הסקר הגדול והמיותר של נשות ישראל
להילחם ב-285 מיליארד דולר
הבוקר שאחרי
סוד ההצלחה של אשלי גרהאם
להתחיל לרוץ? אמאל'ה!
"הייתי עושה את הכל מחדש"
סגירת מעגל
העקבים הראשונים שלי
"אני לסבית ממין זכר"
האישה הטובה: גרסת הריאליטי
היום בו דרדסית הפכה לסמל מין
פאי שוקולד פליאו
סכנה ברורה ומידית
להילחם ב-285 מיליארד דולר
אבא במשרה מלאה
האלוהים של הבית הכי מפורסם במדינה
פחות גבר
X

סלפי ושיחה עם גילה גמליאל

0
0
SHARES

השבוע מציינים את יום האשה הבינלאומי, ובשבוע שעבר ציינו את יום ה-25 שנה למותו של מנחם בגין, מנהיג הליכוד המיתולוגי. אין תירוץ טוב מזה לשבת עם ח"כ גילה גמליאל , השרה לשוויון חברתי, לראיון פוליטי על שוויון אזרחי בממשלת ימין, חינוך שוויוני ופמיניזם בפרלמנט עם 25% נשים

השרה גילה גמליאל, שקיבלה את המשרד לאזרחים ותיקים לאחר בחירות 2015, הרחיבה את סמכויותיו והפכה אותו למשרד לשוויון חברתי, נכנסה לכנסת בפעם הראשונה בשנת 2003, בבחירות לכנסת ה-16, וכיהנה כסגנית שר וכיו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה. בממשלת נתניהו ב-2009 מונתה שוב לסגנית שר והייתה ממונה על קידום צעירים, סטודנטים ונשים. היא בעלת תואר ראשון ושני במשפטים ותואר ראשון ושני בפילוסופיה. בעבר כיהנה כיו"ר התאחדות הסטודנטים, והיא האשה הראשונה והיחידה שכיהנה בתפקיד זה עד היום.

 

בתוצאות הליכודיאדה את נמצאת כבר שנתיים ברציפות בצמרת הרשימה, כשהשנה הצטרפה אליך גם השרה מירי רגב במקום הראשון. מדוע לדעתך ההצלחה היחסית של נשים בפריימריז דמה לא מצליחה לתרגם את עצמה במציאות?

"אין מספיק ייצוג של נשים במגזר הציבורי, אין על זה מחלוקת. זה נובע מהמון סיבות. אני חושבת שהמערכות המפלגתיות תורמות למצב הזה. הבעיה העיקרית היא שמי שממנה את השרים הוא היו"ר, שברוב המקרים הוא גבר. במפלגות רבות, כמו "יש עתיד" ו"ישראל ביתנו", חברי הכנסת נבחרים על-ידי היו"ר ואין שום דרך להשפיע על הרכב הרשימה. אז נוצר מצב שבו הם ממנים נשים שמשמשות כ'עלה תאנה' ברשימה, אך הן לא ממונות לתפקידי מפתח לאחר הבחירות. במפלגות אחרות, כמו "הליכוד" ו"המחנה הציוני", מתקיימים פריימריז. שם הבעיה היא אחרת. המתמודדים צריכים להיות חשופים לאלפי מתפקדים, ומתמודדים חדשים מוצאים את עצמם נלחמים על קולות מול חברי כנסת חזקים כמו דוד ביטן ומירי רגב. הסיכוי שלהם נמוך מאד. המצב זה מונע מאנשים רבים וטובים לרוץ לרשימה, ובינהן גם נשים, שאף ממעטות לנסות להיכנס למירוץ הזה".

 

גילה גמליאל

 

גם ראש הממשלה, יו"ר המפלגה שבה את מכהנת, "נתפס על חם" בפגישה עם נשיא ארה"ב דאז ברק אובמה בספמטבר האחרון בלי אשה אחת בצוות היועצים שלו.

זאת הייתה תמונה עגומה למדי. גם שם, כמו במקומות רבים, ראינו שאין מספיק נשים.

 

איך את חושבת שאפשר למנוע מצב כזה?

