלקח בקלות ולאחר שידור המהדורות היא הסתגרה בדירתה. המהלך היה מספיק חריג עד כדי שחברת החדשות של ערוץ 2 פירסמה הודעת תמיכה מלאה לצד הקולגות מערוץ 10 שתמכו במגישה הפגועה.

 

במאי שנה שעברה, בעת שתרגמה באופן סימולטני את נאומו של ביבי נתניהו בקונגרס האמריקאי שירבבה לוי פרשנות קטנה בנוגע לדבריו בעת התרגום. שני המשפטים שבהם התייחסה לאפליה של ערביי ישראל הספיקו לעורר מאות טוקבקיסטים וצופים שהתלוננו למועצת הרשות השנייה.

 

לוי גם סבלה משני מעריצים אובסיסיביים שהטרידו אותה בשנים האחרונות. אחד חיכה לה בחנייה של חברת החדשות בנווה אילן והורחק משם על ידי אנשי הביטחון ושני צלצל אליה באובססיביות מתחת לביתה.

 

החנונית שניפצה את תקרת הזכוכית

אז למה אנחנו אוהבות את יונית לוי? בעיקר כי היא אישה מוצלחת במיוחד בעולם של גברים. היא לא רק ניפצה את תקרת הזכוכיות של מגישות הטלויזיה בישראל, אלא יצרה רמת התייחסות חדשה שקשה להגיע אליה. מתחת לאישיות ממלכתית, שתמיד בשליטה ומגובה בכמויות אינסופיות של אמביציה ועבודה קשה נמצאת בחורה מגניבה לאללה. היא מעריצה אדוקה של "באפי ציידת הערפדים", דוברת איטלקית ברמת שפת אם, "חנונית על" (עפ"י הגדרה שלה) וג'ינג'ית לוהטת (בעזרתו האדיבה של הספר).

 

 

יונית לוי בעדכונים בחדר החדשות לפני המהדורה:

 

 

היא שומרת על חייה הפרטיים והופעותיה הפומביות מלוות כמעט תמיד בביקורת קטלנית של משטרות האופנה למיניהן. לא נראה שזה מטריד אותה. בשנה שעברה התחתנה עם נסיך הפריים טיים הישראלי – עידו רוזנבלום. החתונה, שהתקיימה בביתם הפרטי בצפון תל אביב, נוהלה כמבצע צבאי למניעת הדלפות. ואכן, למרות המסוק שהרימה לאויר תוכנית בידור פופלארית, לא דלפו לרשת תמונות של הכלה מתחת לחופה או בשמלה הלבנה וכמעט לא צולמו תמונות של טבעת האירוסין שלה.

 

לוי נמצאת היום במעמד שעיתונאים ועיתונאיות יכולים רק לחלום עליו. מעמד שאליו הגיעה בזכות ולא בחסד, בלי להתנצל ובלי ולוותר. בסקר דעת קהל שנערך עבור דה מרקר בתום מבצע עופרת יצוקה היא נתפסה כמגישה האמינה ביותר לפני יעקב איילון וגדי סוקניק.

 

יונית לוי - המגישה הכי אמינה על המסך כיום

צילום יח"צ

 

לזכותה תירשם הדומיננטיות המוכחת של חדשות ערוץ 2 בשדה הפריים טיים הטלויזיוני וכן כמה ממשדרי החדשות הטובים ביותר של העשורים האחרונים. המחוייבות של לוי לתפקיד היא טוטאלית (היא קטעה את ירח הדבש שלה כדי להגיש את סיקור חזרתו של גלעד שליט מהשבי) וגם היום היא מגיעה שעות רבות לפני המהדורה המרכזית כדי לעבור על כל אייטם וסיפור שישודרו במהדורה.

 

והמקטרגים? בראיון שנתנה ל"פירמה" בשנה שעברה אמרה לוי כי "כמעט כל מילה שנאמרת במהדורה המרכזית עלולה להכעיס מישהו. אי אפשר לקלוע לדעת כולם או לרצות את כולם. נדמה לי שזה גם לא התפקיד שלי. הגשת המהדורה המרכזית היא בראש ובראשונה תפקיד עיתונאי. בכל שידור, מכל סוג, המטרה שלי היא, בין היתר, לספק לצופים מידע במהירות האפשרית, לשאול את השאלות הנכונות וגם לתת הקשר לדברים הנאמרים. כך במהדורה, כך במשדר מיוחד, כך במהלך תרגום סימולטני. כך אני מגדירה את התפקיד כבר תשע שנים". שנאמר, מעצבנת.