טקס האוסקר ה-89, שנערך הלילה בלוס אנג'לס, נדרש למלא הרבה הבטחות. אחרי שנה קשה בה הפרס הכי יוקרתי של תעשיית הקולנוע חטף ביקורת מכל עבר על חוסר הייצוג המשווע של כל מי שאינו לבן ועל המשמעויות הבאמת מרחיקות לכת של בחירותיו, השנה האקדמיה השכילה להטות אוזנה אל הציבור. כבר בשטיח האדום ולכל אורך הערב היה ברור: הפעם יש באוסקר נוכחות שחורה ברורה. ולמרות שהבחירות עדיין נותרו בידי האקדמיה, זה העם שזכה לשפוט מה חשוב לו לראות על הבמה הכי יוקרתית בהוליווד השנה.

וזה לא רק גיוון שהעם רצה לראות במהלך ערב האוסקר - גם פוליטיקה וביקורת היתה שם בשפע, אפילו בשלב הקליל של הערב. הרבה הצהרות אופנתיות התהלכו על השטיח האדום – שסעים שחשפו רגליים עד לגובה מבהיל ואבנים נוצצות, אבל אחד הטרנדים הבולטים היה דווקא פריט קטן ופשוט, שנצפה על דש שמלותיהן וחליפותיהם של רבים מהמפורסמים. הסרט הכחול מסמל את תמיכתם באיגוד ACLU, ארגון זכויות האזרח הגדול והחשוב ביותר בארה"ב שבימים אלו ככל הנראה משקיע שעות נוספות רבות, מה שהופך את הפריט האופנתי להצהרה פוליטית מעודנת אך ברורה כנגד כמה מהחלטותיו של הנשיא טראמפ.

רות נגה

רות נגה, מועמדת לתואר השחקנית הראשית הטובה ביותר. צילום מתוך אינסטגרם

בגזרת הטרנדים המסורתיים יותר, בלטו מאוד האבנים הנוצצות שכיסו כמה מהשמלות הכי מרשימות שנצפו על השטיח. כריסי טיגן שלבשה שמלה לבנה נוצצת וכובשת במיוחד, ג'סיקה בייל בשמלה מוזהבת ומוגזמת, ואיזבל הופר המועמדת לתואר השחקנית הראשית בשמלה ורדרדה ומנצנצת שקלעה בפשטותה וגרמה לה להיראות כמו אחותה הגדולה של אמה סטון. שרליז ת'רון נצצה לא פחות מהן, אמנם ללא אבן אחת על שמלתה, בשמלה זהובה שסחטה מחמאות מכל עברי השטיח. לצד האבנים המסנוורות, שמלות אדומות בוהקות נראו בכל פינה – ויולה דיוויס נראתה מדהים בשמלה האדומה שלבשה וגם רות נגה (המועמדת גם היא על פרס השחקנית הראשית) קטפה מחמאות על שמלתה האדומה. שמלות בגווני ורוד עדין וניוד שלטו גם הן בשטיח, כמו גם שמלות לבנות רבות.

נראה ש"לה לה לנד", ששבר שיאים עם 14 המועמדויות להן זכה בטקס הזה, הביא גל חזק של נוסטלגיה להוליווד הישנה – החל מאמה סטון ששוב כבשה את השטיח האדום בשמלת חרוזים בגוון ניוד-זהוב של ג'יבנשי ויפהפיה בפשטותה, כמו גם בטוקסידו המחוייט שלבש ריאן גוסלינג המככב לצידה, דרך אמה רוברטס בשמלה חושפנית אך מתוחכמת וניקול קידמן שהצליחה להקסים גם היא עם שמלת חרוזים קלאסית.

כריסי טיגן אוסקר 2017

אחת השמלות היפות של הערב - כריסי טיגן שיחקה אותה. צילום: רויטרס

ניקול קידמן וקית אורבן באוסקר 2017

הוליווד הקלאסית חזרה בכל הכח. ניקול קידמן עם בן זוגה קית אורבן באוסקר 2017, צילום: רויטרס

אמה סטון וריאן גוסלינג

אמה סטון וריאן גוסלינג מביאים איתם נוסטלגיה וקלאס, ולא רק על המסך. צילום: רויטרס

בסופו של כל שטיח אדום מחכה טקס ארוך ו בואו נודה, קצת מייגע, אך לפחות הפעם הפתיחה היתה קלילה וכיפית מתמיד. הפעם, הטקס נפתח עם אחד משירי הפתיחה היותר מרימים שנצפו באוסקר, כשג'סטין טימברלייק הרקיד את כל הנוכחים עם ביצוע לשירו המועמד לאוסקר "Can't Stop the Feeling" שכלל קריצה חיננית לקלאסיקה של ביל וויט'רס "Lovely Day".