"בפריימריז ההתמודדות היא מלכתחילה של רוב גברי, שהוא יחסית חזק בתוך המנגנון ולא הולך לצאת החוצה, וגם המתמודדים הותיקים שרוצים לחזור למערכת הפוליטית, כמו גדעון סהר וניר ברקת, הם חזקים. אז קורה מצב שהנשים החדשות רוב הזמן צריכות להתמודד במשבצת של 'האשה החדשה'".

 

הכוונה של גמליאל היא לאותו מנגנון 'שיריון' הקיים במפלגות הגדולות ונועד להבטיח ייצוג נשים, לפיו ישנו מקום משוריין בכל עשירייה לאשה, והמקום ה-25 משוריין לאשה חדשה. מנגנון השיריון, גם לדעתה של גמליאל, לא פותר את חוסר הייצוג. "אין מרווח תמרון אמיתי לכניסתן של נשים לזירה הפוליטית. הדרך  לפתור את זה, לדעתי, היא שהאזרחים עצמם יבחרו ישירות את המתמודדים לרשימה בבחירות. כלומר, כאשר ניגשים לקלפי להצביע, כל אזרח יוכל לבחור את הרשימה לפי העדפתו. לדעתי זה יקדם את ייצוג הנשים".

 

את מאמינה שנשים בהכרח יצביעו ליותר נשים ברשימה?

"אני בטוחה בזה. ללא ספק".

 

על-אף כל זה, את יושבת בממשלה שבה חברות שתי מפלגות חרדיות שבהגדרתן מדירות נשים מהרשימה.

"זה נכון. יש הרבה בעיות והמון תחומים שאנחנו לא רואים עין בעין, בעיקר בתחומי זכויות הנשים, הלהט"ב ונישואין. אבל גם בממשלות אחרות יש חילוקי דעות בין המפלגות על דברים אחרים, כמו הקריאה להעלאת מס על עקרות בית, נושא שיש לי עליו מחלוקת עם יש עתיד ואין לי עם החרדים. לכל דבר יש פלוסים ומינוסים ולומדים כיצד להתמודד עם זה. אבל בגדול, אני מאמינה שיש צורך בשתי מפלגות גדולות, אולי שלוש. אחרת המצב הוא שמפלגות קטנות עם מעט מנדטים מכתיבות את המדיניות".

 

ישנם נושאים שאת נלחמת עליהם מול המפלגות הללו או שמראש את נתונה למשמעת קואליציונית?

"כן, על הרבה נושאים אני מנסה להילחם. זה לא פשוט, כי אני כפופה למשמעת קואליציונית מתוקף היותי שרה. לפעמים כח"כית יש יותר עצמאות בעניין הזה, אבל כשרה את כפופה להצבעה קואליציונית והתנגדות שלך במליאה עלולה להתפס כהליכה נגד הקואליציה. המקום שלי להתנגד הוא לא במליאת הכנסת אלא בועדת השרים לענייני חקיקה, לשם אני מכוונת את ההתנגדות".

 

באיזה חוק למשל את תומכת בוועדת שרים לחקיקה למרות שקיימת נגדו התנגדות?

"ישנם כמה, אבל יש את החוק של שרן השכל- אי ההפללה לצרכני קנאביס - שאני תומכת בו כעת בועדת שרים לחקיקה".

 

מה את חושבת על היוזמה של שרת המשפטים איילת שקד להגבלת החקיקה?

"ללא ספק אני חושבת שישנם חוקים מיותרים, אבל יש גם חוקים שצריך לעדכן, וחוקים שאינם קשורים בכלל למציאות הקיימת. אני אתן לך דוגמא את חוק חזקת הגיל הרך – אני חושבת שחייבים לתת את האחריות על הילדים לשני ההורים. לא יתכן שילד ילך אוטומטית לאמא עד גיל 6. איזו סיבה יש לזה?".

 

כמי שמובילה את המאבק לביטול חוק חזקת הגיל הרך, ספגה גמליאל ביקורת מחברות כנסת וארגוני נשים, שטענו כי ביטול החזקה תהפוך את הילדים לקלף מיקוח בין בני הזוג. גמליאל הודפת את הביקורת הזאת, ומאמינה שהחוק דווקא מיטיב עם האמהות. "אני חושבת שהדיפולט צריך להיות שהילד הולך לשני ההורים, או שמגיעים לגישור כלשהו בבית המשפט, ולא ישר לאם. זה רק ממסגר עוד יותר את תפקידה של האשה כאם בבית. יש נשים שאומרות לי על החוק הזה שלפחות כאן יש להן פריבילגיה אז צריך להשאיר את זה. אני חושבת שזה לא נכון".

