1. דג ושמו וונדה - ג'יימי לי קרטיס, ג'ון קליז וקווין קליין 

 

לג'יימי לי קרטיס ב"דג ושמו וונדה" היו חיים פשוטים: בן זוג עבריין בדרכו לכלא ומאהב עירני ומסוקס אם כי בעל נטיות רצחניות. חיי הסקס של וונדה רבו אורגזמות שמיימיות, בעיקר בגלל שאוטו, המאהב, ידע לדקלם ברהיטות שמות של  מתאבנים, מנות עיקריות, קינוחים וגם אתרים היסטוריים מפורסמים באיטליה – וכל זה במבטא איטלקי מושלם. שפות זרות עושות לה את זה ביג טיים - עוד לינגוויני אחד ואני גומרת.

 

עוד ב - Onlife:

 

ואז הפציע בחייה ארצ'י (ג'ון קליז), עורך דין בריטי נשוי ועגום עם עתיד אפרורי ואישה שהיא קלישאה של בריטית צייקנית ופריג'ידית ששיא התעוזה המינית מבחינתה הוא לישון בכתונת לילה אבל בלי תחתונים.

וונדה שמה לעצמה מטרה לפתות את עוה"ד המיובש מינית כדי לסחוט ממנו מידע - מגלה שיש פה פוטנציאל לכמה סצנות סקס שישמחו את לבב הגולשים, וניגשת למלאכה. הסצנה שבחרתי היא קלאסיקת סלאפסטיק ואין בה ולו אקט אחד של סקס גרפי ובלתי מצונזר (מתנצלת בפני הגולשים המחורמנים שהגיעו ויחזרו כלעומת שבאו כשתאוותם מקופלת וגו').

 

מצד שני, היא הרבה יותר מסלפסטיק – היא סקסית בטירוף; אישה שכל רצונה הוא שידברו איתה חו"לית, שיקחו אותה הרחק מכאן למחוזות אירוטיים שאינם לונדון המדכאת (או ישראל הלבנטינית בהקבלה), מתחרמנת עד כדי התגפפות עם מעקה -  רק בזכות העובדה שהמאהב (החדש) שלה מתגלה כאוצר רב-לאומי: הוא גם יודע לדבר באיטלקית וגם מסוגל לדקלם שירה משובשת ברוסית.

 

לצערה של וונדה, היא מגלה שארצ'י אינו עשיר ומכך שסיכויי הרומן להאריך ימים הם קלושים עד אפסיים - אבל היי,  האיש יודע לעשות פור פליי מושלם, וזה הרבה יותר מרוב הגברים שהיא (או אנחנו) פגשנו עד היום. (אפרת אדמון)

2. המזכירה - ג'יימס ספיידר ומגי ג'ילנהול

 

הסרט "המזכירה" משנת 2002 אולי לא ייכנס לעשירייה הפותחת במשאלי אהבה וסקס בקולנוע, אבל לעין המנוסה, קיימים בו כל כך הרבה רבדים של אהבה וסקס, גם אם הם מגיעים על מגש של סאדו מאזו.

 

לי הולווי, בגילומה הפנומנלי של מגי ג'ילנהול, היא צעירה מזוכיסטית שמשתחררת מבית חולים לחולי נפש, לומדת הקלדה עיוורת ומוצאת עבודה כמזכירתו של עורך הדין אדוארד גריי, בגילומו של ג'יימס ספיידר (החובב תפקידים מאתגרים של בעלי נטיות מיניות לא נורמטיביות).

 

כשעו"ד גריי קולט אותה חותכת את עצמה, הוא מצווה עליה להפסיק עם ההתמכרות שלה לכאב, ובו בזמן סוחף אותה להתמכרות לכאב מיני.

 

מחד, ניתן לחשוב כי לי היא המזכירה הנשלטת, הנתונה למרותו של עורך הדין, ולמשחקי השליטה שלו. מנגד, ניתן לראות כיצד לי אמנם לא "חזקה" במובן הרגיל של המילה, אך אדוארד הוא הפחדן, הוא זה שמרגיש שהאינטראקציה ביניהם אסורה, הוא מתחיל להתרחק בעוד לי הולכת בעקבות התשוקות העמוקות ביותר שלהם.

