זוגיות והורות הן צמד מילים שרודף רווקה כמוני מדי יום מגיל 30. את רווקה, לא דופקת חשבון לאף אחד ולשום דבר ותכלס זה נהדר. אבל – יש אבל. ובמקרה שלי – כשמגיעים ל-40 מתחילים להרגיש אותו.

 

באופן טבעי, הנושא של הורות ליווה אותי עוד משלב המיונים לסרט "להציל את נטע". את האודישן הראשון לסרט עשיתי לתפקיד של דליה (אותה מגלמת בסרט רותם אבוהב) שהיא אם חד הורית ואשת קבע. למרות שהייתי בטוחה שכל שחקן יכול לשחק כמעט כל תפקיד שיתנו לו, הרגשתי שעצם העובדה שאני "לא אמא" אולי תהיה בעוכריי, ושיהיה לי קשה לשחק ולהרגיש ש"משהו קרה לבת שלי ואני מרגישה את זה בבטן".

 

בהמשך הדרך נקראתי לאודישן לתפקיד של נגה. בת הזוג של רותי, צ'לנית, שמנסה להיכנס להריון. האודישן מול נעמה ארלקי, ששיחקה את רותי, היה בזמן מבצע "צוק איתן" ואני, אדם די חרדתי, רוב הזמן התחפרתי בבית ולא יצאתי. היציאה לאודישן היתה די חריגה באותה תקופה. לרוע מזלי\ דקה לפני האודישן היתה אזעקה וירדתי עם ניר (ברגמן, הבמאי) המלהקת ועם נעמה עצמה  למקלט. חשבתי שאני מתה. נשכבתי

 על הרצפה בחוץ בזמן שכולם חזרו לאודישנים והתחלתי לבכות. ואז נעמה יצאה אליי ואמרה לי "אנחנו ביחד". ופתאום לא הייתי לבד. לא שרע לבד, אבל די כיף גם ביחד.

 

קים גורדון ונעמה ארלקי

 

הורות מלחיצה

בחיים האמתיים שלי, הפחד מלהיות כבולה, מחויבת, לא חופשייה במובן הכי פשוט של המילה - מלחיץ אותי.  למרות שאני אחראית ומאורגנת ומלמדת ילדים - אחריות והורות זה משהו שמפחיד אותי. למשל - כל חיי חייתי עם חתולים, בבית ההורים, עם בן הזוג, אך בשום אופן לא רציתי להביא חתול הביתה. רק לפני שנה וחצי הבאתי את בונו וג'סי הביתה ואפילו אז הרגשתי שזו אחריות גדולה מדי. הקשר, הצורך והמחויבות לחזור הביתה הלחיצו אותי. אבל אני לא מתחרטת לרגע. במובן מסוים נוכחותם הפכה אותי פתוחה יותר לאחריות והורות, בעיקר נוכח הגיל והשעון שרצים קדימה ואיתם הסביבה והחברה.

 

למזלי ההורים לא לוחצים אך בוודאי שקולם הפנימי נשמע. לפני כמה שנים כשהיו מדברים איתי על  הקפאת ביציות, הייתי מיד פורצת בבכי ונכנסת ל'מצב טיסה'. הרגשתי שנכשלתי. שאם אני עושה את זה - זה אומר שאני מודה בכך שאני 'לא ריליישנשיפ מטיריאל' , שאני מגדירה עצמי כשונה.

בשנתיים האחרונות התחלתי לדבר את זה יותר כדי לאפשר לנושא לחדור פנימה.

 

לרצות להיות אמא בסרט ואז בחיים

את הסרט "להציל את נטע" צילמנו לפני שנתיים, ובסרט אני זאת שמזריקה לרותי (בת הזוג שלי בסרט) את ההורמונים. כבר אז הייתי במחשבות והרהורים בנושא הפריון.

 לפני כמה חודשים, לכבוד גיל 40, החלטתי שאני מסוגלת ורוצה לעבור לשלב הבא - להקפיא ביציות. נכון זה עדיין לא ילדים ולא מחויבות אבל לאדם כמוני שמתבגר לאט - זו פריצת דרך. מיד גויסו טובי הרופאים והמרפאות, צי של משפחה וחברים למען הפעולה.

 

תמונה מהסרט, צילום: לוץ רייטמאייר

 

הדבר המשמח הוא שהיתה זו לא אחרת מאשר נעמה בעצמה שהזריקה לי את ההורמונים בפעם הראשונה. מאז אותה אזעקה מפורסמת, היא ואני הפכנו לחברות קרובות. את ההזרקה שלי צילמנו ממש כפי שהיא מצולמת בסרט, עם המצלמה של האייפון בסלפי הזרקה. אלא שהפעם התהפכו היוצרות – ונעמה היא זו שמזריקה לי. ולחשוב שאז, בזמן הצילומים, הסתכלתי על זה ולא התחברתי.

--------------------------------

להציל את נטע

סרטם של ניר ברגמן וערן בר גיל

שחקן ושחקניות: בני אבני, רותם אבוהב, נטע ריסקין, נעמה ארלקי, עירית קפלן וקים גורדון

"להציל את נטע" הוא סיפורו של אדם שחייו לקחו פניה לא נכונה -  הנטווה דרך פגישות אקראיות ומכוננות עם 4 נשים שונות: קצינה בצבא, נגנית צ'לו, עקרת בית ומעצבת ניו יורקית השבה לארץ.