 

מהלך נוסף שתומכת בו גמליאל וזיכה אותה בביקורת הוא העלאת גיל הפרישה לנשים. "אני בעד העלאת גיל הפרישה לנשים. צריך להפסיק לדבר על גיל פרישה לפי מגדר ולהגדיר את גיל היציאה לפנסיה על-פי מקצועות שוחקים יותר ושוחקים פחות. רואים את זה בעיקר אצל נשים, שעובדות בעבודות שוחקות יותר, נכנסות למעגל העבודה בגיל מאוחר יותר, יוצאות מוקדם יותר לפנסיה ולכן צוברות פחות הון, מה שהופך אותן לעניות יותר בגיל הפרישה".

 

ומכאן לאידאולוגיה. מהי התפיסה האידאולוגית של גמליאל בסוגיות מפתח בחברה כמו כלכלה, דת ומדינה ופתרון הסכסוך?

 

גילה גמליאל

 

"להפריט, אבל לא בכל מחיר"

השרה גמליאל אמנם משתייכת למפלגת ימין ומזוהה עם תפיסה כלכלית נאו-ליברלית, אבל לא פעם יזמה חוקים ותמכה במהלכים המגבילים במידה זו או אחרת את השוק ומגבירים את הפיקוח של המדינה. היא הייתה בין מובילי חוק הריכוזיות ב-2013, חוק שנועד להגביל בעלות צולבת של גופים גדולים במשק. "בגדול אני בעד הורדת מיסים, ובעד מינימום התערבות של המדינה בחיי הפרט", אומרת גמליאל, "עם זאת, אני מודעת לעוולות שעלולות להיווצר מכך. צריך לרסן את החזירות, ולכן קידמתי את חוק הריכוזיות. לא יתכן שחמש משפחות יחזיקו בנתחים כל כך גדולים מהשוק שלנו. לכן אני אומרת, יש לחתור לצמצום ההתערבות, לשו'ק חופשי, אבל להגן על האיזורים שבהם השוק לא חופשי יותר. להפריט, אבל לא בכל מחיר".

 

גמליאל מתכוונת כמובן למצבים שבהם אנשים פרטיים מהשוק החופשי מגדילים את הונם ורוכשים את השליטה על עוד ועוד גופים גדולים במשק, אך מה לגבי שירותי המדינה?

"אני חושבת שכן צריך להפריט את בתי האבות, למשל, אבל לא יתכן לעשות את זה בלי פיקוח. אני בעד חינוך ציבורי שוויוני לכל המדינה, אבל אני לא מתנגדת לקיומו של חינוך פרטי. זה מאד פשוט - היכן שהמדינה מספקת את הצורך, אפשר לדבר על האם יש צורך בקיומו של גוף פרטי או לא, אבל כל עוד הצורך אינו מסופק באופן מספק על ידי המדינה, אין לי שום בעיה עם קיומו של מגזר פרטי".

 

"המצב שבו יש איזורים שבהם האזרחים נתונים לממשל צבאי הוא אבסורדי"

יתכן שכמה טוקבקיסטים יחלקו עליי, אבל באופן כללי השרה גמליאל לא נחשדת בשמאלניות. היא אמנם נתפסת כ"מתונה" יותר מהשרות איילת שקד ומירי רגב, אך היא תומכת נלהבת בחוק ההסדרה והתנגדה נחרצות לתוכנית ההתנתקות. עם זאת, היא גורסת שיש לבטל את הפיקוח הצבאי ולתת שוויון אזרחי מלא לפלסטינים.

