מאמר שהתפרסם באתר של "פורבס" מעלה את השאלה האם יכול להיות מצב בו הקיבה "העתיקה" שלנו לא יכולה להתמודד עם הדרישות המתוחכמות והמודרניות של המוח שלנו? זאת בעקבות הדיווחים ההולכים וגוברים על בעיות עיכול שונות ותסמונות כמו  "המעי הרגיז " או חוסר היכולת לעכל מזונות שונים.

 

עוד ב- Onlife

אחד הביטויים לשינוים הללו הם הרגישויות הרבות של אנשים למזון. כך למשל, תסמונת אי סבילות ללקטוז. מבחינה אבולוציונית זה בעצם הגיוני, כי הרי אף בעל חיים אחר בטבע לא שותה חלב אחרי שהוא מפסיק לינוק את חלב אמו. האדם, החליט שהוא רוצה להמשיך לצרוך חלב, ומשלם באי סבילות ללקטוז.

 

למרות שכולנו יודעים כי בסופו של דבר, אנחנו לא אוכלים מה שאנחנו אמורים לאכול, אנחנו ממשיכים לצרוך ולאכול את האוכל המודרני ואת הג'אנק פוד. אין ספק שהתזונה שלנו השתנתה במאות השנים האחרונות באופן קיצוני.

שאלה של מינון

אולם לדברי נטע ברי, דיאטנית קלינית, הסיבות לגבי מחלות מטבוליות ואוטואימוניות כמו מעי רגיז, צליאק, אי סבילות ללקטוז וכדומה,  עדיין לא לחלוטין ברורות,  אבל בהחלט ניתן להיתקל בהן בשיעורים הולכים ועולים. לדבריה, אין ספק שתרבות השפע של העולם המערבי משפיעה עלינו לרעה באמצעות שורה של מחלות כמו סוכרת ומחלות לב, בנוסף למחלות מעיים - בגלל השינוי בתזונה.

 

"אין ספק כי תזונה המחוברת יותר לטבע הכוללת, פירות וירקות בקליפתם, כמה שפחות מאכלים מעובדים (וגם עופות ובקר רזה) יכולה לתרום לבריאותנו. אולם חשוב גם שהיא תאפשר גדילה והתפתחות תקינה - כיוון שמבחר האוכל הבריא, הטבעי והלא מעובד הצטמצם", אומרת ברי. כמו כן, בעבר, לא תמיד השפע היה מצוי, כך שעל אף שהקיבה קיבלה מזון מותאם לה יותר ופחות מעובד, עדיין ניכרו חסכים תזונתיים.
 

אין ברירה - צריך לצרוך גם מזון מעובד

המשמעות - היא שבכל מקרה שכיום ניאלץ לצרוך גם מזון מעובד כדי לספק את כל הצרכים התזונתיים שלנו. כלומר, לא לסבול מחסרים תזונתיים (כמו חסר במגוון ויטמיני ה- Bכתוצאה מאי אכילת מגוון דגנים) או מהידלדלות של מסת העצם כתוצאה מויתור על רכיב תזונה מרכזי כמו חלב ומוצריו.

 

"כך למשל, אכילת יוגורט ביו (שהוא מוצר תעשייתי) מספקת חיידקים ידידותיים למעי ומסייע בעיכול, בנוסף, היוגורט אינו מכיל כמעט לקטוז (אם מדברים על אי סבילות ללקטוז שבחלב) וגם קיים הערך המוסף הכול כך חשוב של סידן וחלבון ממקור ביולוגי גבוה", אומרת ברי.

למה אנחנו צריכים חלב או חיטה?

ד"ר דיוויד כץ, ראש התוכנית למניעת מחלות באוניברסיטת ייל, מסביר כי סבילות ללקטוז, או היעדר סבילות זו, היא אכן אבולוציוני. "עמים שנזקקו לחלב כדי לשרוד כמו העמים הסקנדינבים,  מעכלים חלב בקלות.  לעומת זאת, עמים שכלל לא נזקקו לחלב כדי לשרוד, כמו הסינים או האינדיאנים, סובלים מאי סבילות ללקטוז במספרים גבוהים מאוד.

 

ומה בנוגע למאכלים מחיטה? הרי תסמונות כמו רגישות לגלוטן או מחלת הצליאק מסכנות את חיי הלוקים בהן. לדברי מומחים, מדובר אומנם בהסתגלות של 12 אלף שנה למזונות אילו, אבל יכול מאוד להיות שמבחינה אבולוציונית זה עדיין לא מספיק. ברי מוסיפה כי גם בארץ ניתן למצוא תופעות דומות של אוכלוסיות ספציפיות שלא הספיקו להסתגל לתזונה מערבית יותר.

 

לדבריה, באוכלוסיית האתיופים ואוכלוסיית יוצאי תימן שיעור הסובלים ממחלות מטבוליות (בפרט אצל ילדים) גבוה, בין השאר, כיוון שהן פחות מורגלות למזון המערבי וזמן ההסתגלות שלהן למזונות מעובדים היה קצר הרבה יותר מאשר שאר האוכלוסייה.

 

אך האם באמת את הכל ניתן להפיל על חוסר הסתגלות אבולוציונית? "יש גורמים רבים שיכולים לקבוע אם נהיה רגישים באופן זה או אחר למזונות שונים ולפעמים מדובר על קומבינציה של השפעות סביבתיות כגון זיהום אוויר, חוסר שינה ועוד, וכן השפעות סביבתיות בשילוב עם הגנטיקה"., אומרת ברי ומסכמת ש"חשוב לאכול באופן מאוזן ומגוון, בכמויות הנכונות - וחשוב גם להיות פרקטיים ".