כולנו מכירים את המושג "תאונת עבודה"- אירוע פתאומי וחד פעמי אשר גורם לפגיעה, למשל פציעה כתוצאה מנפילה מסולם בזמן העבודה. אך לעיתים פגיעה בעבודה אינה תוצאה של אירוע חד פעמי, אלא תוצאה של פגיעות חוזרות ונשנות באיבר מסוים, המצטברות לאורך כל תקופת עבודתו של העובד, פגיעות אשר כל אחת מהן אינה עומדת לבדה, אך צירופן יכול להתהוות לנזק משמעותי - שייחשב לפגיעה בעבודה.

 

עו"ד סיגל רייך הלל מסבירה ש"בתי הדין לעבודה דימו פגיעות אלו למים החוצבים בסלע - טיפה אחר טיפה - והכירו בנפגעים מסוג זה כנפגעי "מיקרוטראומה"."

 

עוד ב-onlife

 

 

 

 

 

סובלים כמו נפגעי העבודה

צילום: shutterstock

 

 

לדברי עו"ד רייך-הלל "כשאר נפגעי עבודה, גם נפגעי המיקרוטראומה יכולים להגיש תביעתם למוסד לביטוח לאומי, אך בשל אופי הפגיעה, יש לקחת בחשבון שמדובר בתביעה מורכבת יותר ונטל ההוכחה המוטל על התובע כבד יותר מהנטל של עובד שנפגע באירוע תאונתי. ההכרה בפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה תיבחן על פי הכללים שנקבעו בפסיקה:

 

ראשית יש להוכיח כי מדובר ברצף של פגיעות זעירות שכל אחת מהן היא "תאונה" במובנה הרגיל של המילה, הניתנת לזיהוי ובידוד, גם אם אין בה לבדה כדי לגרום לנזק הנטען, נדרשות פעולות זהות החוזרות על עצמן. שנית יש להציג חוות דעת רפואית לפיה מצבו של העובד נגרם כתוצאה מפגיעות זעירות ולא תהליך הדרגתי. בנוסף יש להוכיח קשר סיבתי בין הפגיעות הזעירות המצטברות לבין העבודה."

 

הדיסק נפרץ, הרצועה נקרעת 

עו"ד רייך- הלל מוסיפה: "בין פגיעות המיקרוטראומה השכיחות ניתן למנות פריצת דיסק בגב לאחר הרמה חוזרת ונשנית של משאות כבדים במסגרת העבודה, תסמונת התעלה הקרפלית ביד הנגרמת מהקלדה ממושכת במחשב, קרע ברצועות הברך עקב כיפוף, רכינה ויישור חוזר ונשנה, קרע ברצועות הכתף תוצאת הרמה חוזרת ונשנית של משאות כבדים ועוד."

 

 

 

כואב לכם? הביטוח יסדר

צילום: shutterstock

 

בעולם הביטוח גם ערוכים למקרים כאלה, כך שניתן להרחיב את ההגנות הביטוחיות שלכם  מעבר להסתמכות רק על הביטוח הלאומי למקרה שבו תסבלו מפגיעה ממושכת כתוצאה מעבודה.

 

האפשרות הנוחה ביותר היא להצטייד בביטוח אובדן כושר עבודה, שיגן עליכם מפני מקרים כאלה. "ביטוח אובדן כושר עבודה נותן כיסוי ביטוחי למקרים של מחלה ו/או תאונה", מסביר דן שוחט, מנהל ערוצי ההפצה בחטיבה לחיסכון לאורך טווח ב"כלל ביטוח". " בשעה שמגיעה תביעה נעשה בירור  האם המבוטח נחשב כבלתי כשיר לעבוד בשיעור של 75 אחוז, באופן זמני או יותר, במקצוע שבו הוא עוסק.

 

קיימות בענף מגוון פוליסות אובדן כושר העבודה וישנם מספר תנאים שיש לשים אליהם לב: ראשית, סוגיית המקצוע ו/או העיסוק: האם הפוליסה מגדירה את העיסוק בעת אובדן כושר עבודה כ'ערב קרות מקרה הביטוח', כך המבוטח יהיה זכאי לפיצוי בהתאם למקצוע שבו עסק ברגע שבו אובחן כסובל מפגיעה.

 

בחברות ביטוח מסוימות, ההגדרות הן שונות: יש חברות שבוחנות  העיסוק בו עסק  המבוטח בחמש השנים האחרונות ובמקרים כאלה, אם המבוטח עסק עד לפני מספר שנים במקצוע שונה, עלולה החברה תוכל לומר לו שיש באפשרותו לחזור למקצוע הקודם שבו עסק.

 

בנוסף, ניתן להרחיב את הפוליסה ל-25 אחוז אובדן כושר עבודה, כך שהמבוטח יוכל לקבל את כספי הביטוח גם במקרים של איבוד יכולת חלקית של הכושר לעבוד. חשוב מאוד לב לשים גם לחריגים בתוך הפוליסה.

