התופעה של סילביו ברלוסקוני, שכל כך מצחיקה את הציבור בארץ, בכלל לא מצחיקה באיטליה עצמה. ברלוסקוני, שנמצא בשלטון כבר כ-20 שנה (עם הפסקות) הוא בעליהן של ערוצי טלוויזיה, עיתונים והוצאות ספרים, והוא האיש העשיר ביותר באיטליה.

 

לאט לאט הפך ברלוסקוני את העם האיטלקי – ועוד יותר את הנשים – לעם שנמצא תחת סוג של דיקטטורה תקשורתית שזולגת לאט לאט לדיקטורה פוליטית יחידה במינה שאין לה אח ורע בעולם המערבי. בזמן מחלוקות פוליטיות קשות, התקשורת האיטלקית למדה להסיט את תשומת הלב הציבורית כשהיא מטפלת בעיקר בסיפורים צהובים. עכשיו למשל מתעסקים בסיפור של תאומות בנות 6 שנחטפו וכנראה נרצחו, וכך היה גם עם אם שרצחה את בנה וכו'.

 

למעשה, ברלוסקוני למד לסמם את העם.

הזווית הנשית מאחורי מעללי ברלוסקוני היא המעניינת ביותר. הסיפור האחרון המפורסם הוא זה של רובי, זונה קטינה ממוצא מרוקאי, בת בית של ברלסוקוני עצמו, שהוכנסה לכלא על גניבה וברלוסקוני דאג לשלוח חברת מועצה בשם ניקול מינטי לשחרר אותה, בטענה שהיא אחייניתו של מובארק. לאחר השחרור היא הועברה למינטי – השיננית של ברלוסקוני, ונעלמה.

 

דרך החקירה של אותו ערב התגלה שאותה חברת מועצה, יחד עם סוכן שחקנים ומנחה באחד מערוצי הטלוויזיה של ברלוסקוני, היו למעשה סרסורים שהיו מביאים לראש הממשלה נשים, שהיו מגיעות מבחירה לביתו - בלי בדיקה בטחונית כלל - ולוקחות חלק באורגיות ה"בונגה בונגה" המפורסמות (ברלוסקוני טוען שלמד זאת מקדאפי).

ההפגנה שהתקיימה אתמול ב-230 ערים באיטליה ועוד 30 בירות זרות היתה תחילה של התעוררות.

למה דווקא עכשיו?

 

העיתוי להתעוררות באה בעקבות חקירתו של ברלוסקוני. מהחקירה עלה כי התנהגות ראש הממשלה כלפי הנשים מפלצתית ומחוץ לכל אמת מוסר: הוא שילם לנשים וגם הפך את חלקן לפוליטיקאיות כמו אותה ניקול מינטי (השיננית) או לכוכבניות טלוויזיה.

 

הנשים באיטליה אומרות די לחוסר נוחות, לכעס ולתחושה שנשים הפכו לגוש בשר ותו לא. 40% מהנשים האיטלקיות לא מצליחות למצוא עבודה, לא מביאות ילדים לעולם כי אין גני ילדים. "לא כל הנשים נועלות נעלי סטילטו ומנפחות את השדיים", הן אומרות. הרוב השקט נועל נעליים נוחות והולך לעבודה.

 

אתמול יצאו לרחובות מיליון נשים, אבל הרבה נשארו בבית – וצריך לקחת בחשבון שדור שלם של נשים גדל על טלוויזיה שהופכת את האישה לשדיים ולישבן, או כפי שאמר עיתונאי איטלקי – לאדם שיושב על האוצר שלו (כלומר שהאוצר שלהן נמצא בין הרגליים).

האיטלקים משווים את המצב אצלם לא פעם לישראל – תראו מה קרה לקצב, ומה לא קורה לברלוסקוני, שבינתיים לא רוצה להתייצב לחקירה ולא מוכן להישפט .

 

ולמרות כל זאת, לא יודע אם יהיו בחירות, לא ידוע אם הממשלה תיפול – כי חצי מהעם, אותו עם שבזמנו אהב כל כך את מוסוליני, ממשיך לאהוב את ברלסוקוני. תקוותי היא שהענן השחור הזה שמרחף מעל איטליה ינוע ויזוז ושהעם האיטלקי ילמד מהמצרים איך להיפטר מראש ממשלה מושחת וכבר לא כל כך שפוי בדעתו.