רומן עם הבן של קדאפי, פליטות פה שהקימו עליה חצי מדינה, שמועות שאיבדה את כל כספה וחיה על חשבון ההורים. אורלי ויינרמן, הכוכבת הגדולה של ישראל בשנות התשעים, מי שהיתה עוגן ב"שמש" וחרכה את המסך תרתי משמע, עוברת משבר או שמא נלחמת בשיניים על עקרונותיה הפוליטיים?

 

עוד באון לייף: 

 

אני מביטה על הפוסטים שפרסמה ויינרמן בפייסבוק בשנה האחרונה, ותוהה האם להעריץ אותה מכיוון שהיא עומדת על דעותיה הלא קונצנזואליות, או שמא לחמול עליה מכיוון שמדובר - כפי שטוענים כולם - בניסיונות נואשים להשיג תשומת לב. עד לרגע סגירת הכתבה לא הצלחתי לגבש דעה נחרצת בעניין.

 

כאמור, באמצע שנות התשיעים היתה ווינרמן אחת הנשים האהובות בתעשיית הטלוויזיה הישראלית. אבל בזמן שצביקה הדר פרש למחוזות הריאליטי וגלית גיאת קפצה לתיאטרון והחלה לעשות בו חייל, דרכה הקריירה של ויינרמן, שהיתה מזוהה עד אז רק כבלונדינית השופעת והמטומטמת מ"שמש", במקום. לפני כן היא עוד הספיקה להוכיח יכולות שירה לא רעות בצעירי תל אביב, ולשחק במספר תפקידי אורח. אלא שעד מהרה כבשה ויינרמן את ליבנו בעיקר דרך מדורי הרכילות. אתם זוכרים את זה, תקופת הזוהר של ההשקות ושל מדורי השיק והשוק ב"פנאי פלוס". אלא שמה שלא ידענו על אורלי ויינרמן הוא שבניגוד לתדמית המטופשת שדבקה בה בגלל תפקידה כעוגן, בחייה האישיים היא בדיוק ההיפך הגמור. מראיונות ושמועות מסתבר שמדובר בתלמידה מחוננת ובאישה מבריקה. מכריה מספרים כי ניחנה מאז ומעולם באופי שחצני ועתיר ביטחון עצמי. היא היתה תלמידה מצטיינת, דוברת כמה שפות באופן שוטף ובעלת מוח אנליטי. ולכן שוב נשאלת השאלה, מה קרה שם בדרך? איך הפכה האישה האהובה ביותר בטלוויזיה לאישה השנואה ביותר לפחות בקרב החבר'ה ברשתות החברתיות? האם זה הבלונד? הזוגיות המסתורית עם בנו של קדאפי שהקימה עליה את חצי מדינה? או אולי האם בסך הכל מדובר בטרנד של תקופה איומה שאנו נמצאים בה, תקופה בה קשה להשמיע דעות שאינן עומדות בקנה אחד עם הקונצנזוס?

 

אורלי ויינרמן כעוגן 

 

את נקודת השפל בקריירה של ויינרמן אפשר אולי לציין בניסיון ההוליוודי הכושל שנערך לפני יותר מעשור. בתקופה שסנדי בר ואקי אבני וגם מיכל ינאי עוד עשו קולות של גופות ושטיח בתעשייה ההוליוודית, ניסתה גם ווינרמן את מזלה ונכשלה. גם כאן הנשמות הטובות מהברנז'ה ידעו לספר שהיא חשבה שתהיה לה הצלחה מסחררת בהוליווד, אך נוכחה לדעת שיש עוד מילוני נשים כמותה. ואז התחילה ויינרמן להצטייר פחות ופחות כשחקנית ויותר ויותר כאושיה בעלת דעת פוליטיות שנויות במחלוקת. בפוסטים בפייסבוק שלה ב"מבצע צוק" איתן כתבה בין השאר "אני מתביישת במדינה שלי" והצליחה להרתיח גם את דמם של חבריה וגם של אנשים המזוהים עם השמאל הישראלי. לאחר בליץ תקשורתי ואף איומים לרצח, פרסמה ויינרמן סטטוס נוסף: "אני בדרך למשרד עורכי דין שמטפל בעניינים בינלאומיים. ההסתה שהיתה נגדי ועדיין נמשכת, היא לא רק מה שאתם רואים, שזה מספיק בכדי להבין שזה משהו שנעשה על ידי המנהלים של המנהלים, שכביכול עושים בשבילכם החלטות. המנהלים המסתתרים מאחורי הקלעים".