 

החריגים מעידים על המצבים בהם מתי החברה לא תשלם. למשל במקרה של בעיות נפשיות. חלק מהפוליסות הקיימות בענף  לא יסכימו לשלם לאדם שאיבד את כושר עבודתו עקב מצב נפשי כמו דיכאון, אבל בחיים המודרניים מדובר בתופעה נפוצה וכדאי לשים לב שהחברה מוכנה לשלם גם במקרים נפשיים".

 

סרטן, תעלה קרפלית וכאבים כרוניים 

עו"ד רייך-הלל מוסיפה ש"בארכיוני הביטוח הלאומי, ניתן לאתר מספר תופעות בריאותיות שהוכרו בביטוח לאומי כתאונות עבודה ע"פ תורת המיקרוטראומה" ומפרטת:

 

תסמונת התעלה הקרפלית (- (CTSמדובר בדלקת כרונית של הגידים בידיים הנגרמת לרוב מעבודות הדורשות ביצוע פעולות חוזרות ונשנות עם פרק כף היד.פגיעהזו שכיחה מאוד ואופיינית במיוחד לאנשים העוסקים בהקלדה מרובה במחשב, עובדים בעבודות של סרט נע במפעל, בהרכבות חפצים, קידוד מחירים וכו'.

 

על מנת לקבל הכרה בפגיעה מסוג זה בביטוח לאומי, יש להוכיח כי מחלה זוהתפרצה בגוף העובד עקב אופי ותנאי העבודה.סימפטומים לתסמונת יכולים להיות חולשה ביד, כאבים בעת שימוש ביד או כאבי אחיזה, תחושה של נימולו הרדמות של היד ודקירות שונות.הידהדומיננטית היא זו שבדרך כלל סובלת ראשונה ובדרגה חמורה יותר.

 

מחלת הסרטן -  אצל עובדים שהיו חשופים לחומרים מזיקים כגון עובדי הכור, זפתי גגות, עובדי נמל, עובדי בתי זיקוק, עובדים במפעלים כימיים, כבאים ועוד.

 

אובדן שמיעה - י' עבד במשך 30 שנים כחשמלאי רכב במוסך. העבודה במוסך נעשית בסביבה רועשת לרבות רעש מפטישי אויר, משחזות וכו'. העבודה בסביבה הרועשת גרמה לירידה בשמיעתו של י'.

 

הוא הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי ולאחר מאבק עיקש בו נדרש להוכיח כי עבודתו ברעש במשך שנים, היא זו שגרמה למצבו, הכיר המוסד לביטוח לאומי בפגיעתו כתאונת עבודה על פי תורת המיקרוטראומה וקבע את נכותו בשיעור של 30%. לאור קביעה זו זכאי י' לגמלה חודשית מביטוח לאומי בשיעור של 3,260 ? לחודש.

 

כאבים כרוניים -מ' עבד בדואר ישראל כפקיד דואר. במסגרת עבודתו היה אחראי על עשרות שקי דואר כבדי משקל שהגיעו מידי יום, הרמתם לגובה, מיונם, חלוקתם, הכנסתם לשקים, קשירת השקים והרמתם לעגלות הדואר. מדובר בהרמה של כ- 130 שקי דואר ביום, כאשר כל אחד מהם שוקל כ- 30 ק"ג. את כל זאת נדרש מ' להספיק במסגרת הזמן שהוקצה לו על ידי המעביד.

 

לאחר מספר שנים החל מ' להרגיש כאבים חזקים בכתף ימין. בבדיקת אולטרה סאונד לכתף נמצא קרע רחב בגיד הסופרהספינטוס. מ' פנה לביטוח לאומי בתביעה להכרה בפגיעתו ככזו שנגרמה תוצאת עבודתו. המוסד לביטוח לאומי, לאחר מאבק עיקש, הכירה בפגיעתו של מ' ככזו שנגרמה כתוצאה מעבודתו, במסגרת תורת המיקרוטראומה. ועדה רפואית מטעם המוסד, קבעה את נכותו בשיעור של  15% לצמיתות. מ' קיבל מביטוח לאומי פיצוי בגין נכותו בסך של 127,000 ?.

 

לדברי עו"ד רייך-הלל "תביעה על פי תורת המיקרוטראומה אינה פשוטה ודורשת הכרה מעמיקה של הנושא והכנה קפדנית מוקדמת של התביעה בטרם הגשתה, הוכחת העובדות, התיעוד הרפואי הנדרש וחוות דעת מומחה. יש לציין כי המוסד לביטוח לאומי נוטה לדחות תביעות מסוג זה כמעט באופן גורף. דחייה שכזו מצריכה פנייה אל בית הדין לעבודה על מנת שיכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה.

 

"משהוכרה התביעה במוסד לביטוח לאומי יהיה התובע זכאי לכל התרופות המוענקות לנפגע עבודה "רגיל" – דמי פגיעה בעד פרק הזמן שנעדר מעבודתו, גמלת נכות מעבודה וכו'. יש לבחון גם את אפשרות הגשת תביעה נזיקית כנגד גורמים נוספים כמו למשל המעביד וחברת הביטוח שביטחה אותו."

 

 

עו"ד סיגל רייך- הלל מתמחה בנזקי גוף, ביטוח לאומי וסיעוד, מצוות המומחים של פורטל "משפטי", הפורטל המשפטי לקהל הרחב.