 

אז נכון, זה לא סיפור האהבה הקלאסי, למרות שגם פה יש שמלת כלה בסוף הסרט. הסרט מספר על אהבה מסוג אחר, אהבה שמצילה בנאדם מעצמו, נטייה מינית שמוצאת פורקן בריא ושותף לחיים ויותר מכל, העצמה נשית. לי קיבלה את החופש לבחור. היא בחרה ב - s&m. (עינת ירום)

את אחת מסצינות האהבה (?) המפורסמות בסרט, תוכלו למצוא בקישור הזה:  

 

3. לגעת ביופי - ליב טיילר

 

כשברנרדו ברטולוצ'י בחר בליב טיילר להיות הכוכבת הראשית בסרט החניכה שלו, "לגעת ביופי" משנת 1996, הוא ידע מה הוא עושה. טיילר בת ה- 19 הייתה התגלמות היופי, הנעורים והתום, והקרינה מיניות כובשת ותמימה.

 

בניגוד לניכור ולאלימות שאפיינו את סרטו "הטנגו האחרון בפריז", מגיש לנו ברטולוצ'י סיפור התבגרות מינית יפה ונוגע ללב, ומציג את ההתלבטות של דמותה של ליב טיילר בין "החתיך" המקצועי שתמיד ערגה כלפיו ובין הנער הביישן שהיה מאוהב בה בסתר כבר שנים. לקראת סוף הסרט, מקבלת טיילר החלטה גורלית: עם מי מהשניים תבחר לאבד את בתוליה.

 

במקום עוד סצנת סקס רומנטית וקלישאתית כמיטב המסורת הרעה של הוליווד, ליב טיילר ובן זוגה החינני מציגים פעם ראשונה גמלונית, מחוייכת, מלאת תשוקה אבל גם מבוכה והיסוס, כמעט כמו בחיים, רק יותר פוטוגני. וציינתי כבר שהכל ממוקם בטוסקנה, ומלווה בפסקול של אחת השפות הסקסיות ביקום? (לירון הלברייך)

 

אז לכל אחת שהפעם הראשונה שלה לא קרתה בסוויטה מוארת לאור נרות, הנה אחת מסצינות האהבה המקסימות, האמיתיות והמרגשות בקולנוע (כאן בגירסה ערוכה) :

4. תלמה ולואיז - ג'ינה דיוויס ובראד פיט

 

"תלמה ולואיז" נחרת בזכרון הקולקטיבי בתור סרט נשים קלאסי, סיפור חברותן האמיצה של שתי נשים היוצאות למסע בלי לדעת איך הוא ייגמר. חברות אמיתית, משוללת קנאה ומניפולציות, בין שתי נשים חזקות שמאסו בחייהן הבנאליים והלכו עם הדרך שלהן עד הסוף.

 

יתרון משמעותי נוסף בגזרה הנשית לסרט הזה, מגולם בדמותו של בראד פיט, שזו לו היתה פריצתו הקולנועית המשמעותית הראשונה, בסצנת האהבה הזו.

 

 

פיט מגלם על בטנו השרירית ועכוזו החטוב, את מושא תאוותיה של כל אישה, על אחת כמה וכמה זו הנשואה כבר לא מעט שנים לאותו גבר משמים ומתעלל, בהיותו בוי טוי אמיתי שנועד אך ורק לספק את תשוקותיה.

 

החל מהמבט העורג, שבשנייה יכול להוריד לכל אחת מאיתנו את הלב לתחתונים, דרך ההתחלה העדינה, המהוססת, בה הוא מנשק לג'ינה דיוויס את הבטן התחתונה (מאוד), ועד הסקס עצמו, פראי וסוחף, מעיף את כל הבקבוקים מהשידה, בעמידה, בשכיבה. בעצם כל מה שכולנו היינו רוצות לעשות עם בראד פיט.

 

אגב, אנקדוטה:

כשרידלי סקוט, הבמאי, חשב על הסצנה הרותחת, הוא היה בטוח שיצטרך להשיג לג'ינה דיוויס כפילת גוף, שהרי שחקנית איכותית כמוה לא תרצה להופיע בעירום בסצנות לוהטות כ"כ, והחל לבחון "שחקניות" אזוטריות לתפקיד.

אממה, כשדיוויס גילתה על כוונותיו, היא מיהרה לבשר לו שאין צורך למצוא לה כפילת גוף, והתעקשה להיות זו שתשחק מול פיט בסצנות סקס המדוברות. (יעל ביר-כץ)