 

עם הזמן החלו לצוץ השמועות כי הסיבה להקצנת הדעות הפוליטיות לא נובעת מאידיאולוגיה אלא מניסיון להיות "שונה" "אחרת", ליצור באזז סביבה ולקבל תשומת לב תקשורתית. לפני מספר חודשים היא אף פתחה מיזם גיוס כספים שנועד לממן לה הקפאת ביציות: "מעולם לא התחתנתי, אז מעולם לא היו לי ילדים, כי לא רציתי לחיות את חיי עם ציוני. בגלל זה אני רוצה לשמר את האפשרות להביא ילדים עם אדם שאיתו אני בוחרת לחיות באהבה, ולכן התחלתי בטיפולי הקפאת הביציות שלי", כתבה במיזם ואז עוד הוסיפה: "אני שחקנית מפורסמת מאוד במדינה שבה הטרור שולט, ואנשים מדת וגזע מסוימים נהנים מביטחון פיזי וכלכלי על חשבונם של אחרים. אני למעשה אמורה ליהנות מכל הזכויות הללו, כנערה יהודייה, אשכנזית ולבנה - והיו שנים שנהניתי, כשחקנית בתוכניות המצליחות ביותר בטלוויזיה הישראלית, כאהובת הקהל הישראלי".

 

והיום, מתוך הפרויקט להקפאת ביציות

 

חשבתם שזה הכל? לפני כיומיים פרצה סערה פייסבוקית נוספת ו-ויינרמן, שכבר חשבתי שנעלמה מהרדאר, עלתה שוב לכותרות. ויינרמן ששוהה בימים אלה באקוודור, פצחה בוויכוח סוער עם המפיקה לטי גרובמן, אחרי שזו טענה כלפיה כי היא בוגדת במדינה. בתום ויכוח ארוך בו פרשה ויינרמן את משנתה הפוליטית כנגד ממשלת ישראל, היא חשה צורך להתגונן כלפי מתקיפיה ולומר כי היא בסך הכל אוהבת את המדינה בניגוד למה שאוהבים בתקשורת הישראלית לצייר, והקפידה לציין כי תרמה לקהילה בזמן מלחמת לבנון השנייה ושהיא תומכת במחאת הגז.

 

בשורה התחתונה, כשאני מביטה על התגובות לכל דבר שויינרמן אומרת או לתמונות שלה עם כפייה לראשה, אני תוהה האם היא האישיו כאן, או בעצם חוסר היכולת של אנשים להשמיע את דעותיהם בחלל ציבורי? האם היא רק הסימפטום לתופעה רחבה יותר שמעציבה אותי באופן אישי מאוד, או שפשוט מדובר בדמות שאוהבים לחבוט בה? אם לשפוט על פי ההיסטוריה של ויינרמן, אני לוקחת את אמירותיה בערבון מוגבל גם כשהיא טוענת כי "מעולם לא חוויתי דבר בגודל כזה, במדינה המטורפת הקטנה שממנה אני באה. היו מאות אלפי הודעות של איומים על חיי שנשלחו אליי, בתיאורי שנאת נשים מפורטים בסגנון מאפיה למה שהתכוונו לעשות לי". אלא שאני תוהה האם היינו מקדישים לכך כל כך הרבה מחשבה ותשומת לב אלמלא היא היתה "אורלי ויינרמן" - רווקה, בלונדינית, ששמה נקשר בשוגר דדי כזה או אחר. האם היו תוקפים ברמה כזו אישית גם גבר שהיה יוצא באותן דעות ואמירות? אומר לכן את האמת, אני בספק.