חוקרים מהמכון לביוטכנולוגיה מולקולריתIMBA, מווינה שבאוסטריה, גילו לראשונה, בתום מחקר ראשוני של 10 שנים, את הקשר שבין תזונה לקויה לבין מחלות במערכות העיכול.

 

עוד ב - Onlife:

 

במחקר, שפורסם במגזין NATURE, ראו החוקרים לראשונה כיצד נקשרים חלקי המזון השונים, במיוחד חלבונים וחומצות האמינו שבהן, ומשפיעים באופן קריטי על תפקוד מערכות הגוף השונות.

 

הממצא המרכזי בו מתהדרים החוקרים הוא השפעת החלבונים במזון אותו אנו אוכלים על מאזן החיידקים הטובים והרעים במעיים. החיידקים הרעים הם אותם חיידקים הגורמים, בין השאר, למחלות מערכת עיכול שונות כמו שלשולים, כאבי בטן, דלקות ברמות שונות בקיבה, מחלת הקרוהן ועוד.

 

ממחלות מעיים אלה סובלות עשרות מיליוני בני אדם בעולם, רובם נזקקים לטיפול תרופתי לאורך שנים, חלקם אף מתים מהמחלות וסיבוכיהן. "המחקר מראה עד כמה המזון שאנחנו אוכלים יכול לשנות את היחסים שבין החיידקים הטובים במעיים והחיידקים הרעים ובכך להשפיע על הבריאות שלנו”, אומר תומס פארלוט, המחבר הראשי של המחקר.

 

האנזים שאחראי לקליטת חומצות אמינו בגוף

עיקרו של המחקר התמקד בגילוי תפקיד נוסף לאנזים מערכת העיכול ACE2, שהיה מוכר עד היום כמסייע בשליטה על מדדי לחץ הדם, על סוכרת, שהוא אחראי על פגיעה בראייה וגורם לאי ספיקת כליות. התפקיד הנוסף שגילו החוקרים הוא שאנזים זה אחראי על ספיגת חומצות האמינו מהחלבונים אותם אנו אוכלים.

 

 

אנזים ACE2 הוא בעל משמעות מרכזית בתהליך ספיגת חומצה אמינו חשובה ונדירה בשם טירפטופן, אותה יכול הגוף לקבל רק ממזון ואינו יכול ליצרה בעצמו. חוסר בטריפטופן עשוי, כאמור, לגרום לשלשולים, כאבי בטן ומחלות כרוניות של מערכת העיכול.

 

"כ- 80,000 איש סובלים ממחלת מעי דלקתית כרונית כמו קוליטיס כיבית או מחלת קרוהן רק באוסטריה עצמה" אמר יוזף פיננגר, מנהל המכון לביוטכנולגיה מולקולרית. "ההנחה שלנו כי דיאטות טריפטופן אכן יכולות לרפא השפעות של תזונה לקויה וענייה בחלבונים המכילים טריפטופן, צריכה כעת להיבדק בקפידה בניסויים קליניים".

 

תזונה ענייה בחלבון איכותי

 “ידוע מזה הרבה שנים שחוסר בחלבון בתזונה, או רמות נמוכות של חומצות אמינו ( שהן אבני היסוד של החלבונים) עלולים לגרום לשלשול, הפרעה ופגיעה במערכת החיסון ולגרום לדלקות מעי" מסבירה ליאת ניר, דיאטנית קלינית המתמחה בהקניית הרגלי תזונה נכונים. "במחקר הזה מתגלים היחסים החיוניים שיש בין מרכיבי התזונה לבריאות שלנו, וכי תזונה הכוללת כמות גדולה יותר של חלבון המכיל את חומצת האמינו טריפטופן, מקלה על דלקות מעיים.

 

"במחקר הזה בדקו החוקרים עכברים, אשר סבלו מדלקת מעיים וקיבלו תזונה עשירה בחלבון המכיל את החומצה אמינו טריפטופן, וגילו עלייה בכמות החיידקים הטובים, וכמו כן הבחינו ברגישות מופחתת במעי וירידה בחומרת הדלקת שהייתה במעיים. זהו גילוי חשוב מאוד.”

 

תכירו: חומצה אמינו טריפטופן

“הטריפטופן היא אחת מתוך 20 חומצות אמינו המוכרות לנו", מסבירה ניר, "והיא אחת מהחומצות האמינו החיוניות לגוף. הגוף שלנו, מצד שני לא יכול ליצר אותה לכן אנו חייבים לצרוך אותה במזון. זוהי חומצת אמינו נדירה יחסית, וישנם לא מעט חלבונים בהם היא לא נוכחת כלל". הטריפטופן עוזרת בהפחתת רמת הכולסטרול בגוף, כמו חברתה, חומצה אמינו ליזין.

 

חומצה אמינו טריפטופן ידועה כחומצה שמפחיתה חרדות ודיכאון, עוזרת במניעת מיגרנות, מפחיתה סיכונים לבעיות לב וכלי דם. יתרונה של טריפטופן כמפחיתה חרדות ודיכאון יצרה דרישה מוגברת בארה"ב של תחילת שנות ה-90 ויוצרה כתוסף תזונה. טריפטופן יוצר כתוסף תזונה יפני אשר גרם להרעלה המונית בה נפגעו למעלה מ-5000 אנשים ומתו קרוב ל-40 בני אדם.

 

כמובן ששיווק התוסף נאסר בארה"ב ובמדינות נוספות בעולם, ובעקבות בדיקה של ה- FDA האמריקאי התברר שתוסף התזונה יוצר במפעל בו לא היו תנאי יצור ראויים ולכן  נגרמו הנזקים הגדולים. בעקבות ניסיון העבר מבקשים כעת החוקרים האוסטרים לבצע ניסויים נוספים לפני שייצאו בהמלצה גורפת לצריכה של חומצה אמינו זו בצורה של תוסף מזון.

 

“חשוב לזכור, אומרת ניר, "שלתוספי התזונה יש השפעה מרחיקה לכת על הבריאות שלנו, ולכן חשוב להתייעץ עם איש מקצוע לפי נטילת תוספים ולבחון את ההשפעה האישית בראייה כוללת של תוסף ספציפי על אדם ספציפי, כמובן בשילוב שאר התרופות אותם הוא נוטל.”

 

 

מזונות עשירים בטריפטופן

טריפטופן, כאמור, נמצאת בחלבונים מסוימים, והואיל ועדיין אין שום המלצה על נטילת החומצה כתוסף מזון – אפשר לנסות להעשיר את התזונה היומיומית שלנו במוצרי מזון המכילים טריפטופן.

 

ב-100 גר שומשום אפשר למצוא ריכוז של  0.37 טריפטופן. ריכוז דומה גם בטחינה המיוצרת משומשום.

 

ב-100 גר' גרגירי חומוס תמצאו כ- 0.085 טריפטופן.

 

בנוסף, ניתן למצוא את חומצת הטריפטופן גם בבשר בקר, במוצרי חלב כמו קוטג', סויה, בננה, תמרים, בוטנים, אגוזים, ובדגים כמו סלמון והליבוט.