דנה אוברזון עושה את מה שהיא אוהבת, לא מה שמקובל
נוסעות בזמן

שרון טל נוסעת בזמן ומקימה מחדש את ׳משכית׳

שרון טל
בת 33 מת"א, נשואה לניר ואימא למיה ודניאל. בעלים ומעצבת ראשית, בית האפנה משכית
0
0
SHARES

המעצבת שרון טל החליטה שהגיע הזמן לפתוח בית אופנה משלה. היא חיפשה מקורות השראה, קראה על ׳משכית׳ המיתולוגית, והחליטה לעשות נסיעה לביתה של רות דיין. השתיים התאהבו אחת בשניה, וכך בית האופנה המיתולוגי ׳משכית׳ נולד מחדש. היום היא משחזרת את הנסיעה ההיסטורית: ״אני חוזרת בזמן, ונוסעת למקום בו הכל התחיל״. פרוייקט מיוחד של און לייף ו״לקסוס״

שרון טל | 25.06.15

הרצון ליצור את הפרויקט של חיי ניצת בצפייה בשידורים החיים של חתונתם של והנסיך ויליאם וקייט מידלטון. למעשה, הוא החל בנסיעה אחת קצרה ופשוטה לביתה של רות דיין, מייסדת בית האופנה ׳משכית׳. עכשיו, כמה שנים אחרי, כשאני נוסעת אותה שוב, אני נדהמת ומבינה את הפערים שהנסיעה הזו מייצגת; בין הדרך הקצרה שנסעתי באותה נסיעה גורלית, למרחק העצום שעברתי בעצמי ויחד עם רות מאז, באתי בכוונה להיפגש לשעה קצרה ולשאול שאלות, ונשארתי שמונה שעות. חשבתי שאני באה במטרה פשוטה - לעשות תחקיר על מותג עצמאי שאקים, ולמעשה שיניתי את כל הראייה שלי על האופנה הישראלית. 

 

במבט לאחור, אני פתאום מבינה את הפערים שהנסיעה הזאת מייצגת. שרון טל יוצאת למסע

 

היה לי ברור שאני הולכת לייצר משהו בינלאומי

מעולם לא חלמתי להיות עצמאית, תמיד היה לי ברור שאני אתברג כמעצבת בבתי אופנה. מצד שני, אין בתי אופנה בארץ, וההיצע הסתכם בחברות המסחריות שכולנו מכירים. אחרי הניסיון שלי בחו"ל, ידעתי שזה יהיה יותר מדי שונה ממה שהתעסקתי בו וממה שאני מכירה, לכן האופציה היחידה הייתה ללכת למשהו עצמאי. התחלתי לכתוב לעצמי מה אני רוצה שיהיה במותג שלי – איכויות גבוהות ומקוריות. הבנתי שאם אני לא הולכת לעשות משהו מיוחד, אין לי שום יתרון על אף אחד שיושב בחו"ל והכל יותר נגיש עבורו. רציתי לעשות משהו מיוחד שמתחבר לשורשים שלנו בצורה מקורית ועכשווית.

 

תוך כדי שאני חושבת על המותג שלי, בעלי, ניר,  קרא על מותג האופנה המיתולוגי ׳משכית׳. היו עליה הרבה כתבות כיוון שבאותו זמן דושי לייטרסדורף עשתה אירוע לזכר פיני לייטרסדורף, המעצב הראשית של החברה. הוא אמר לי 'תראי, היה פה פעם משהו מעניין, הייתה אופנה עילית, גבוהה מיוחד'. במהלך קריאת הכתבה, אני מתחילה להבין שכל מה שאני רוצה במותג שלי קיים ב׳משכית׳ - לכן באופן טבעי, פניתי לרות דיין. רציתי להבין מה הייתה 'משכית', כי הרי לא גדלתי עליה, ולא הייתי אפילו בחיים בימי הזוהר שלה, לכן הייתי צריכה לשמוע מהמקור הכי אמין. רציתי ללמוד ממישהי שיודעת את הנושא מקרוב גם בהקשר של אופנה ישראלית וגם בהקשר של בית אופנה שהצליח בעולם. פשוט הקשבתי לה. היא שאלה שאלות וזה גרם לי לבוא עוד ועוד. נסעתי אליה בתמימות שזו פגישה מקצועית רגילה, לא הבנתי את המשמעות שלה. אבל בעיני שתינו, החיבור היה מדהים מהשנייה הראשונה. הרבה אנשים לפני פנו אליה בכוונה לחדש את משכית, ועובדה שזה לא קרה. החיבור ביננו היה מידי, ואנחנו לחלוטין כמו משפחה, היא מתייחסת אלי כמו נכדה שלה. 