 

"אני חושבת שיש לתת שוויון אזרחי מלא לכל היושבים ביהודה ושומרון. אני אומרת את זה כשרה לשוויון חברתי - זה שקיים מצב של ממשל צבאי שהוא זה ששולט מבחינה אזרחית על מי שגרים ביהודה ושומרון, זה דבר שצריך לעבור מהעולם. המצב הזה אבסורדי. על כל בניית מרפסת אנשים צריכים לקבל  אישור של המפקח הצבאי. מה הקשר?". עם זאת, גמליאל, כיאה לשרה בממשלה הימנית ביותר שהייתה בתולדות מדינת ישראל, מאמינה שיש צורך להחיל את החוק הישראלי על עוטף ירושלים וחלקים ביהודה ושומרון בהדרגה, "יש יוזמה שנוגעת למעלה אדומים, שקוראת לספח תחילה את האיזורים שהם קונצנזוס. אין שום תרחיש של חלוקה, גם לא בקרב המחנה הציוני, שבו מעלה אדומים הוא לא חלק ממדינת ישראל. לכן אני אומרת, צריך להתחיל עם האיזורים האלה שיש עליהם הסכמה בחברה הישראלית, ולהתקדם עם התהליך השוויוני. צמצום פערים הוא תהליך, ועל כן צריך להתחיל בו".

 

גילה גמליאל בסלפי עם ירדן בן גל

 

וכמובן שאי אפשר לדבר היום על תפיסה מדינית בישראל מבלי לדבר על דונלד טראמפ ועל א-סיסי וסעודיה, או בשמם המוכר יותר, "מדינות ערב המתונות".  "אני חושבת שצריך לעשות מהלכים, להסתכל על המכלול ולהבין כיצד אפשר להתקדם. אני מאמינה שמול הנשיא דונלד טראמפ יש סביבה תומכת לסוגייה הזאת. צריך להסתכל סביבנו אל מדינות ערב, ולחתור לשיתוף פעולה מול הרש"פ. אף אחד לא רוצה מדינת טרור ביהודה ושומרון. תראי מה קרה כשיצאנו מעזה. החינוך שם חולה, הם גדלים על שנאה ואנטישמיות. כדי לפתור את הסוגייה הזאת, הפלסטינים צריכים להבין שאנחנו פה".

 

"כפי שמכבדים אורח חיים דתי יש לכבד גם אורח חיים חילוני"

על-אף שגמליאל אכן יושבת בממשלה עם שתי סיעות חרדיות, וברוב המקרים נתונה למשמעת קואליציונית ומצביעה נגד חוקים המקדמים הפרדת דת ומדינה, היא אישית הייתה מעדיפה לראות מציאות אחרת. "אני, גילה, הייתי מעדיפה לראות מינימום התערבות של הדת במדינה. אנחנו מדינה יהודית, לא פחות מדמוקרטית, אבל יש לתת מקום לעוד זרמים ביהדות ולא רק לזרם החרדי. יש סטטוס קוו שצריך לכבד, וכפי שמכבדים אורח חיים דתי יש לכבד גם אורח חיים חילוני.  עם זאת, אני ממש לא רואה שום בעיה עם יום שבת כיום מנוחה, בכל העולם קיים יום מנוחה וזה טבעי שבמדינה היהודית יום המנוחה יהיה יום שבת".

 

עם העיניים לעתיד - מהו משרד החלומות?

"משרד החינוך, אין ספק".

 

מה תרצי לקדם במשרדך החדש?

"אני חושבת שכמו שיש מועצה לביטחון לאומי ומועצה לכלכלה, יש צורך גם במועצה לחינוך. תחשבי שיהיה מצב שבו כל שרי חינוך שנכנסים למשרד צריכים לקבל ולהכיר את הידע שקיים בתוך המערכת שמכתיב את ההתנהלות הקיימת, מחקרים שבוחנים את ההתקדמות של המשרד ובודקים מה רלוונטי ומה כבר לא רלוונטי, וכמובן מספקים תוכניות ארוכות טווח. כיום זה לא המצב, הכל תלוי בקפריזה של השרים. אני לא מבינה מדוע בעולם הטכנולוגי של היום התלמידים לא יכולים ללמוד מכל הארץ בצורה מקוונת. זה מה שאנחנו מקדמים היום גם במיזם ישראל דיגיטלית, צריך לבחון את הזירה הבינלאומית ולהבין מה קורה בתחום החינוך ברחבי העולם ולתכנן לטווח ארוך. ילדי ישראל הם לא שפני נסיונות".

הכי מחופשות באתר