מנחה הערב, ג'ימי קימל, המשיך עם האווירה הקלילה והקומית, אך לא היסס לשלב בה הרבה מאוד ביקורת - ולא רק בטון משעשע. "המדינה חלוקה כרגע", אמר בדברי הפתיחה. "אם כל אחד מאיתנו ידבר עם מישהו שדעתו שונה משלו, לא כדמוקרט או רפובליקן אלא כבן אדם, אנחנו יכולים להפוך את אמריקה לגדולה שוב". בנימה יותר משועשעת ונוקבת, קימל אמר "אנחנו לא מפלים במדינה הזו על בסיס מוצא, אנחנו רק מפלים על בסיס משקל וגיל", והוסיף קצת הומור עצמי בעקיצה נוספת לטראמפ - "זוכרים ששנה שעברה חשבנו שהאוסקר היה גזעני?".

ובאמת, ניכר שהאקדמיה למדה את הלקח מהשנה שעברה, אחת השנים הכי "לבנות" שזכורות בטקס האוסקר לדורותיו. הנוכחות הרבה והמודגשת של שחקנים מכל צבע ובעיקר שחורי עור הורגשה היטב כבר בשטיח האדום וגם בטקס עצמו. כבר בזכייה הראשונה עלה שחקן המשנה בסרט "אור ירח" מהרשלא עלי לבמה כמנצח – השחקן המוסלמי הראשון שזכה באוסקר אי פעם, ובהמשך הערב הסרט, שכבר מסתמן כאבן דרך קולנועית ומספר את סיפורו של נער הומו בשכונת מצוקה שחורה, קטף גם את פרס התסריט המעובד הטוב ביותר ולבסוף, בהפתעה מוחלטת וחסרת כל תקדים בתולדות האוסקר, גם בפרס הסרט הטוב ביותר.

בהמשך הערב גם ויולה דיוויס קטפה את פרס שחקנית המשנה הטובה ביותר על תפקידה בסרט "גדרות" ונתנה נאום סוחט דמעות על הזכות שלה כאמנית לתת קול לאלו שלא זכו לספר את סיפורם בעצמם. גם בקרב מגישי ומגישות הפרסים נצפתה נוכחות מגוונת ומרשימה, ביניהם כמה מהנשים הכי מרשימות בתעשייה כמו טאראג'י פי. הנסן, אוקטביה ספנסר וג'נל מונה, שהגישו את פרס הסרט התיעודי ליוצרי הסרט על פרשת או ג'יי סימפסון.

ויולה דיוויס זוכה באוזקר 2017

"לויולה דייויס מגיע פרס אמי על נאום הזכייה הזה", קימל טען. צילום: רויטרס

אוקטביה ספנסר, טאראג'י, ג'נל מונה

אוקטביה ספנסר, טאראג'י פי. הנסן וג'נל מונה - 3 מהנשים הכי מרשימות בהוליווד. צילום: רויטרס

האמירה הכי נחרצת של האקדמיה בערב מבין רבות וטובות, הגיעה בתורו של פרס הסרט הזר, בו זכה הבמאי האיראני אסגר פרהאדי - שלא יכול היה להגיע לטקס בגלל התקנות החדשות שהעביר טראמפ בימיו הראשונים כנשיא האוסרות על אזרחים של שש מדינות מוסלמיות, וביניהן איראן, להיכנס לארה"ב. את הפרס קיבלה בשמו אנוש אנסרי, שחקנית איראנית-אמריקנית והאישה המוסלמית הראשונה שהגיעה לחלל, שגם נשאה דברים בשמו. "לחלק את העולם לקטגוריות של 'אנחנו' ושל 'האויבים שלנו' יוצר פחד, זוהי הצדקה נכלולית לאלימות ולמלחמות", מסר פרהאדי. "המלחמות האלו מונעות דמוקרטיה וזכויות אדם במדינות שבעצמן היו קורבנות לאלימות. יוצרי סרטים יכולים להפנות את מצלמותיהם כדי לתפוס איכויות אנושיות משותפות ולשבור סטריאוטיפים של עמים ודתות שונות. הם יוצרים אמפתיה בינינו לבין אחרים, אמפתיה לה אנו זקוקים היום יותר מאי פעם".