 

כל מה שאני רוצה במותג שלי קיים ב׳משכית׳. טל משחזרת את הפגישה עם רות דיין

 

- כתבה פרסומית -

נוחות מקסימלית לאורך הדרך

שרון נהגה על לקסוס IS החדשה: מכונית ספורטיבית, בעלת התנהגות כביש זריזה ומגיבה במדויק לרצונות שלכם: מאובזרת בכיסאות בעלי 8 מצבי כוונון חשמליים, חימום מושבים קדמיים, מערכת הנעה ללא מפתח, חלון גג חשמלי ועוד

 

הכל על מנת שלא תצטרכו להסית את מבטכם מהדרך.

 

 

 

מהרגע שנתקבלה ההחלטה - התחילו הקשיים

עשינו מחקר שערך שנתיים וחצי, פגשנו אנשים מכל הארץ והבנו עד כמה קיים הצורך בהקמה מחדש של ׳משכית׳. הפנטזיה הייתה להתחיל מהנקודה שבה ׳משכית׳ הפסיקה (בית האופנה נמכר בשנת 1978 והתחיל להתדרדר עד שנסגר). עם זה יצאנו לדרך, והבנו שיש הרבה נקודות שלא חשבנו עליהן. תעשיית הטקסטיל בארץ כמעט ולא קיימת, ויש חוסר בכח אדם של הצד הטכני. הנשים הבדואיות רוקמות צלבים רק בדרך מסורתית, והן זקוקות להכשרה של ממש כדי לעשות את זה בצורה עכשווית; הרוקמות המקוריות מ'בית לחם' כבר כמעט לא בין החיים, והרקמות שקיימות הן לא כמו הרקמות והאיכותית שעשו פעם, לכן אי אפשר היה להתחיל את ׳משכית׳ מהמקום המשגשג והמצליח, אלא להתחיל מההתחלה בצעדים קטנים. 

 

נשים שקונות ׳דיור ו׳שאנל׳ מאשרות לי שיש צורך ל׳משכית׳ בעולם

מאוד מחמיא לי לראות את הבגדים שלנו בחו״ל, ועדיין, אני לא מחפשת להקים מפעל ציוני. אני אוהבת את העובדה שמשכית שהיא קודם כל בית אופנה, ולמרות זאת, אני שמחה שיוצא לי לעשות משהו שנותן נקודת מבט אחרת על ישראל - זו ישראל היפה, ולא מה שמראים בחדשות. אני אומרת לכל אחת שקונה בגדים של "משכית" שהיא שגרירה שלנו בעולם. 

 

מיום הקמתה, עם כל ההיסטוריה והמורשת שלה, קיימות כלפי "משכית"  ציפיות כמו אל בית אופנה בינלאומי שייצג את ישראל. הפנטזיה הייתה להקים את בית האופנה כפי שהיה אז, 10 מפעלים וכ-2,000 חנויות. הייתי שמחה להקים בית עסק כזה, להרחיב את הענף הזה ולהכשיר עובדים בארץ, כי המצב מאד קשה, בתי עיצוב נופלים אחד אחרי השני. סטודנטים וסטודנטיות יוצאים לעולם אחרי "שנקר" או "ויצ"ו" בלי יכולת כלכלית ואין להם יכולת להחזיק עסק כזה. זה עצוב לשמוע, כי יש הרבה כישרון בארץ ללא אפשרות לבטא אותו - הפנטזיה פוגשת את המציאות, ואין את הבסיס והתשתיות שצריך בשביל זה. כרגע אנחנו עושים את הכול לאט, ובסוף נגיע לשם.

 

״יש הרבה כישרון בארץ, אך לא תמיד ניתן לבטא אותו״. מתוך קולקציית חורף 2015 

 

אחד האירועים המרגשים עבורי היה התצוגה הסוגרת בשבוע האופנה של גינדי לפני שנה שהתקיימה בסימן ההשקה המחודשת של "משכית". בחלק הראשון עלו עם בגדי עבר שלנו נשים כמו ליהיא לפיד, לאה פרץ מ׳שנקר׳, יעל חולדאי, יובל שרף, דנה עדיני וקרן מור כמובן. כל אישה היא אישה מצליחה ומוערכת בתחומה. הביקורות היו טובות, היו 1,600 איש באולם של 1,100 אבל העובדה הכי מדהימה בעיני באירוע הזה, היא שהתצוגה, שסמלה העצמה והצלחה נשית  ארעה בדיוק ביום ההולדת ה-97 של רות דיין, האישה שבזכותה הכול התחיל, בזכות נסיעה אחת קצרה.
 

 

 

הנסיעה בדרך שבחרנו בה למשכית - הצליחה, ואין מאושרת ממני. טל חוזרת הביתה

 

הביאה לפרסום: טל גרנות

'); }, iframe_fade_in_time); });