לפני שנה וחצי יצאתי מזוגיות שהייתה מאושרת ומאמללת כמו שרק זוגיות יכולה להיות. אחרי שסיימתי להתאבל, להתבכיין, לאהוב, לשנוא, לנתח, לשחזר, לבדוק איפה טעינו ואיפה יכולנו לעשות אחרת, המשכתי הלאה, לשוק הנשים ואנשים הפנויים באחת הערים האהובות והשנואות עליי בעולם- תל אביב.

 

על סטוצים דילגתי די מהר, בלי עניין ממשי. סקס חד פעמי עם אדם לא מוכר לא ריתק אותי מעולם. כלומר, יש בו משהו מרגש אבל בינינו, סקס איכותי מצריך הכרות מסוימת של הנפשות הפועלות. יחד עם זאת, זוגיות מונוגמית חדשה נראתה (ועודה נראית) לי רחוקה ממני שנות אור ואין לי מושג אם אתקרב אליה שוב אי פעם.

 

אז מה עושים? האם נגזרו עליי חיי רווקות נטולים הנאות? ממש לא. הפתרון נקרא בשפת העם "יזיזים" או "מאהבים". בשפתי הוא נקרא טוי-בויס (toy-boys): גבר (אפשרי גם אישה) שיהיה לי כייף, אינטימי ונעים במחיצתו ללא מחויבות רגשית. המחשבה שאנחנו חייבים לבחור בין זוגיות טוטאלית עם גוף מוכר עד כאב ללילות בודדים עם גוף לא מוכר בעליל היא הזויה.

 

לא, זה לא אומר שלא אכפת לי ממנו, זה לא אומר שלא מעניין אותי מה יש לומר, זה לא אומר שלא אתעניין לשלומו או אציע עזרה אם וכאשר צריך, זה לא אומר שלא אברך אותו ביום הולדתו. זה כן אומר שאני לא חייבת לו דבר, שהוא לא חייב לי דבר (למעט יחס מכבד, שוויוני והגיוני), שאינני מאוהבת בו ושאין לי תכניות לעתיד משותף איתו. וכן, התקשורת בינינו כוללת הרבה מעבר לסקס: שיחות טובות, ארוחות משותפות, אלכוהול, סמסים מתעניינים מפעם לפעם, צחוק, חיוכים ומחוות הדדיות לשם ההנאה המשותפת.

 

במסגרת אותן מחוות ההדדיות וסתם כי אפשר, החלטתי לקחת אחד מהטוי-בויס הנוכחיים ללילה של פינוק בהרודס הרצליה החדש. בת'כלס, ביקרתי רק פעם אחת בחיי בהרודס (באילת. נו, מה?) אבל רק הצליל של המילה הזו מזכיר לי סטייל ושיק ואם כבר מפנקים אז פול-פאואר. הרעיון: חופשה רומנטית בלי גרם של רומנטיקה. זה אפשרי. מוזמנים לנסות את זה אצלכם.

 

יש טלוויזיה, הנה! צילום מתוך האייפון הפרטי שלי

 

שתיים וחצי מילים על הטוי-בוי, רק כדי לספק את סקרנותכם: הוא בן 30 פלוס, אקדמאי, גר לבד, מסוגל לנהל שיחה אינטליגנטית שתחזיק יותר משבע דקות,  לא פמיניסט גדול אבל גם לא שוביניסט מחריד, קצת נכה רגשית, נהנתן ומעניין במידה. אבל את מי כל זה מעניין? הוא חתיך בצורה שמכאיבה לעיניים הבריאות שלי ויש לו יכולות להעביר 12 שעות במלון יוקרתי בלי לפתוח את הטלוויזיה אפילו פעם אחת... (הייתה טלוויזיה. אני יכולה להעיד על כך בשבועה. פלזמה חדשה ונוצצת כזו. ראיתי אבל לא הבעתי עניין. קורה).

 

בגלל שהטוי-בוי מהצפון ואילו אני מתל אביב, החלטתי מראש ללכת על אופציית הביניים- הרצליה. לא יותר מדי רחוק עבור אף אחד מהנוגעים בדבר ובינינו? מדובר בעיר מהממת והאמינו לי, אני לא מחלקת מחמאות בקלות.

 

אחחח, איזה נוף. צילום מהאייפון הפרטי שלי

 

הגענו לקראת הערב. כמו רוב המלונות בהרצליה גם המלון הזה ממוקם ממש על המרינה, ליתר דיוק על אי מלאכותי שנבנה שם (כן, גם אני לא הבנתי מה זה אומר עד שהגעתי לשם) מה שנתן לנו יופי של נוף, בשעה שישבנו במרפסת של החדר, לוגמים כוס יין, מעשנים סיגריה ומנהלים סמול-טוק של לפני הסערה. הטוי בוי היה יפה אפילו קצת יותר מהרגיל, מה שהפך את הציפייה להמשך למותחת במיוחד. התחלנו בארוחת ערב בסגנון בופה מפואר שהתקיימה למטה. כלומר הוא אכל מכל הבא ליד (והיה שפע, חברים) אני ניקרתי באוכל ובעיקר המתנתי יפה שיסיים.

 

לפנק, לפנק, לפנק. צילום מתוך האייפון הפרטי שלי

 

אחרי הארוחה עלינו לחדר מרווח (כזה עם מקלחת מפנקת) לחוויה מהממת של 12 שעות שאולי יום אחד אוכל לספר עליה לנכדים (כשהם יהיו מספיק גדולים!). בסביבות 9:00 בבוקר הואלנו בטובנו לרדת לארוחת בוקר שגם היא, במסגרת הפאן הכללי, הייתה עשירה במיוחד ואתגרה את חוש הטעם ואת המקום בקיבה. אחרי הכל הגיע לנו פיצוי על הלילה "הקשה" שעברנו.

 

שומרת על פרטיות הטוי-בוי. צילום מתוך האייפון הפרטי שלי

 

ומה קרה אחר כך? אחר כך הבאתי לו נשיקה על השפתיים ואיחלתי נסיעה טובה הביתה, לדירה שלו שלא טרחתי לבקר בה מעולם. והנה התשובות לשאלות שמעניינות אתכם באמת:

 

לא קשה לך עם זה שאחר כך הוא הולך?

לא. שא ברכה ותן לי לחזור לחיים שלי.

 

את סתם עושה את עצמך. בעצם את מחפשת קשר רציני, לא?

לא. אני לא מעוניינת כרגע במה שאנשים נוהגים לכנות "קשר רציני" (אגב, אני לוקחת את כל הקשרים בחיי ברצינות תהומית ומתייחסת אליהם בכבוד). אני מעוניינת בכייף הדדי שנגמר בשעה מסוימת ושלווה.

 

זה לא חוסם לך קשרים רציניים?

לא ואם כן- נהדר. זה חוסם משהו שאני לא מעוניינת בו כרגע.

 

אז בעצם את מוכנה לשכב עם כל אחד

לא, ממש לא. הסטנדרטים שלי גבוהים למדי. העובדה שאני לא מחפשת שותף לחיים לא אומרת שאני מוכנה לשכב עם חצי מדינה. גם לא עם רבע ממנה.

 

יש עוד טוי-בויס?

כן.

 

כמה?

לא עניינכם.

 

נפגשתם שוב מאז?

כן, בבית שלי שהוא סוג של הרודס, רק קצת פחות יקר ויוקרתי :)