ניצחון פרטי ואמנם קטן יותר, אך משמח בדרכו, היה זה של אמה סטון - התחזיות הכמעט וודאיות התממשו והשחקנית החיננית קטפה את פרס השחקנית הראשית הטובה ביותר על תפקידה ב"לה לה לנד", וכבשה את הבמה בחיוך הרחב, העיניים הנוצצות והגישה שובת הלב שהקנו לה את הפרס עצמו. סוף סוף הוא בידיה.

אמה סטון זוכה באוסקר

הפרס סוף סוף בידיה של אמה סטון. צילום: רויטרס

העם אמר את דברו

אחרי שנה של ביקורת מאוד קשה ב-2016, אולי הביקורת הכי קשה שהאקדמיה ספגה אי פעם, השנה נראה שהאקדמיה למדה את הלקח, ירדה אל העם ונתנה לו את מה שכולנו רצינו לראות – גיוון, כבוד לאנשים מכל צבע וגזע, הזדמנות שווה, או לפחות צעדים ראשונים בכיוונה, לכל אחד ולא משנה מה צבע עורו. האוסקר אמנם נשאר מעונב ומכובד כתמיד, אבל ידע גם לשלב השנה את הקטעים שילהיבו כל אחד, וממש להכניס את העם לתוך הטקס – ולא רק פיזית, אבל גם, כפי שקרה בקטע בו אוטובוס תיירים הוכנס לאולם בעיצומו של הערב (למרות שאם תשאלו אותי זה היה לגמרי מבויים, כן, אפילו שהפרצופים ההמומים היו די אמינים). תראו מה זה, אפילו בפרס הנכסף ביותר האקדמיה לא הלכה עם המובן מאליו והשאירה פיות פעורים בכל העולם כשבחרה דווקא ב"אור ירח" כסרט הטוב ביותר. היה שם ייצוג אמיתי, היה שם גיוון, היתה שם תקווה לכל מי שיוצר סרטים - ולא רק למי שנולד במקום הנכון, בזמן הנכון, ובצבע הנכון.

מה כן שכחו שם, באקדמיה? כל כך הקפידו ללכת אחרי הקהל השנה, שגם את מה שנוח לציבור לשכוח הם הרשו לעצמם להדחיק. את העובדה שקייסי אפלק דרך על הרבה נשים בדרכו אל לבה של הוליווד, נשים שנוצלו והוטרדו על ידיו אך קולן הושתק אל מול התהילה וההצלחה בה זכה השנה, האקדמיה העדיפה להזניח יחד עם כל תעשיית הקולנוע והסובבים אותה ולו כדי לזכות אותו בשיא חדש בקריירה שלו. פרס השחקן הראשי הטוב ביותר הלך לקייסי אפלק – ואולי הוא באמת ראוי לו, לאור העובדה שהצליח לשטות בכל כך הרבה אנשים.

קייסי אפלק אוסקר 2017

קייסי אפלק ופרס האוסקר לשחקן הראשי הטוב ביותר. צילום: רויטרס

הגראנד פינאלה

אי אפשר לסכם מבלי להתייחס לסופו פוער הפיות של הערב הזה, זה שבבירור ייזכר לדורות שידונו בו גם בעוד שנים - המחטף שקרה בשעת ההכרזה על פרס הסרט הטוב ביותר, כשוורן בייטי ופיי דנאוויי הקריאו את השם "לה לה לנד" ממעטפת הזוכים, ואולם רק לאחר דקה וחצי של נאומי זכייה נחשף כי חלה טעות והסרט הזוכה הוא בכלל "אור ירח".

מדהים? ללא כל ספק. אותנטי? יש שיאמרו בלב שלם שכן, זה קרה באמת, וראו על הפנים של כל הנוכחים שאין סיכוי שהטעות הזו היתה מבויימת. לא בטוח שהסקפטיים יותר בינינו יוכלו לקבל את הטענות האלו בידיעה שהגראנד פינאלה הזה הוא מה שיהפוך את הטקס מסתם עוד אוסקר ללא הפתעות של ממש למשהו שבאמת אפשר לדבר עליו גם חודשים ושנים אחרי. מה שבטוח הוא ששני הסרטים המועמדים יכלו באותה המידה לזכות בתואר, סרט שמשיב עטרה לישנה ולהוליווד את זוהרה הקלאסי והמלא בפריווילגיות לבנות - אל מול סרט שמציג את החוסר בכל פריווילגיה בכנות עוצמתית ומהותית. שניהם ייזכרו כזוכים הגדולים של הערב - ואולי בכך טמון כל יופיו של הרגע הזה, המבולבל כל כך, שיכול היה לקרות רק בעידן עשיר וחצוי כל כך כמו זה.