הגברים הכי נכונים לזוגיות
סאפ- הטרנד הספורטיבי החדש בקרב נשים
X

ביום שהבנתי מה זה עבודות הבית

עמית גל
מנחה סדנאות לחשיבה יצירתית ופעיל בסדנא לידע ציבורי
0
0
SHARES

לא שלא ידעתי שזוגתי המופלאה הספיקה, במקביל לניהול הקריירה שלה, לסדר, לשטוף, לכבס, להשקות, לנקות ואז גם להקשיב לברבורים שלי על איך שיחקתי אותה היום בפרזנטציה. ידעתי את כל זה. אבל לא הבנתי את זה

16.06.13

איכשהו הטרנד הפוסט-פמיניסטי ("נמאס מכל השוויוניות הזו. רוצה נשים אמיתיות/גברים כמו פעם") העולה ופורח במחוזותינו, לא סחף אותי. אני נאלץ להודות שעדיין קשה לי לראות את עצמי בדמות הגבר שחוזר הביתה מיום צייד ארוך, צונח לתוך הכורסה ולוגם בשקט את כוס הבירה שמגישה לו אשתו האוהבת, מבלי שיטריד עצמו בשאלות כגון כיצד זה כובסו הבגדים/נשטפו הכלים/צוחצחו שיני הילדים. אולם לבושתי אני נאלץ להודות כי עד לאחרונה זה בדיוק היה המצב.

 

עוד ב Onlife:

 

מי שלא החליף לילד לפיג'מה, לא רשם לעצמו שצריך לעשות כביסה

עד לפני שנה דהרתי במסלול השוצף לעבר תארים, תפקידים וג'יפ. מה שנקרא "קריירה". כמיטב המסורת התמסרתי כל כולי לקרנבל, ושרצתי במשרד משהו בסדר גודל של 12-15 שעות ביממה. חיי המשפחה שלי כללו שעה עד שעתיים ביום של החלפת חוויות עם זוגתי המנומנמת, ושינה.

 

למי שלא חווה את הטירוף הזה על בשרו, קשה להסביר מדוע ההיכרות שלך עם אג'נדת "מטלות הבית" מתפיידת כמו קשר עם חבר שעבר לגור בקנדה. לא שלא ידעתי שזוגתי המופלאה הספיקה, במקביל לניהול הקריירה שלה, לסדר, לשטוף, לכבס, להשקות, לנקות, לקנות, להחליף, למצוא ולתפור את הכפתור הסגול המסוים שנפל מהחולצה של הבובה של בתנו. זה לא שלא הערכתי את הנכונות שלה להתפנות משלל העיסוקים שעוד ממתינים לטיפולה, ולהקשיב לברבורים שלי על איך שיחקתי אותה היום בפרזנטציה. ידעתי את כל זה. אבל לא הבנתי את זה. את המשמעות המלאה של זה. ממש כשם שאני לוחץ כרגע על כפתורים, ועל המסך שמולי נכתבות אותיות שמעופפות איכשהו לעורכת שלי, ואף אחד מאתנו לא שואל את עצמו איך זה יכול להיות.

 

אם ניתן רגע את זכות הדיבור לנציג הסנגוריה, אני חושב שזאת לא (רק) אשמת האופי העצל שלי. היום, כשאני עובד בעיקר מהבית, אני מבין שאותן עבודות סיזיפיות לא יכולות להיות מנותקות מהריתמוס של החיים בבית. ואני אסביר (בכל זאת, אין לנו את כל היום. צריך להספיק לתלות כביסה לפני שהילדים יוצאים מהמסגרות): מי שלא השכיב את הילדים לישון, ולא החליף להם לפיג'מה וזרק את הבגדים שלהם לכביסה, גם לא ירשום בתודעתו שצריך מתישהו לכבס אותם. מי שלא הכין לעצמו פרוסה עם סילאן בצהריים, טפטף קצת על הרצפה, ניגב אבל לא מספיק והרגיש אחר כך את הכתם הדביק שנשאר במקום, לא יפנים את המחשבה על שטיפת הבית כולו. מי שלא צייר עם הילדים, לא הרגיש את שולחן העבודה שלהם מתנדנד, ולכן גם לא יחשוב שהגיע הזמן לתקן כבר את השולחן העקום הזה.

 

אתה בא הביתה בערב, הוא עומד על תילו, התקרה למעלה והרצפה פחות או יותר למטה, וזה כל מה שאתה צריך לדעת. כמובן שאם אשתך מבקשת, אתה גורר איכשהו רגליים ומנגב משהו. אבל לא על זה אני מדבר. כל מי שחי בזוגיות יותר משבועיים מבין את ההבדל.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

האם עכשיו, כשאני עובד מהבית, יש בינינו שוויון?

עכשיו עשוי הקורא לשאול את עצמו מה נשתנה מאז שנטשתי את הקריירה במשרד וחזרתי הביתה. אם אנחנו אכן מקבלים את עצמי בתור קבוצת מיקוד, לפי מיטב מסורת תכניות הריאליטי, מעניין יהיה לבדוק האם באמת חיי תחת גפני ותאנתי שיפרו במשהו את ביצועי עבודות הבית שלי, שלא לומר קרבו את חזון השוויון ביני לבין זוגתי?

 

ובכן, באשר לכך כמובן שאין הנחתום מעיד על עיסתו, והמקרצף על מטליתו. אולם עדי ראייה (זוגתי) מוסרים שאין מה להשוות בין כרית המילגה שהייתי לבין הפועל העמל, גם אם לא הכי יעיל, שנהייתי. ישנם כמובן מספר תחומים בהם כל דיירי הבית מעדיפים בהחלט לשמור על הסטטוס קוו, כמו למשל בכל הקשור בתזונה. ישנן גם פינות בבית שאינני ולעולם לא אהיה מודע לקיומן, כמו למשל החלק החיצוני של התריסים. מצד שני, הרשתי לעצמי לחדש ולפתח מספר מטלות, שמשפרות (לפחות לטעמי) את איכות החיים בבית לרמה שמעולם לא הייתה (כמו למשל הגינה).

 

מה שאני בעצם חותר אליו (ובאמת, כדאי כבר להגיע לשם, כי נזכרתי שצריך גם לעבור במכולת), הוא שחלוקת הנטל הבלתי שוויונית להחריד בסוגיית מטלות הבית אינה תופעה אוטונומית. היא מחוברת ברמה הפרטנית ביותר, ישירות לחוסר השוויון המגדרי הכללי. כל זמן שהגברים הם אלה שמקבלים את ההזדמנות, אבל גם נושאים באחריות לפרנסת המשפחה, כל זמן שנשים נדחקות לעבודה חלקית מהבית או ללא עבודה כלל - המעורבות בחיי הבית, וכפועל יוצא גם בעבודות התחזוקה שלו - לא תהיה שוויונית. אפילו אם שני בני הזוג יעשו מאמץ עילאי לחלוק בנטל.

 

עמית גל הינו פרסומאי לשעבר, כותב ומפיק הספר איציקידנה